בית משפט השלום בראשון לציון

מדינת ישראל ני *)*עציר)

בפני כבוד השופט גיא אבנון

מדינת ישראל

ע"י ב"כ דניאל המל, מתמחה

נגד

החלטה

1

1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של מעשה מגונה בכוח, לפי סעיף                               2

348(ג1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובצד כתב האישום בקשה למעצר המשיב עד לתום                        3

ההליכים. נטען כי ביום 16.3.18 סמוך לשעה 19:00 שהתה המתלוננת עם כלבתה בקרבת קיוסק                   4

ברחוב......................... המשיב שהה במקום והחל לשחק עם הכלבה, ובהמשך הלך בעקבות                   5

המתלוננת תוך כדי משחק עם הכלבה. המשיב נכנס בעקבות המתלוננת לבניין בו היא מתגוררת,                  6

אשר ביקשה כי יעזוב את המקום, ובתגובה דרש ממנה חיבוק. המתלוננת סירבה והמשיב תפס אותה            7

בכוח בכתפה, כרך את זרועו האחת מסביב לגופה, ולחץ בחוזקה על שדה באמצעות ידו האחרת.                8

בשלב זה הצליחה המתלוננת להיכנס למעלית, והמשיב אחריה. בעת שהותם בתוך המעלית נצמדה               9

המתלוננת עם גבה אל דלתות המעלית. המשיב תפס את שדה בידו האחת, ומיד לאחר מכן אחז                  10

בחוזקה בשני שדיה בידיו ונגע בשפתיה. בנוסף, נגע בירכה של המתלוננת בניסיון לאחוז בישבנה,             11

תפס בעורפה בכוח והוריד את ראשה לכיוון רצפת המעלית, כל זאת תוך שהמתלוננת ביקשה כי                 12

יחדל ממעשיו ויעזוב אותה. בשלב זה ניסתה המתלוננת להיאבק במשיב, וזה שחרר את אחיזת ידו              13

מעורפה, והמשיך במעשיו כשהיכה בידיו שלוש פעמים בשדיה של המתלוננת. המתלוננת הצליחה              14

להדוף את המשיב, אשר נפל אל מחוץ למעלית, ותפס בכוח בישבנה.                                                     15

מ"ת 48555-03-18 מדינת ישראל ני *)עציר)

2. בדיון מיום 29.3.18 הסכימה ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, נוכח הודעות המתלוננת, ובצד זאת טענה למספר קשיים ראייתיים:

א.         הפנתה לכך שאין סרטון המתעד את כניסת המשיב לבניין (להבדיל מתיעוד המשיב מלטף את כלבתה של המתלוננת ליד הקיוסק), כך שהתלונה מבוססת אך ורק על דברי המתלוננת.

ב.         המתלוננת תיארה כי למשיב היה בקבוק בירה אותו הניח על רצפת הלובי ליד המעלית, הבירה נשפכה כשבעטה במשיב אל מחוץ למעלית, ובהמשך כששוטר פגש את המשיב, הוא החזיק בידו בקבוק בירה. ואולם, במצלמות האבטחה אין תיעוד של המשיב חוזר לקיוסק לקנות בירה פעם נוספת.

ג.          המתלוננת סיפרה מאובחנת כמי שסובלת מפוסט טראומה, נוטה שלא לצאת מהבית, והדבר כלל לא נבדק על ידי החוקרים.

ד.         המתלוננת תיארה אירוע אלימות שחוותה, ובפועל אין עליה סימני אלימות, פרט לשריטה על הגבה, שאיננה מתיישבת עם תיאור האירוע.

ה.         המתלוננת סיפרה שתפסה את המשיב בחוזקה בצווארו, ואין לכך סימנים.

ו.          נינוחות המתלוננת בעימות איננה מתיישבת עם הטראומה שחוותה.

ז.          המתלוננת סיפרה בעימות שחזרה עכשיו מבית החולים, ולא נשאלה על כך כלל.

ח.         המשיב לוקה בגמגום קשה, והמתלוננת לא הזכירה נתון זה כלל.

3. ב"כ המבקשת טען לקיומן של ראיות לכאורה ללא קשיים, תוך שהפנה בעיקר להודעות המתלוננת, לעימות בינה לבין המשיב, ולדו"ח הפעולה מאת השוטר שעיכב את המשיב.

4. קראתי את חומר החקירה בעיון, האזנתי להקלטת פניית המתלוננת למוקד 100, וצפיתי בעימות בינה לבין המשיב ובחקירות המתועדות.

בית משפט השלום בראשון לציון מ"ת 48555-03-18 מדינת ישראל ני *)עציר)

מצאתי כי חומר החקירה מבסס תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס למשיב                            1

בכתב האישום, ובצדו חולשה מסוימת, הנובעת מהיעדר התייחסות כלשהי בגרסת המתלוננת                        2

לכך שהמשיב סובל מגמגום. אבהיר בקצרה:                                                                                        3

כבר בפנייתה למוקד 100 (2 שיחות) תיארה המתלוננת חלק מהאירוע, את האופן בו הגיע                4

אחריה המשיב מהקיוסק לבניין, את הנגיעות בחזה ובישבן, את העובדה שהדפה אותו תוך תפיסה                5

בצווארו. בנוסף, תיארה את היותו לבוש קפוציון, וזיהתה אותו כשצעדה אחריו והכווינה את השוטר             6

אליו.                                                                                                                                              7

בדו"ח פעולה מיום 16.3.18 שעה 19:35 תיאר מפקח אברהם טמוזרטי את נסיבות עיכובו               8

של המשיב, את האופן בו הכווינה אותו המתלוננת, את העובדה שהמשיב אחז בקבוק בירה ומפיו                9

נדף ריח של אלכוהול, ואת דברי המתלוננת ביחס לנסיבות האירוע. דברי המתלוננת למפקח                       10

טמוזרטי קוהרנטיים ותואמים את פנייתה למוקד 100, כמו גם את 2 הודעותיה ואת העימות בינה                 11

לבין המתלונן.                                                                                                                               12

מזכר מיום 17.6.18 מאת אלכס שטיין (ביחס לאירוע מיום 16.3.18) מתאר סריקה שערך                13

בכניסה לבניין, בניסיון לאתר את בקבוק הבירה של המשיב. לאחר שלא איתר את הבקבוק, התקשר            14

למתלוננת אשר מסרה כי הבירה נשפכה בלובי. לדבריו, נכנס ללובי, הריח ריח של בירה, והבחין                15

בכתם על הרצפה. בנוסף, המתלוננת הגיעה וסיפרה כי המשיב לקח איתו את הבקבוק.                              16

הודעותיה של המתלוננת (מיום 16.3.18 ומיום 21.3.18) מפורטות ועקביות, ואף נותנות                17

לכאורה מענה לשני הסימנים במצחה. בנוסף, בהודעתה השניה מסרה תרשים ובו תיאור האירוע.                18

גם בעימות עם המשיב חזרה המתלוננת על עיקרי גרסתה, באופן עקבי. צפיה בעימות                   19

מלמדת כי המתלוננת תיארה את ההתרחשות באופן הנחזה להיות אותנטי, כמי שחוותה את האירוע,            20

תוך שימוש בשינויי קול, למשל, כשתיארה את האופן בו ביקש חיבוק, תוך שימוש במחוות גופניות            21

ותנועות המשחזרות את התנהגותו של המשיב והתנהגותה שלה.                                                            22

5. אשר לחולשות המתוארות:                                                                                                          23

• אכן, סרטון מצלמת האבטחה איננו מתעד את הגעת המשיב לבניין. מאידך, המשיב              24

זיהה עצמו בסרטון, ולא כפר בנוכחותו ומעורבותו בחלקו הראשון של האירוע,                          25

באינטארקציה עם המתלוננת ועם כלבתה ברחוב.                                                                    26

בית משפט השלום בראשון לציון מ"ת 48555-03-18 מדינת ישראל ני *)עציר)

• המזכר מאת אלכס שטיין מיישב לכאורה את הקושי הנובע מכך שהמשיב נראה עם           1 בקבוק בירה בידו, לאחר שהבקבוק נפל ונשפך בלובי, תוך שאין אינדיקציה לכך שהמשיב                                       2 עבר פעם נוספת בקיוסק כדי לרכוש בקבוק נוסף. לכאורה, המשיב עזב את הבניין כשהוא                                    3 נושא עמו את הבקבוק, אשר נתפס בהמשך על ידי מפקח טמוזרטי.                                                               4

• המזכר אף מתאר ריח של בירה בכניסה לבנין, דבר המתיישב עם גרסת המתלוננת             5 בנוגע לבירה שנשפכה. הכתם על הרצפה עשוי להתיישב עם גרסה זו, אך מכיוון שלא ניתן                               6 לדעת את מקור הכתם, ולא נעשה מאמץ לברר זאת, הרי שנתון זה איננו מהווה חיזוק.                                        7

• לא מצאתי לייחס התנהלות לקויה של החקירה בכך שלא נבדק הרקע לפוסט                    8 טראומה ממנה סובלת המתלוננת, ואף לא לכך שלא נשאלה על הסיבה בגינה שהתה בבית                                  9 חולים.         10

• מתיאור האירוע לא מצאתי כי קיימת חובה להימצאות סימני אלימות על המתלוננת           11 או על המשיב, ולא מצאתי כי היעדרם מקים חולשה ראייתית, לבטח לא בשלב זה של                                        12 ההליך.       13

• בנוסף, לא מצאתי לייחס משקל כלשהו בשלב זה של ההליך לטענה בדבר                       14 "נינוחות" המתלוננת במהלך העימות. נהפוך הוא. מצאתי כי התנהגות המתלוננת בעימות                            15 מחזקת את התחושה כי חוותה בפועל את האירוע, ומשתלבת עם גרסתה.                                                    16

• הנתון היחיד המקים בשלב זה סימן שאלה מסוים, הינו הגמגום ממנו סובל בבירור          17 המשיב, מה שאמור היה לקבל ביטוי בדברי המתלוננת, נוכח הטענה בדבר תקשורת                                      18 מילולית ביניהם. אני קובע כי נתון זה מקים חולשה מסוימת בעוצמת הראיות לכאורה.                                         19

6. במהלך הדיון ובטרם בחנתי את חומר החקירה, שמעתי את אביו ואחיו של המשיב, אשר                       20

הוצעו כמפקחים. ואולם, לאחר שבחנתי את חומר החקירה וקבעתי קיומן של ראיות לכאורה ובצדן            21

חולשה מסוימת, מצאתי כי לא ניתן לבחון אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, מבלי                    22

להיזקק לקבלת תסקיר, זאת נוכח המסוכנות המשמעותית הנלמדת מהמעשים המיוחסים למשיב                 23

בכתב האישום. אינני מתעלם משתי החלטות שהציגה ב"כ המשיב, אך לא מצאתי שיש בהן לשנות              24

מהחלטתי בדבר הצורך לקבל בשלב זה תסקיר מעצר.                                                                          25

אשר למקרים בהם יש צורך בקבלת תסקיר מעצר, אפנה להחלטת בית המשפט העליון,                 26

כבוד השופט י׳ עמית בבש"פ 27/15 עלי יונס נ׳ מדינת ישראל (15.1.15).                                                27

בית משפט השלום בראשון לציון

מ"ת 48555-03-18 מדינת ישראל ני *)עציר)

7.  הערה בטרם סיום: צפיה בהקלטות העלתה כי המשיב היה אזוק במהלך החקירה, כמו גם              1 בעימות בינו לבין המתלוננת. לא ראיתי בחומר החקירה התייחסות כלשהי לכך, או הנחיה מאת קצין                                     2 ממונה לפעול באופן פוגעני זה. דומני שלא צריך להכביר מילים על החומרה היתרה בה יש לראות                                  3 פגיעה מסוג זה בזכויותיו של חשוד, כמו גם בהגינותה של החקירה. הררי מלים נכתבו בענין זה                                       4 לאורך השנים.             5

במקרה דנן לא מצאתי כי יש בהתנהלות זו של היחידה החוקרת להשפיע על עוצמת הראיות             6

לכאורה או להפחית מעוצמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב, ומנגד נראה שיש צורך לשוב ולרענן                 7

את ההנחיות ליחידות החוקרות. מטעם זה מצאתי להורות על העברת העתק ההחלטה לפרקליטת                 8

מחוז מרכז, עו"ד רחל אבישר-אבלס, אשר תיתן דעתה לכך ותפעל למיגור התופעה בהתאם                         9

לסמכותה ולשיקול דעתה. חרף העובדה שמדובר בכתב אישום שהוגש על ידי הפרקליטות, ולנוכח             10

חלקה המרכזי של חטיבת התביעות של משטרת ישראל בניהול הליכים פליליים, מצאתי להורות על             11

העברת ההחלטה גם לראש חטיבת התביעות, עו"ד דדו זמיר, תנ"צ, אשר יפעל במקביל בהתאם                 12

לשיקול דעתו ולסמכויות הנתונות לו.                                                                                                13

8. מועד הדיון הבא והחלטה אופרטיבית בדבר הפנית המשיב לקבלת תסקיר מעצר ינתנו                   14 במסגרת הדיון.            15

נוכח המפורט בסעיף 7 לעיל, המזכירות מתבקשת להעביר העתק ההחלטה לפרקליטת מחוז 17 מרכז, עו"ד רחל אבישר-אבלס, ולראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל, עו"ד דדו זמיר, 18 תנ"צ.                                                    19

20

ניתנה היום, י"ח ניסן תשע"ח, 03 אפריל 2018, במעמד הצדדים.

23

24