להלן תמצית העובדות הנטענת באישום הראשון: במועד הרלוונטי לכתב האישום הופעל נ.פ כסוכן סמוי של משטרת ישראל ובמסגרת זו רכש באישור המשטרה סמים מסוכנים ואמל"ח. בין הסוכן לבין משיבים 1,2 - שהינם אחים-קיימת היכרות מוקדמת.

נטען בכתב האישום כי המשיבים קשרו קשר לסחור באמצעי לחימה מסוגים שונים. לצורך זה עמד משיב 1 בקשר עם הסוכן. ששת הסעיפים הראשונים עוסקים בשיחות שבין משיב 1 לסוכן אודות מכירת אקדח לסוכן והתארגנות השניים לקראת מפגש עם המשיב לצורך הוצאת העסקה לפועל.

הסוכן ומשיב 1 נסעו לרח' בלפור 165 בבת ים. במקביל, התקשר משיב 1 לאחיו משיב 2 ואמר לו " אנחנו נוסעים אליו, יאללה שיצא" כאשר הכוונה לכך שמשיב 2 יתקשר למשיב ויאמר לו לפגוש בהם-בסוכן ובמשיב 1- לצורך העברת האקדח. בנקודה זו יש לציין כי מצאתי חולשה של ממש, במסגרת דיון לראיות למשיב 2, במיוחס למשיב 2.

הסוכן ומשיב 1 הגיעו למקום המפגש שם פגשו במשיב 3 אשר מסר לסוכן אקדח מסוג "ברטה" יחד עם מחסנית ובה 5 כדורים בתמורה ל 10,000 ₪.

ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה במובן זה שלא המשיב הוא שנטל חלק במפגש. קרי, המחלוקת הינה בשאלת זיהוי המשיב כמי שמכר את האקדח.

דיון והכרעה

בהודעתו במשטרה מיום 10.1018,ציין הסוכן כי אינו יכול לזהות את מוכר האקדח לפי שאינו מוכר לו מן העבר ומדובר במפגש בן רבע שעה. עם זאת הוא נתן במוכר האקדח את הסימנים הבאים: שמו " דימה" ,הוא חבר של משיב 2,לבש כובע קסקט אפור, חולצה קצרה ומכנסי ג'ינס.(שורות 31,58-59).

כך גם במסדר זיהוי שנערך 4 ח' לאחר מכן.

המשיב המכונה "דימה",מסר גרסה ב 2 הודעות כמפורט להלן :

אשר לאישום השני-החזקת נשק בביתו לגביו קיימת הסכמה לראיות לכאורה-מדובר בכדורים אשר נותרו ברשותו מאז שירותו הצבאי.

אשר לאישום הראשון-העסקה-הכחיש המשיב באופן גורף כי נטל חלק במכירת האקדח והמחסנית ובה הכדורים.

בהודעתו מיום 5.2.19,אמר המשיב כי אינו מכיר כלל את משיב 1,מיכאל,אך מכיר את משיב 2 אלכסנדר אשר אף נמנה על אנשי הקשר בנייד שלו.

המפגש בין משיב 1 והסוכן לבין המשיב תועד בהקלטה והמשיב צולם על ידי העוקבים.

בהודעה מיום 6.2.19 אישר המשיב כי המצולם בתמונה הינו הוא עצמו "ככה לפחות נראה לי" (שורה15) וכתובת המפגש הינה במרחק 2 דקות הליכה מביתו (שורה 41). החוקר השמיע באוזניו הקלטת השיחה בזמן המפגש אך המשיב הכחיש כי מדובר בקולו. אשר להימצאות הנייד שלו בזירה, הסביר המשיב כי הוא מתגורר בקרבת מקום. התמונות הוצגו בשנית למשיב, אך זאת הפעם תמונות צבעוניות. כאן המשיב טען כי אינו מזהה עצמו בתמונה התחתונה ולגבי התמונה העליונה "זה דומה לי אבל זה לא אני" (שורה 51).

המשיב אישר כי יש לו כובע מצחייה אפור עם סמל שחור של חברת ubder armor.עם זאת הכובע הנצפה בתמונה הינו נטול פגם בשעה שבכובע שלו יש פגם מלפנים (שורה 53).

בהמשך ההודעה חזר המשיב ושלל המיוחס לו.

להשלמת נקודה זו של הזיהוי החיצוני יש להפנות לתמונות של עוקב מס' 112 אשר צילם את האדם אשר נפגש עם משיב 1 והסוכן.

בדוח העיקוב צוין כי לאחר ביצוע העסקה נצפה המוכר בשעה 12:39 כשהוא נכנס לסניף בנק לאומי ברחוב בלפור בבת ים. המשיב אישר בחקירתו מיום 6.2.19 כי חשבון הבנק שלו מתנהל באותו סניף:" אני כל פעם נכנס לשם " ( שורה 59).

משיב 2 מסר בהודעתו מיום 5.2.19 כי אחיו משיב 1 פנה אליו מספר חודשים קודם לכן " אוקטובר נובמבר משהו כזה" וביקש את מספר הנייד של המשיב .הוא ביקש את רשות המשיב למסור את מספר הנייד לאחיו ונענה בחיוב. לאחר מכן אישר באוזניו המשיב כי שוחח עם משיב 1 ( שורה 135-152).

הדברים הללו עומדים בניגוד לגרסת המשיב כי אינו מכיר את משיב 1 ( הודעה מיום 5.2.19 שורות 56-57).

בתמליל הקלטת המפגש בין משיב 1 והסוכן לבין המשיב, נשמע משיב 1 אומר לסוכן כי המשיב צריך לטוס לאוקראינה (עמ' 8,9 לתמליל ). העסקה בוצעה ביום 9.10.18 ואכן למחרת, ביום 10.10.18,על פי רישום ביקורת גבולות, יצא המשיב את הארץ.

סיכום : די בראיות אלה כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית נגד המשיב בשאלת הזיהוי.

נטען עוד בבקשה כי הסוכן זיהה את המשיב במהלך עימות. העימות לא הובא לעיוני ולכן אינני מתייחס אליו.

יש אפוא לקבוע כי עלה בידי התביעה להצביע על קיומן של ראיות לכאורה בעוצמה הנדרשת להוכיח את הנטען כלפי המשיב באישום הראשון.

כאמור לעיל ניתנה הסכמה לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית לאישום השני המיוחס למשיב (האישום השלישי בכתב האישום ).

המשיב בן 35 נטול עבר פלילי.

מבלי לנטוע מסמרות, מבוקש בזאת תסקיר מעצר, אשר יתייחס בין השאר לנסיבותיו האישיות של המשיב לרבות מסוכנותו.

אין בהזמנת התסקיר כדי ליצור ציפיות אצל המשיב.

דוחה ליום 17.3.19 שעה 09:00 בפני שופט תורן ובכפוף ליומנו.

המשיב יובא על ידי שב"ס.

העתק ההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.