בתסקיר צויין כי אבי המשפחה נפטר וכי אמם של המשיב והמתלונן, שעובדת בעיריה והינה אם מסורה, חסרת אונים להתמודד עם הבעיות של שני בניה, ששניהם מכורים לסמים ומגלים התנהגות אלימה ופורצת גבולות.

המשיב תואר כנער שמגיל צעיר היה מעורב בהתנהגות אלימה, חיבור לחברה שולית, התפרצויות זעם וקשיים בלימודים. הופנה לטיפול פסיכיאטרי במרפאת נוער על רקע עבירת אלימות קשה בשנת 2009, אך התקשה להתמיד בקשר טיפולי. לא גויס לצה"ל עקב אי התאמה. לחובתו שלושה רישומים, אחד מהם עם הרשעה, בעבירות אלימות מהשנים 2010, 2012 ו-2015. בתיק האחרון, בו נשפט כבגיר, הוטלו עליו 16 חודשי מאסר בפועל בגין צירוף תיקים בעבירות של תקיפה חבלנית, תקיפה סתם, נסיון לתקיפת עובד ציבור והחזקת סכין. יצויין כי בתיק העיקרי היה מדובר, בין היתר, בחיתוך ידו של המתלונן בסכין גילוח ששלף המשיב מפיו, עקב ויכוח אקראי בגן ציבורי.

המשיב מסר כי אינו יכול להשתלב במסגרות וממועד שחרורו מהמאסר לפני כשנה לא עבד, למעט תקופה קצרה. התייחס לאירוע באופן קונקרטי כשלתפיסתו הוא היה הקרבן ולא הפוגע, מאחר שאחיו מכור ל"נייס גיא" ועקב התמכרותו מתנהג באופן פוגעני כלפי האם, דבר שגרם לו להגן על האם, וזה הרקע לתקיפה. המשיב טען כי הוא עצמו אינו סובל עוד מהתקפי זעם כבעבר. מאחר ששירות המבחן הכיר את המשיב כמי שמגיל צעיר השתמש בכל סוגי הסמים וכן באלכוהול, נבחנה עם המשיבה גם בעבר וגם בעיתוי הנוכחי האפשרות של שילוב בקהילה טיפולית לגמילה מסמים. המשיב אישר את השימוש התדיר שעושה בגראס ובסם ממריץ מסוג קריסטל אך לדבריו השימוש שלו מבוקר ואינו רואה עצמו כמכור. המשיב אינו מביע רצון להגמל מתלותו בסמים אלה, בהם משתמש כעשר שנים (!) ולהערכת שירות המבחן הסמים משמשים את המשיב כדרך להתמודד עם קשייו, דחפיו ועוצמת התוקפנות שלו כלפי עצמו ואחרים. נקבע כי על רקע דחפים אלה המשיב אינו מתאים להשתלב בקהילה טיפולית שהינה בעלת כללים דרשניים וקשייו בשליטה עצמית עשויים לגרום נזק לעצמו ולאחרים בקהילה. קל וחומר, כשהמשיב עצמו אינו מגלה מוטיבציה להגמל מתלותו בסמים.

לפיכך, נבחנה רק חלופת מעצר בבית אמו ובפיקוחה, כאשר נטען כי המתלונן הורחק ע"י האם מהבית נוכח התנהגותו האלימה כלפיה, והיא אף הוציאה צו הרחקה נגדו. האם גילתה יחס מצמצם ומפחית חומרה למצבו ההתמכרותי של המשיב ולבעיות אלימות שלו, והתמקדה בתיאור המתלונן כגורם הבעייתי והמשיב כמי שהגן עליה. כמו כן, עולה מהתסקיר כי האם אינה יכולה לשמש כחלופת מעצר הרמטית עקב כך שהיא עובדת בעיריה משמונה עד ארבע וחצי. להערכת שירות המבחן, האם לא תוכל להיות עירנית ולזהות מצבי סיכון כשיתעוררו.

בדיון הציע הסניגור לחזק את החלופה המוצעת ע"י איזוק אלקטרוני. ברם, משהוכח כי המשיב נתון לדחפים אלימים בלתי נשלטים, העשויים להיות מוחמרים עקב שימוש בחומרים פסיכואקטיביים או על ידי מצב של חסך בסם, אין באיזוק לבדו כדי להוות מענה מספיק למסוכנות כלפי המתלונן, ואף כלפי אחרים העלולים להקלע לסביבתו של המשיב בעידנא דריתחא, בהעדר פיקוח אנושי מהימן וסמכותי שיתריע וידווח מיידית בעת התנהגות פורצת גבול. בנוסף לכך, לנוכח גילו הצעיר של המתלונן והעובדה כי מדובר ביחסי אם ובן, אין לשלול את האפשרות כי המתלונן יחזור להתגורר בבית האם תוך זמן קצר, בעוד שהליכי המשפט עשויים להיות ממושכים.

גם המשיב מצטייר מהתסקיר כמי שלא ניתן לתת בו אמון, מאחר שהוא מתקשה לשלוט בדחפיו האלימים, מכור לסמים שלא ברור איך יוכל להשיגם אם יהיה במעצר בית, אינו מגלה תובנה לחומרת מעשהו ואינו מקבל מרות וגבולות.

לפיכך איני רואה את החלופה המוצעת כמאיינת את מסוכנות המשיב.

על כן אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ז, 10 אוקטובר 2016, במעמד הצדדים.