הבקשה שלפניי נוגעת לעתירת המבקשת לחילוט ערבויותיהן של שלו המפקחות. ב"כ המבקשת הפנתה לפסיקה והדגישה כי אין חובה בהוכחת התרשלותם של המפקחים או אי קיום חובת דיווח מצדם כתנאי להורות על חילוט הערבויות. היא הדגישה שאין זו הפרה ראשונה של המשיב וכי כבר נרשמו לחובתו הפרה ביום 9.7.2025, כאשר יצא מהבית ל-9 דקות וביום 20.7.2025 כאשר חזר באיחור של כמעט שעה. לשאלת בית המשפט השיבה כי המפקחות לא נחקרו בגין הפרת הוראת בית המשפט ולא מסרו גרסה בעניין זה.

ב"כ המשיב ביקש שלא להיעתר לבקשה, שכן המפקחות לא התרשלו במילוי חובתן. אמו וגיסתו של המשיב לא נכחו בבית בעת ההפרה ואילו רעייתו של המשיב התעוררה רק כשהגיעו נציגי יחידת הפיקוח האלקטרוני לבית על מנת לחפש את המשיב. הוא הוסיף כי כבר חולט סכום ניכר מטעם המשיב עצמו בסך 15,000 ₪ וטען כי די בכך כדי להגשים את מטרת החילוט בענייננו.

דיון

הערובה הכספית אותה מטיל בית המשפט על הערבים, בהתאם לסעיפים 41 ו- 44 בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) תשנ"ו -1996 (להלן: "החוק"), כתנאי לשחרורו של נאשם נועדה להבטיח את קיום ההתחייבות שנטלו על עצמם. בית המשפט סומך על המפקחים, המשמשים כזרועו הארוכה, ומשכך, על מי שמונה לשמש כמפקח להצדיק את האמון שנתן בו בית המשפט (בש"פ 1902/19 אביטן נ' מדינת ישראל (2.6.2019)).

משנוכח בית המשפט כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השחרור, רשאי הוא להורות על חילוט הערבות בהתאם לסעיפים 51(ב)ו- (ג) לחוק. נפסק, כי לחילוט ערבויותיהם של מפקחים תכלית משולשת: הרתעת הערב הקונקרטי לבל יזנח את התחייבויותיו; הרתעת הרבים והעברת מסר בדבר חשיבות ההתחייבויות שנוטלים על עצמם ערבים ומפקחים; והרתעת הנאשם מפני פגיעה בקרובים שהואילו לערוב לו, ככל שיפר את תנאי השחרור (ראו: בש"פ 8163/12 אלון נ' מדינת ישראל (19.11.2012); בש"פ 980/12 פלוני נ' מדינת ישראל (8.2.2012)).

עצם הפרת תנאי השחרור מקימה לבית המשפט סמכות לחלט את הערבות, מבלי שתידרש הוכחת רשלנות מצד הערבים. עם זאת, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב באשר לסכום החילוט, לפיכך רשאי הוא אף להורות על חילוט חלקי של הערבויות, תוך שיובאו בחשבון נסיבות העניין וטיב הפרת תנאי השחרור (בש"פ 6033/19 דכה נ' מדינת ישראל (10.10.2019); בש"פ 6978/09 מטודי נ' מדינת ישראל (2.3.2010)). בעניין זה נפסק בעח"א 58431-01-25 מזרחי נ' מדינת ישראל (13.2.2025): "האלטרנטיבה - חילוט מלוא סכום הערבות במנותק מהתנהגותו של הערב ותרומתו להפרה - עלולה להביא לתוצאות לא רצויות, ובכלל זה למשל שערבים לא יזדרזו ליידע את המשטרה על הפרה של התנאים. כאמור, נושאים אלה נוגעים לשיקול דעתו של בית המשפט ביחס לסכום החילוט, ולא לסמכותו להורות על חילוט מלוא הערבות - אשר קיימת כל אימת שתנאי השחרור הופרו".

מן הכלל אל הפרט.

כאמור, המפקחות לא נחקרו בידי המשטרה ואין מחלוקת כי שתיים מהן לא נכחו במקום. בדיון שהתקיים בפניי העידה רעיית המשיב כי ישנה עם המשיב באותה המיטה, אולם לא הבחינה ביציאתו מהבית. רק עם התערבות צוות מנהלת הפיקוח האלקטרוני, אשר נכנס לבית בשעת לילה נעורה משנתה והתחוור לה, לראשונה, כי המשיב איננו נמצא עוד במקום.

לאחר ששקלתי את עדותה, את האמור בדו"ח החלטת הממונה על הפסקת הפיקח האלקטרוני ונתתי דעתי לטענות הצדדים מצאתי שמדובר במקרה חריג בו ראוי להימנע מחילוט הערבויות מהטעמים כדלקמן:

בשונה ממקרים אחרים, בענייננו התגלה ההפרה רק סימולטנית להגעת צוות הפיקוח לבית המשיב לצורך בדיקה שגרתית ולא ניתן לשלול את טענתו כי עזב את המקום עקב בהלה שאחזה בו בעקבות הגעת הכוחות למקום.

זאת ועוד, על פי דו"ח הפיקוח, רעיית המשיב לא הייתה מודעת לעזיבת המשיב את המקום באופן המתיישב עם גרסתה, כי נעורה משנתה לפנות בוקר, רק לאחר שצוות הפיקוח התקשר אליה. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר שהמפקחת לא דיווחה על עזיבת המשיב שכן כלל לא היה סיפק בידה לעשות כן.

לא התעלמתי מכך שהמשיב הסגיר עצמו רק אחרי חודש ימים, אולם המבקשת לא הניחה ראיות ולו לכאוריות לכך שמי מהמפקחות הייתה מודעת למקום הימצאותו. מכל מקום, בזמן אמת לא טרחה המבקשת לערוך ברור כדבעי של נסיבות בריחת המשיב, כך שאין בתקופת הבריחה, כשלעצמה, כדי להקים אחריות של מי מהמפקחות להפרת התנאים.

לפני סיום, אציין כי נראה שהמשיב הורתע דיון נוכח חילוט סך של 15,000 ₪ בגין ההפרה. לכך יש להוסיף כי בסמוך לאחר הדיון נגזר דינו של המשיב, בין היתר, לקנס בסך 10,000 ₪, בצד מאסר בפועל ועונשים נוספים.

לסיכום- הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשפ"ו, 11 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.