עוד נטען כי בגרסת המתלונן קיימות סתירות היורדות לשורש העניין - המתלונן מתאר סכין שחורה אך לא זיהה את ידית הסכין שנלקחה מבית המשיב והוצגה לו. עוד נטען כי בשיחה מוקלטת בין המתלונן לאביו של המשיב, שהתקיימה בטרם המתלונן הצביע על המשיב כדוקר, כשהאב אינו יודע כי שיחה זו מוקלטת, המתלונן אינו אומר דבר על סכין או על ניסיון להרוג אותו וזאת על אף שהם משוחחים על הריב שהתרחש בין המתלונן למשיב. אף בעימות בין המתלונן לאביו של המשיב לא נאמר כי המשיב דקר את המתלונן ואף נטען כי המתלונן השמיט בעימות את טענתו שהאב הציע לו כסף כדמי שתיקה והדבר מכרסם באמינותו של המתלונן.

נטען כי לא הוכח שארעה דקירה, בשים לב לתיעוד הרפואי בדבר "חבלה קלה" ולא התקבלה חוו"ד פתולוגית; עוד נטען כי גרסת המשיב אמינה וברורה לפיה בעת ששהו בבית החבר החל ויכוח בין המשיב למתלונן, המתלונן הכה את המשיב. בהמשך הם רבו למטה, ובשלב זה האחרים לא יכלו לראותם, המתלונן חנק את המשיב והשניים נפלו, אז נשמעה צעקה והעדים ירדו לראות מה ארע; לבסוף צוין כי גרסת המשיב לא נבדקה ומחדל חקירה זה (אי תיעוד הזירה) השפיע על בחינת הראיות.

4. המבקשת חזרה על טענתה כי קיימות ראיות לכאורה, בתמצית נטען כי המתלונן מסר מלכתחילה כי נדקר אך הוא וחבריו (העדים) לא רצו לחשוף את זהות הדוקר בשל יחסי החברות עימו ואולם לבסוף, כשהמשיב נמנע מלקחת אחריות על מעשיו, סיפר המתלונן את מלוא גרסתו בדבר זהות הדוקר ואופן הדקירה, ואף התעמת עם המתלונן ואביו. גרסאות העדים תומכות בגרסת המתלונן וגם המשיב מודה כי התעמת עם המתלונן. גרסת המשיב תמוהה כיוון שמסר כי המתלונן נפל, אחז במותנו (במקום הפציעה) וצעק. עוד נטען כי החבלה שנגרמה למתלונן אינה מתאימה לגרסת המשיב ולפי התיעוד הרפואי מדובר בדקירה. לאור זאת נטען כי גרסת המתלונן וחבריו אמינה, התפתחותה משתלבת עם האינטרס הראשוני שלהם לגונן על המשיב. באשר לגרסת המשיב, אשר נחקר לאחר כמה ימים, נטען כי היא גרסה מתחמקת שאינה מתיישבת עם השכל היישר. עוד נטען כי התנהלות אביו של המשיב בהגעתו לבי"ח מיד עם הגעת המתלונן למקום, ובהמשך בשיחת הטלפון, מסבכת את המשיב. המבקשת סבורה כי אמינות המתלונן מתחזקת כתוצאה מאי זיהוי ידית הסכין שהוצגה לו.

ראיות לכאורה

5. נפתח ונזכיר כי לשם קביעת קיומן של ראיות לכאורה די כי בית המשפט ישתכנע כי קיים פוטנציאל ראייתי להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום (בש"פ 3144/20 פלוני נ' מדינת ישראל (07.06.2020)). המבחן של "אם נאמין" לראיות התביעה האם יש בהם כדי להביא למסקנה שהמשיב ביצע את המעשה (בש"פ 127/22 מדינת ישראל נ' עייסא הייב (6.2.2022); עמ"ת (עליון) 27187-09-24 אבו בלאל נ' מדינת ישראל (6.10.2024)).

אדגיש, אין צורך לבחון, בשלב זה, את מהימנות הראיות או להכריע בין גרסאות סותרות, למעט במקרים חריגים, כאשר חומר הראיות מגלה על פניו סתירות או פרכות מהותיות, המלמדות על חולשה בולטת בתשתית הראייתית (ראו בש"פ 5191/13 עמאד אבו חאמד נ' מדינת ישראל (29.7.2013)) - המקרה שלפני אינו כזה.

סקירת הראיות

6. המתלונן מסר הודעה ראשונה בבית החולים מספר שעות לאחר האירוע, שם טען כי עמד לבדו בחוץ לעשן ואז ניגש אליו אדם לא מוכר וביקש סיגריה, המתלונן סרב והתוקף הוציא סכין, המתלונן ניסה לדחוף את התוקף, אך התוקף המשיך לאיים עם הסכין ולבסוף דקר אותו בגב מאחורה פעם אחת. לאחר מכן חזר המתלונן לבית חברו (במרחק 20 מ') וחבריו הזמינו עבורו אמבולנס. המתלונן ביקש להימנע ממסירת שמות חבריו בטענה כי הם לא קשורים ולגבי הסיטואציה של הדקירה מסר כי הם היו לבד והדוקר בא לבד. המתלונן תיאר את הסכין כסכין גדולה - 15 ס"מ בצבע שחור עם קצה חד.

7. בהודעתו השנייה ביום 24.11.24 המתלונן מספר כי בעקבות השיח בינו לבין המשיב הם דחפו זה את זה ובהמשך המשיב עזב את המקום וחזר כעבור זמן. כשהמשיב חזר הוא ניגש אל המתלונן, איים עליו במילים "אני ארצח אותך" ודרש כי ילכו לצד, המשיב שלף סכין גדולה בצבע שחור, הניף אותה לעבר המתלונן וניסה לדקור את המתלונן פעמיים ובפעם השלישית הצליח לפגוע בו. המתלונן המשיך ומסר כי אביו של המשיב הגיע לבית החולים, בטרם הגיעו השוטרים למקום, ניסה לשכנע את המתלונן שלא להגיש תלונה ואף איים עליו שלא יעשה כן ועוד אמר לו שלא יגיד את שמו של המשיב. המתלונן הוסיף כי אביו של המשיב נשאר לצידו גם כשהמשטרה הגיע ועזב אך בשעה 05:00 (המשיב נחקר בשעה 01:30). בהמשך אביו של המשיב התקשר אליו מספר פעמים ואף הגיע אליו לביתו, ניסה לשכנע אותו שלא להתלונן ורמז גם על אפשרות של פיצוי כספי. עוד מסר המתלונן כי המשיב התקשר אליו עוד כשהיה בדרכו לבית החולים אך לא ענה לשיחה (תיעוד השיחה הוצג לחוקר). המתלונן השלים גרסתו והסביר כי הוא וחבריו היו בלחץ, הם הקורבנות אך המשיב ואביו הרסו להם את החיים, והסיבה שלא סיפרו אמת כי רחמו על אביו של המשיב, כי הם מכירים את המשיב ולא פשוט לספר עליו את הדברים במשטרה אך בסוף הם (המשיב ואביו) "התהפכו" עליהם.

8. בהודעה קצרה נוספת מסר המתלונן כי הוא לא יודע לומר אם הסכין המוצגת לו (ידית סכין עם להב שבור שנתפסה בחדרו של המשיב) היא הסכין עימה דקר אותו המתלונן.

9. חבריו של המתלונן מאור ואיתי מסרו בתחילה, מספר שעות לאחר האירוע, כי היו בחוץ אך לא ליד המתלונן בעת שנדקר, ולאחר שהמתלונן צעק וחזר לעברם מכופף, הבחינו בדקירה והזמינו אמבולנס. החבר מאיר ציין כבר ביום 20.11.24 יש לו תחושה שהמתלונן מכיר את הדוקר אבל לא רוצה "לפתוח עליו".

10. החברים, מאור ואיתי, מסרו אף הם גרסה נוספת בחלוף 4 ימים, בהכללה ניתן לומר כי הם אישרו בגרסאותיהם כי המתלונן עישן בחוץ ואז הגיע המשיב הוציא סכין או משהו חד מאזור המכנסים והמתלונן נדקר. לאחר שתיארו את האירוע כמכלול במענה לשאלות הבחינו בין מה שראו למה שלא ראו (את הדקירה עצמה). שניהם מוסרים כי נמנעו מלהזכיר את שמו של המשיב כי ציפו שהמתלונן או המשיב יעשו כן ויחסכו זאת מהם.

11. המשיב ‏בחקירתו מאשר כמובן כי הוא והמתלונן מכירים זה את זה מספר שנים וההורים שלו מכירים את המתלונן ואוהבים אותו מאוד. ‏המשיב מסר כי האירוע החל כאשר המתלונן לעג לו ואחר כך דחף אותו ובתגובה המשיב דחף את המתלונן בחזרה. בהמשך עזב המשיב את הבית עשה סיבוב וחזר. כשחזר, המתלונן ביקש מהמשיב לבוא לעברו, אז התנפל עליו, חנק אותו ובתגובה המשיב הדף את המתלונן. המתלונן נפל אל משטח חצץ ביחד עם המשיב ואז החל לצעוק, אחז במותנו ורץ לתוך הבית. המשיב נבהל ועזב את המקום. ‏המשיב הכחיש את גרסתו של המתלונן ואת דברי העדים. המשיב מסר כי לא סיפר על המקרה וכי אפשר שאביו הגיע לבקר את המתלונן בבית החולים כי שמע על כך מאחד החברים. המשיב הכחיש כי ביקש מאביו להציע למתלונן כסף. המשיב הוסיף כי שני החברים היו בפנים רק המתלונן היה בחוץ ולכן הם לא יוכלו לראות בכלל את האירוע. המשיב לא נתן הסבר מדוע נמצאה בחדרו סכין שבורה. המשיב אמר כי לא דקר את המתלונן אך אפשר שכתוצאה מהנפילה המתלונן נחתך והוסיף כי זה לא אפשרי שתמונת החבלה שהוצגה לו, נגרמה על ידו.

12. אביו של המשיב נחקר אף הוא באזהרה בחשד להדחת עד (החקירה בעניינו עודנה בבחינה). ‏לדברי האב נמסר לו מהמשיב או מאחד החברים כי המתלונן והמשיב רבו והוא רץ לבית החולים כשהוא אינו יודע אם המתלונן או המשיב נמצאים שם. ‏האב הכחיש שביקש מהמתלונן לא להגיש תלונה והציע לו כסף בתמורה לכך. האב מסר כי שוחח עם המתלונן במטרה שהמתלונן והמשיב ישלימו. ‏בחקירה נוספת ציין כי שהה בבית החולים עד השעה 5:00, כיוון שמתלונן לא רצה להתקשר להורים שלו והוא נשאר לתמוך בו. האב אישר את השיחה המוקלטת בינו ובין המתלונן, טען שמתלונן דיבר ברמזים, כמו עבריין, חשב שהמתלונן מתכוון לפגוע בבנו, הוסיף כי הגיעו אליו שמועות שמתלונן מבקש לנקום - לפגוע במשיב. עוד מסר כי המתלונן הוא שדיבר איתו על פיצוי כספי ‏ואילו הוא השיב למתלונן כי אין לו מאיפה לשלם ובשום שלב לא איים עליו.

13. להשלמת התמונה יצוין כי בתיק החקירה קיימות גם הראיות הבאות:

א. תמונת הפציעה של המתלונן - חתך חד במותן שמאל לכיוון הגב. ללא פציעות או חבלות נוספות.

ב. צילום שיחות טלפון ממכשירו של המתלונן ולפיו אביו של המשיב התקשר אל המתלונן בימים רביעי (למחרת האירוע), חמישי ושבת (כתוב "אתמול" והוצג ביום 24.11.24 יום ראשון).

ג. דוח רפואי של מד"א לפיו המתלונן מסר כי נדקר מסכין באורך של 10 ס"מ (יוער כי הקריאה התקבלה ביום 19.11.24 שעה 23:07).

ד. מסמך סיכום אשפוז מבית החולים ולפיו הדיווח שהתקבל ממד"א הוא על דקירה. בממצאים תוארה "דקירה כ 2 ס"מ עם דימום פעיל... לא נראה חודר בבדיקה ראשונית ללא סימני חבלה אחרים". לאחר בדיקות בוצע שטיפה ותפירה של הפצע בהרדמה מקומית.

ה. עימות בין המתלונן למשיב - המשיב מכחיש כי דקר את המתלונן, המתלונן אומר כי המשיב דקר אותו, כי הוא יכול היה להרוג אותו ומטיח במשיב כי אין לו כבוד. המשיב חוזר על גרסתו ולפיה אפשר כי המתלונן נפגע כתוצאה מהנפילה, החברים לא יכלו לראות אותם ואביו הגיע לבית החולים כיוון שמתלונן ‏כמו הבן שלו. המשיב אמר כי לא זוכר שהתקשר למתלונן בעת שמתלונן היה באמבולנס ולאחר שהוצגה לו תמונת השיחה אמר שאולי ‏התקשר בטעות. המתלונן ביקש שהמשיב יביע חרטה.

ו. ‏עימות בין המתלונן לאביו של משיב - המתלונן מסר כי אביו של המשיב הוא כמו דוד עבורו והאב מסר כי המתלונן הוא בן בית אצלו. כל אחד מהם חזר על גרסתו. המתלונן הבהיר כי אביו של המשיב לא אמר לו במפורש לא להגיש תלונה, אלא שאל מה בכוונתו לעשות, האב לא הציע לו שום דבר מפורש אך רמז שאפשר לדבר על כסף. אביו של המשיב הכחיש בתוקף כי היא הציע למתלונן כסף, ציין כי חיפש את המתלונן כדי לדאוג לשלמו. המתלונן ‏אמר כי אינו רוצה לסבך את האב ‏ובמענה לשאלה מפורשת האם האב ביקש ממנו לא להגיש תלונה, השיב בשלילה.

ז. ‏תמליל שיחה בין המתלונן לאביו של המשיב - מהשיחה עולה כי האב מחכה לשוחח עם המתלונן פנים-אל-פנים ‏לאחר תיאום ביניהם. המתלונן מבקש לדחות את הפגישה ‏על אף שמציין כי הוא יודע שהאב ממתין לתשובה. האב בעצמו אומר כי הוא תוהה האם יקבל תשובה לכאן או לכאן וכי המתלונן נותן לו "להתבשל במיץ" של עצמו. האב מציין כי המשיב כועס עליו כיוון שהוא בצד של המתלונן. ‏האב אומר כי אל לו למתלונן להקשיב למה שאומרים אחרים ‏והמשיב רוצה לדבר איתו בעצמו. המתלונן מציין כי המשיב עשה טעות ולא לקח אחריות, עולה מדבריו כי אין די בבקשה סליחה. ‏האב חוזר על כך כי הוא בחוסר וודאות, הוא צריך לדעת איפה הוא עומד, צריך לפתור את הבעיה.

האב מביע את חששו שאפשר והוא עושה טעות שהוא מדבר עם המתלונן בטלפון. ‏המתלונן אומר כי הוא עלול לצאת החשוד בתיק, האב משיב כי אין אפשרות כזאת. המתלונן אומר לאב כי הם יישבו יחד עם אדם שלישי כדי להגיע להסכמה והאב משיב כי אין צורך באדם שלישי ומתקומם על כך ‏שהדברים נמשכים, ‏שעושים ממנו צחוק והדברים צריכים להיות סגורים. ‏בסוף השיחה הדברים נשמעים לא ברורים אך המתלונן אומר "שזה לא יגיע למצבים לא נעימים".

ח. דוח חיפוש הכולל את תפיסת הסכין ודוחות פעולה משלימים המציינים כי הסכין נתפסה בחדרו של המשיב.

ט. דוח חיפוש מצלמות, לא אותרו מצלמות רלוונטיות.

י. זכ"ד זיהוי אביו של המשיב כמי שנכח ליד המתלונן בעת שהשוטרים הגיעו לגבות את גרסת המתלונן.

יא. מזכר שיחה (טלפונית) של חוקר עם המתלונן מיום 21.11.24, החוקר מציין את עיקרי השיחה לפיה המתלונן מסר כי מכיר את הדוקר, אביו של הדוקר הגיע אליו לבי"ח ושכנע אותו לא להגיש תלונה נגד הדוקר ואף הציע למתלונן כסף. מסר כי החברים קבעו ביניהם כי הם לא מעוניינים בהתערבות המשטרה. מסר כי הדוקר עזב את המקום, לאחר הריב הראשוני, אך לפני שהלך אמר לאחד החברים שידאג שהמתלונן יישאר במקום. לאחר שהדוקר הלך המתלונן התקשר אליו. בעת שהמתלונן חזר כולם נכחו מחוץ לבית, הדוקר הוציא סכין גדולה ואיים עליו אני ירצח אותך, החברים ניסו להרגיע את הדוקר אך הוא ניסה לדקור את המתלונן כמה פעמים עד שהצליח. עוד ציין המתלונן כי הדוקר הגיע לביתו למחרת וכי גם אביו של אחד החברים ראה את האירוע.

יב. דו"ח צפייה בו נראה אביו של המשיב מגיע לבי"ח בשעה 00:45 ויוצא בשעה 05:10.

יג. צילום הסכין שנתפסה בחדרו של המשיב (ידית וחלק קטן מלהב הסכין, יתרת הלהב חסרה).

יד. דוחות פעולה של שוטרים ולפיהם שמעו מהמתלונן וחבריו גרסאות דומות לאלו שמסרו בסמוך לאחר האירוע (כמפורט לעיל) וכן כי לצד המתלונן נכח אדם מבוגר שביקש לא למסור את פרטיו ושלא יקשרו אותו לאירוע.

טו. מזכרים נוספים המזהים את אביו של המשיב כמי שנכח לצד המתלונן בבית החולים.

דיון והכרעה

14. הערה מקדימה הדיון להלן עוסק בשאלת ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב, אזכור התנהלות אביו של המשיב מובא אך ורק לשם בחינת הראיות למיוחס למשיב.

15. לאחר שבחנתי את גרסת המתלונן אני מוצא כי אין בגרסה סתירות ופרכות, בוודאי לא משמעותיות ועל כן, די בגרסתו של המתלונן לבסס קיומן של ראיות לכאורה. גרסת המתלונן היתה מלכתחילה כי נדקר וכי הדוקר החזיק סכין . כך מסר לחבריו, לאנשי הרפואה ולמשטרה, תוך שהסתיר את זהות המשיב ושיקר לשם כך (חקירתו התקיימה לאחר ששוחח עם אביו של המשיב ובעת שהאב שוהה מחוץ לחדרו בבית החולים), הגם שנקל להבין כי ידע את זהותו של הדוקר (ראו שאלות החוקר בסוף עדותו הראשונה של המתלונן וכן דבריו של החבר מאיר בעדותו, סמוך לאחר האירוע).

16. המתלונן נמנע, כאמור, מלמסור את זהות האדם עימו התעמת, אפשר שעשה זאת מתוך רצון לגונן על המשיב, בשל הקשר החברי ביניהם ואולי גם מתוך מחשבה כי ניתן יהיה להגיע להבנה ולסיים את האירוע ללא מעורבות המשטרה. כך או כך, תוך פחות מ-48 שעות, חשף המתלונן כי מי שהתעמת איתו ודקר אותו הוא המשיב, כאשר שוחח עם איש משטרה ביום 21.11.24 ומסר לו כי מדובר בחבר וכי אביו של החבר הגיע אליו באותו הלילה לבית החולים (זהותו של האב כבר היתה ידועה למשטרה). בחלוף יומיים נוספים מסר המתלונן את שמו של המשיב באופן מפורש. התנהלות זאת אינה פוגמת בזיהוי המשיב כדוקר ובעצם התרחשות הדקירה.

17. ישנם חיזוקים למטרת הסתרת הזהות של המשיב כמי שהתעמת ודקר את המתלונן, בגרסתו הראשונה של החבר מאור, בגרסאותיהם המאוחרות של החברים מאור ואיתי, בשיחה המוקלטת ואף בגרסת המשיב ואביו.

18. יתרה מן האמור, המשיב לא חולק על כך שהוא זה שבנוכחותו התרחשה אותה פציעה - המשיב תיאר כי בסוף העימות המתלונן צעק ואחז במותן וכך גם מעידים החברים. שיחת הטלפון מהמשיב אל המתלונן בעוד המתלונן בדרכו לבית החולים מחזקת את זהותו של המשיב כפוגע וכך גם הגעת אביו של המשיב אל המתלונן ושהייתו לצד המתלונן, תוך שהוא מבקש שלא למסור את זהותו לשוטרים ושלא לקשור אותו לאירוע.

19. אשר על כן הסתרת זהותו של הדוקר בתחילה וחשיפתה בהמשך מוסברת מתוך מכלול הראיות בחומר החקירה ואינה מהווה כרסום בגרסת המתלונן.

20. בשולי הדברים, לא מצאתי כי העובדה שהתלונן לא זיהה את ידית הסכין השבורה, שנמצאה בחדרו של המשיב, כסכין שימשה את המשיב באירוע, פוגמת בגרסת המתלונן או בזיהוי של המשיב כדוקר, בוודאי שעה שאין ראיה ישירה הקושרת את אותה ידית סכין לאירוע.

21. לא מצאתי כי קיים כרסום בגרסת המתלונן ביחס לכך שנדקר באמצעות סכין. אדרבא, גרסתו ברורה ועקבית בכל אמרה שמסר לחבריו, למשטרה ולאנשי הרפואה באשר לאופן הפציעה שנגרמה לו (דקירה) ובאמצעות מה (סכין). עצם התרחשות הדקירה הוכח במידה מספקת לשלב זה ואף מעבר לכך. תמונות הפציעה והדו"ח הרפואי מלמדים כי הפציעה חדה, חודרנית, שוליה נקיים, ללא פצעים מסביב, אלו משתלבים היטב עם הגרסה העקבית של המתלונן, ואין צורך בחוות דעת פתולוגית לשלב זה ובכלל. מנגד, קשה מאוד להלום כי הפציעה, כפי שתוארה בדוחות ונראית בתמונות, נגרמה בשל נפילה על שטח המכוסה חצץ, כטענת המשיב.

22. גרסאות חבריו של המתלונן תומכות בתיאור האירוע כפי שסופר על ידי המתלונן, אף אם החברים לא ראו את הדקירה בעצמם, די בדבריהם על כך שהמשיב חזר להתעמת עם המתלונן וכי המתלונן צעק במהלך העימות, חזר פצוע ומיד מסר כי נדקר. גם בעניינם של החברים ההימנעות מלמסור את שמו של המשיב משתלבת עם מכלול הראיות, על רקע קשרי החברות ביניהם, ולא מאיינת את גרסתם.

23. לא מצאתי בעובדה שהמתלונן לא אומר מפורשות, בשיחה המוקלטת ובעימות, כי אביו של המשיב דרש ממנו לא להגיש תלונה והציע לו כסף, כנתון המחליש את גרסת המתלונן. המתלונן הקפיד לציין בעימות כי אביו של המשיב לא דרש ממנו במפורש להימנע מהגשת תלונה או הציע לו כסף. מעיון בתמליל השיחה המוקלטת ביניהם עולה כי שני הצדדים מדברים באופן מרומז ומנהלים שיחה עמומה על הסכמה שתביא תועלת לכל אחד מהם (שקט ורגיעה לאביו של המשיב ותיקון למתלונן). לפיכך אפשר ודבריו של המתלונן באשר להצעות האב, משקפים את מסקנותיו מתוך השיח העמום, אעיר בזהירות כי יש להם על מה לסמוך בתמליל השיחה ואידך זיל גמור.

24. יתרה מכך השיחה בין המתלונן לאביו של המשיב תומכת בהחלט בזהות המשיב כפי שפגע במתלונן וכי בעקבות זאת נוצר הצורך ליישב את ההדורים. על אף שהדקירה איננה מוזכרת במילים מפורשות אין בכך כדי להחליש את גרסת המתלונן כי התרחשה דקירה.

25. ‏לא מצאתי להידרש לטענות מדבר מחדלי חקירה (אי תיעוד הזירה) מקומן של טענות אלה בהליך העיקרי (בש"פ 4698/20 פלוני נ' מדינת ישראל (16.8.20202)). ממילא אין באי תיעוד הזירה כדי לפגום בעצם קיומן של ראיות להתרחשות דקירה ולהחזקת הסכין על ידי המשיב. (בשאלת משקלן של מחדלי חקירה אשר אינם יכולים להביא לספק רציני בראיות במסגרת ההליך העיקרי ראו ע"פ 9306/20 מארון ברגות נ' מדינת ישראל (29.4.2021)).

26. למעלה מן הצורך אציין כי המתלונן מסר על איומים בגרסתו בשיחה עם החוקר ביום 21.11.24 ובעדותו ביום 24.11.24 ואף לכך יש חיזוק בגרסאות חבריו, כך שלצורך ראיות לכאורה לעבירה זו, יש די.

27. לאור כל האמור, אני קובע שקיימות ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיב.

28. לא התקיים דיון בשאלת עילת המעצר והחלופה, לפיכך ובטרם תתקבל החלטה נוספת, אאפשר לצדדים לטעון בעניין.

נקבע לדיון לפניי ביום 8.12.24 שעה 14:30. (תיק החקירה יוחזר למבקשת במהלך הדיון)

המשיב יובא על ידי שב"ס

ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ה, 06 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.