מת (קרית שמונה) 23169-02-25 – טארק הייב נ' מדינת ישראל
|
מ"ת (קרית-שמונה) 23169-02-25 - טארק הייב נ' מדינת ישראלשלום קרית-שמונה מ"ת (קרית-שמונה) 23169-02-25 טארק הייב (עציר) נ ג ד מדינת ישראל בית משפט השלום בקרית-שמונה [24.08.2025] כבוד השופט ערן בר אור
בפני בקשתו של המבקש לעיון חוזר בתנאי מעצרו, במסגרתה עותר המבקש להורות על שחרורו מהמעצר, כך שישהה בתנאי מעצר בית, ותאושר יציאתו לעבודה.
בבקשה, טען המבקש כי "הפסיקה מצווה לבחון אפשרות יציאתו לעבודה של נאשם אפילו בשלב הדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים, ובהמשך תנאי השחרור כאשר נקבע כי לצורך בחינת אפשרות יציאה לעבודה לאחר השחרור אפשרות איננה מוגבלת ומצומצמת למקרים בהם מתגלות עובדות חדשות, שינוי בנסיבות או מעבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". עוד טען כי החשיבות בעצם יציאתו של אדם להתפרנס כבר הוכרה בפסיקה, אף כשמדובר בנאשם המשוחרר לחלופת מעצר. לבסוף צוין כי המבקש הינו נטול הרשעות קודמות, אשר הסתבך לכאורה בארוע נקודתי שלא מעיד על דפוסי התנהגותו. בתגובה שהוגשה לאחר שבית המשפט העיר כי הבקשה שהוגשה הינה כללית, ולא צויין בה מקום העבודה המוצע, הסביר המבקש כי הוא מעוניין לצאת לעבודה ב"אלי נוף ים כנרת", בימים א'-ו', בשעות שצויינו.
המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובה שהוגשה מטעמה נטען כי המבקש מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני ויציאה לעבודה אינה אחת מהסיבות בהן ניתן להורות על פתיחת חלון פיקוח.
בדיון שהתקיים בפני חזר ב"כ המבקש על הבקשה וטען כי מאז ניתנה ההחלטה בעניינו של המבקש |
|
|
חלפה תקופה ניכרת המצדיקה עיון מחדש בהחלטה. עוד הוסיף כי יש למבקש ילדים, לרבות בת נכה, אוטיסטית ואישה במצב בריאותי מיוחד, ולאחרונה הייתה הדרדרות רצינית במצבה של האישה, אשר מתאשפזת לתקופות ממושכות, ונדרשת לסדרת טיפולים אינטנסיביים. לדבריו, לא רק שפרנסת המשפחה מונחת על כתפי המבקש, אלא הוא גם עומד בנטל טיפול הילדים, ובשל חלוף הזמן מאז נעצר אין למשפחתו הכנסה כלשהי. עוד טען כי בחלוף מספר חודשים בלי הפרות, עם כל הנסיבות החריגות והמיוחדות של המבקש, יהיה זה מוצדק להקל ולבטל את המעצר בפיקוח אלקטרוני, ולאפשר לו יציאה לפחות בשעות היום לעבודה להתפרנס. לעניין מקום העובדה המוצע טען המבקש עצמו כי "מדובר במקום סגור, מוקף במצלמות, זה נמצא בחוף מגדל. למעסיק קוראים אלי. הוא יכול לחתום.". לבסוף ביקש ב"כ המבקש כי עד מתן הכרעה בבקשה יפתחו למבקש חלונות פיקוח יומיים לשם "התאווררות". ב"כ המשיבה שבה על עמדתה וביקשה לדחות את הבקשה, שכן לטענתה הבקשה אינה עומדת בתנאי החוק. לשיטתה, חלוף 4 חודשים מאז ניתנה ההחלטה האחרונה לא מהווה חלוף זמן וגם לא השתנו הנסיבות באופן מהותי. ב"כ המשיבה הסבירה כי מצבה הרפואי של האישה ושל הילדה היה ידוע מראש וניתנה לכך התייחסות כבר בהחלטות קודמות. עוד טענה כי שיקול כלכלי ופגיעה כלכלית אינם מהווים סיבה להקלה, שכן הם אינם מהווים שינוי נסיבה שמצדיק שינוי תנאים. עוד נטען כי המעסיק כלל לא הובא למתן עדות, לא נשמעו פרטים על אופי העבודה, תנאיה, מי ישגיח על המבקש וכיוצ"ב.
דיון והכרעה סעיף 52(א) לחוק המעצרים קובע כלהלן: "עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה."
בבש"פ 9604/17 מאיר אברג'יל נ' מדינת ישראל (19.12.2017) נקבע כי: "סעיף 52 לחוק המעצרים קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, יעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". מכך נובע, כי המסגרת הדיונית של עיון חוזר לא נועדה לשמש "מסלול עוקף" לפתיחה מחודשת של החלטת המעצר הקודמת. המבקש מבית המשפט לעיין פעם נוספת בהחלטה שניתנה על-ידו בטרם שחלף זמן ניכר, נדרש להוכיח כי קיים מידע מהותי ומשמעותי אשר לו היה ידוע בעת שניתנה ההחלטה הקודמת, היה בכך כדי להביא לשינוי ההחלטה (בש"פ 9437/17 מדינת ישראל נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 11 (6.12.2017))."
שמעתי בקשב רב את טיעוניו של ב"כ הנאשם בדיון שהתקיים בפני, ולא מצאתי בטיעוניו כי קיימות נסיבות חדשות מאז ניתנה החלטה האחרונה בעניינו. משכך, נותר לבחון באם ניתן לומר שהתקופה שעברה מאז ניתנה ההחלטה האחרונה בעניינו של הנאשם, כחודש ימים, יכולה להיחשב כ"זמן ניכר מעת מתן ההחלטה", בנסיבותיו של תיק זה, ולחילופין האם נסיבותיו של התיק הן כל-כך חריגות, המצדיקות חריגה מהכללים הקבועים בדין, וזאת בשל קיומו של מצב חריג, כטענת ב"כ הנאשם.
בפסיקה נקבע כי הגדרת פרק זמן מסוים כ"זמן ניכר" כמשמעותו בסעיף 52(א) לחוק המעצרים מושפעת מנסיבות העניין ומתקבלת מן האיזון שבין הפגיעה בנאשם בשל הזמן שחלף, לבין האינטרס הציבורי כי הוא ימשיך לשהות במעצר. בגדר איזון זה יש להביא בחשבון את טיב האישומים המיוחסים לנאשם, מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, התנהגותו במעצר ונסיבותיו האישיות, (בש"פ 2608/18 מדינת ישראל נ' פלוני (02.04.2018).
|
|
|
במקרה שלפני המבקש נתון במעצר כשבעה חודשים, כאשר החל מחודש אפריל מעצרו הינו בפיקוח אלקטרוני. נוכח הנסיבות האישיות המיוחדות, עליהן הצביע ב"כ המבקש בבקשתו, מוכן אהיה להניח כי מכלול הזמן בו מצוי המבקש במעצר, מצדיק עיון מחדש במעצרו.
יחד עם זאת, נדמה כי הדרך בין האפשרות לבחון מחדש את תנאי המעצר, למסקנה כי יש להורות על ביטול המעצר ומתן אפשרות למבקש לצאת לעבודה, עדיין ארוכה. לא מצאתי בטיעוני ב"כ המבקש כיצד חלוף הזמן הקהה את המסוכנות הטמונה בו (ור' לעניין זה בהחלטותיי מיום 27.2.2025 וכן מיום 31.3.2025) באופן המצדיק את שחרורו מהמעצר, וספק בעיני באם מצבו הכלכלי של המבקש לבדו מצדיק את שינוי התנאים (ר' בש"פ 966/16 מוחמד זידאן נ' מדינת ישראל (28.2.2016)). בנוסף, בקשתו של המבקש לצאת לעבודה חסרה פרטים מהותיים, שעניינם בטיב העבודה וברמת הפיקוח על המבקש במהלכה.
נוכח זאת, אני סבור כי בטרם מתן החלטה בבקשה, יש לשוב ולקבל את התייחסות שירות המבחן למבוקש. משכך, שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר משלים, אשר יבחן באם פחתה מסוכנותו של המבקש ואת כלל הנסיבות היכולות ללמד באם ניתן לשחרר את המבקש למעצר בית. עוד יבחן שירות המבחן את בקשת המבקש ליציאה לעבודה, לרבות תנאיה, קרבתה למקום ביצוע העבירה ולנפגע העבירה, ואפשרויות הפיקוח על המבקש בדרך למקום העבודה ובמהלכה.
תסקיר שירות המבחן יוגש לתיק בית המשפט עד לתאריך 25.9.2025. נקבע להמשך דיון לתאריך 28.9.2025 בשעה 08:30.
אציין כי לא מצאתי לקבל את בקשת המבקש להורות על חלונות פיקוח יומיים, לשם התאווררות, שעה שתכלית פתיחת חלון שכזה אינה עומדת בדרישת החוק והפסיקה (ור' לעניין זה בבש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.2017); בש"פ 6646/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 3-2, (29.8.2017); בש"פ 4807/20 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 12, (20.7.2020); בש"פ 2425/21 מדינת ישראל נ' עזיז אבו עסא (12.4.2021); בש"פ 8332/22 פלוני נ' מדינת ישראל (14.12.2022); ובש"פ 8631/21 מדינת ישראל נ' ואיל חוסיין, פסקאות 16-13 (22.12.2021)).
המזכירות תעביר העתק החלטה זו לשירות המבחן למבוגרים.
ניתנה היום, ל' אב תשפ"ה, 24 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.
|




