לעניין בקשתו של המבקש לצאת לעבודה, ציין שירות המבחן כי המדובר בעבודה כעוזר ואיש תחזוקה לקבלן עבודות בנייה ברמת הגולן ובקריית שמונה. שירות המבחן בדק את המפקחים המוצעים במסגרת היציאה לעבודה והתרשם כי המדובר באנשים בוגרים ובשלים, שמבינים את הסיטואציה ויכולים להוות עבור המבקש דמויות סמכותיות מציבות גבול ומנועות נגישות למצבי סיכון חיצוניים.

לפיכך, סבר שירות המבחן כי בשלה העת לביטול מעצרו בפקא"ל של המבקש, והמרתו למעצר בית חלקי בבית הוריו, עם יציאה לעבודה כמבוקש ומפורט בתסקיר. בנוסף המליץ שירות המבחן על הטלת פיקוח מעצר בן 6 חודשים במסגרתו ילווה שירות המבחן את המבקש ויבנה עבורו תוכנית טיפולית שתתאים לצרכיו.

לאחר קבלת התסקיר, שב המבקש והגיש את בקשתו לעיון חוזר - זאת הבקשה שבפני. בבקשה נטען כי מאז ניתנה החלטת המעצר בעניינו משתף המבקש פעולה עם רשויות הפיקוח והוא ממלא את כל תנאי מעצרו. לדעתו של המבקש, חלוף הזמן שעבר יחד עם המלצת שירות המבחן בעניינו מלמדים כי יש מקום להורות על שחרורו ממעצרו ולקבוע תנאים חלופיים "נוחים יותר".

בדיון שהתקיים בפני בתאריך 7.9.2025 חזר ב"כ המבקש על בקשתו וטען כי המדובר במבקש שנמצא כבר קרוב לחמישה חודשים במעצר בפקא"ל, ללא כל הפרה. עוד ציין כי שמיעת הראיות בתיק התעכבה שלא באשמת המבקש, שכן תיק היה קבוע ליום 24.6.25 לשמיעת ההוכחות אך נוכח המערכה שהתנהלה עם איראן באותו המועד, הדיונים נדחו. לטענתו, ככל שהיו מתקיימים הדיונים כסדרם, היה התיק העיקרי היום כבר בסיום שמיעת הראיות, וייתכן ואף ניתן היה כבר להצביע על חולשה ראייתית משמעותית. ב"כ המבקש שב והפנה להמלצת שירות המבחן וציין כי המדובר באדם ללא עבר פלילי שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק. יצויין כי המעביד או המפקחים המוצעים לשמור על המבקש במקום העבודה לא התייצבו לדיון, ולא הייתה בפני ההזדמנות להתרשם מהם בעצמי.

מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את הבקשה. המשיבה סברה שהבקשה אינה עומדת בתנאים לעיון חוזר שכן לשיטתה המבקש לא הצביע על נסיבות חדשות או שינוי מהותי. הגם שחלפו שישה חודשים מיום המעצר באיזוק האלקטרוני, הצביעה המשיבה על ההבדל בין מעצר מאחורי סורג ובריח למעצר בפקא"ל, וצייני כי לא בכדי האיזוק יכול להיות עד ל - 18 חודשים. משכך סברה המשיבה שפרק זמן של שישה חודשים אינו מהווה פרק זמן ממושך שיהיה בו כדי להצדיק עיון חוזר.

עוד הפנתה ב"כ המשיבה לעבודות כתב אישום אשר מתארות עבירה חמורה ונסיבות קשות. ב"כ המשיבה ציינה כי המבקש הסכים לכך שישהה בתנאי המעצר עד תום ההליכיםף והיה מודע היטב לפרק הזמן בו יהיה עליו לשהות באותם התנאים. עוד ציינה כי הנפגע מתגורר במג'דל שמס, ועל פי המתואר בתסקיר, מקום העבודה המוצע הוא ברובו ברמת הגולן - שהוא מקום ביצוע העבירה. כמו כן סברה כי התסקיר מלמד שעדיין קיימת במבקש מסוכנות, נוכח ההערכה שהסיכוי להישנות התנהגות פוגענית הינו בינוני עד נמוך.

דיון והכרעה

סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") קובע כלהלן:

"עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה."

בבש"פ 9604/17 מאיר אברג'יל נ' מדינת ישראל (19.12.2017) נקבע כי:

"סעיף 52 לחוק המעצרים קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, יעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". מכך נובע, כי המסגרת הדיונית של עיון חוזר לא נועדה לשמש "מסלול עוקף" לפתיחה מחודשת של החלטת המעצר הקודמת. המבקש מבית המשפט לעיין פעם נוספת בהחלטה שניתנה על-ידו בטרם שחלף זמן ניכר, נדרש להוכיח כי קיים מידע מהותי ומשמעותי אשר לו היה ידוע בעת שניתנה ההחלטה הקודמת, היה בכך כדי להביא לשינוי ההחלטה (בש"פ 9437/17 מדינת ישראל נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 11 (6.12.2017))."

בענייננו, לא התגלו עובדות חדשות ולא נשתנו הנסיבות מאז ניתנה ההחלטה על מעצרו של המבקש, ומשכך, נותר לבחון באם ניתן לומר שהתקופה שעברה מאז שנעצר המבקש, יכולה להיחשב כ"זמן ניכר מעת מתן ההחלטה", בנסיבותיו של תיק זה. בפסיקה נקבע כי הגדרת פרק זמן מסוים כ"זמן ניכר" כמשמעותו בסעיף 52(א) לחוק המעצרים מושפעת מנסיבות העניין ומתקבלת מן האיזון שבין הפגיעה בנאשם בשל הזמן שחלף, לבין האינטרס הציבורי כי הוא ימשיך לשהות במעצר. בגדר איזון זה יש להביא בחשבון את טיב האישומים המיוחסים לנאשם, מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, התנהגותו במעצר ונסיבותיו האישיות, (בש"פ 2608/18 מדינת ישראל נ' פלוני (02.04.2018). במקרה שלפני המבקש נעצר לראשונה בתאריך 15.3.2025, ומאז 27.3.2025 (כחמישה חודשים וחצי) הוא עצור בפיקוח אלקטרוני ללא שנרשמה כל הפרה לחובתו. זהו מעצרו הראשון של המבקש, וכעולה מעמדת המתלונן המפורטת בתסקיר המעצר, הוא אינו מעוניין לגרום לפגיעה בתפקודו של המבקש כתוצאה מההליך המשפטי.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתסקיר המעצר, אני סבור שיש מקום לקבל את הבקשה באופן חלקי. לשיטתי, הגם שהזמן שחלף מאז נעצר המבקש אינו ארוך במיוחד, ניתן לראות בו כתקופה משמעותית לשם עיון בתנאי המעצר בעניינו של המבקש כמפורט לעיל. יחד עם זאת, אינני סבור כי בשלה העת להורות על ביטול מעצר הבית ועל יציאתו של המבקש לעבודה. מסוכנותו של המבקש, גם אם שירות המבחן העריכה כבינונית-נמוכה, עדיין קיימת, וודאי נוכח הרושם שמדובר בצעיר שטרם השלים את תהליך גיבוש אישיותו וטרם הבשיל רגשית.

משכך אני סבור שניתן להורות על שחרורו של המבקש, בתנאי מעצר בית מלאים, ובמקביל להטיל עליו פיקוח מעצר, כפי שהומלץ על ידי שירות המבחן, לשם שילובו בתוכנית טיפולית שתתאים לצרכיו. בהתאם, ניתן יהיה לשוב ולבחון את עניינו בעוד כ-3 חודשים ולאחר קבלת תסקיר מעצר משלים משירות המבחן אשר ישוב ויבחן את אפשרות היציאה לעבודה. עוד אני סבור כי בתקופת הביניים ניתן יהיה לפתוח למשיב "חלונות התאווררות " יומיים, לתקופה קצובה.

לאור האמור, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

1. המבקש ישהה במעצר בית מלא בבית אמו במג'דל שמס (להלן: "מעצר הבית"). נאסר על המבקש לצאת מפתח מקום מעצר הבית עד תום ההליכים נגדו. המשיב ימצא בפיקוח צמוד כל העת של לפחות אחד מהמפקחים שאושר בעבר. בהתאם, תסיר מנהלת הפיקוח האלקטרוני את האיזוק האלקטרוני מהמבקש.

2. אני מתיר למבקש לצאת בכל יום ממעצר הבית משעה 08:30 ועד לשעה 10:30 (להלן: "חלון ההתאווררות"), בכפוף לכך שבמהלך חלון התאווררות יהיה המבקש מלווה ומפוקח כל העת על ידי לפחות אחד מהמפקחים שאושרו. בנוסף, אני אוסר על המבקש לשהות במרחק הקטן מ-500 מ' מהמתלונן.

3. יתר תנאי מעצרו של המבקש, לרבות הערבויות והפיקדון שניתנו ימשיכו לעמוד בתוקפם, להבטחת תנאי המעצר בפיקוח, להבטחת התייצבות המשיב בתחנת המשטרה ו/או בבית המשפט בכל עת וכן להבטחת התייצבותו לריצוי עונשו במועד שייקבע לכך, אם יורשע.

4. אני מטיל על המבקש צו פיקוח מעצרים לתקופה של 6 חודשים החל מהיום, במסגרתוֹ ישתלב במערך הטיפולי של שירות המבחן. לצורך יציאתו של המבקש לשירות המבחן, יפתחו חלונות פיקוח במועדים שיועברו על ידי שירות המבחן. המבקש יעשה את הדרך הקצרה ביותר ממקום מעצר הבית לשירות המבחן ובחזרה, ללא עצירה במהלך הדרך, כאשר הוא מלווה ומפוקח כל העת על ידי לפחות אחד מהמפקחים שאושרו, ולתכלית שלשמה אושרה יציאתו ממקום המעצר.

שירות המבחן יגיש תסקיר מעקב בעניינו של המבקש עד לתאריך 14.12.2025.

5. נוכח העובדה כי החלטה זו ניתנת בהיעדר הצדדים, היא תיכנס לתוקף בתאריך 14.9.2025, על מנת שהצדדים יוכלו להיערך לאמור בהחלטה כהבנתם.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לשירות המבחן למבוגרים ולמנהלת הפיקוח האלקטרוני.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"ה, 09 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.