מ"ת (עכו) 7626-11-24 – מדינת ישראל נ' גנאדי פרוקה
מ"ת (עכו) 7626-11-24 - מדינת ישראל נ' גנאדי פרוקה שלום עכו מ"ת (עכו) 7626-11-24 מדינת ישראל נ ג ד גנאדי פרוקה (עציר) בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בעכו [26.11.2024] כבוד השופטת ג'נווה נחאס עראף
1. לפניי בקשה להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו וכן לפסול את רישיונו עד לתום ההליכים המשפטיים.
2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של נהיגה בשכרות (אוויר נשוף) אוכלוסייה מיוחדת - עבירה לפי סעיף 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") + סעיף 62(3) לפקודה.
3. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 16.11.2024 סמוך לשעה 13.30 נהג המשיב ברכב משא תומך מ.ר. 123-02-103 (להלן: "רכב המשא") וברכב נתמך פתוח מ.ר. 905-45-201 (להלן : "הנגרר") בכביש מס' 4 מדרום לכיוון צפון.
4. המשיב נהג ברכב המשא והנגרר, אשר מהווים רכב מסחרי/ עבודה שמשקלו עולה על 3,500 קילוגרם, במקום ציבורי בהיותו שיכור בכך שבדוגמה של אויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו 1,355 מיקרוגרם, ריכוז העולה על המידה הקבועה בחוק - קרי עולה כי ריכוז של 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. באותו מועד ובאותן נסיבות, המשיב התנדנד בבדיקת המאפיינים, היה זקוק לתמיכה, נפל, לא הטה את ראשו לאחור ולא עצם את עיניו במבחן העמידה; וכן התנדנד ולא התמיד עקב לאגודל, חרג מהקו, הסתייע בהרמת ידיו לצדדים לשם שמירה על יצירות במבחן ההליכה על הקו, החטיא והשתמש ביד הלא נכונה ארבעה פעמים במבחן הבאת האצבע לאף.
טענות הצדדים 5. בתמצית אציין כי המבקשת ביקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו תוך הפנייה לעברו התעבורתי של המשיב וכן לעובדה כי ריכוז האלכוהול בגופו של המשיב היה למעלה מפי 26 מהמותר בחוק.
|
|
6. בדיון אשר התקיים בפניי ביום 20.11.2024, שינתה המבקשת את עמדתה וביקשה לעצור את המשיב בפיקוח אלקטרוני, בכפוף להימצאות מפקחים ראויים.
7. ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה וביקשה למקד את טענותיה בחלופת המעצר. ב"כ המשיב טענה כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה נקודתית ונוגעת אך ורק לנהיגה, ועל כן ביקשה להורות על שחרור המשיב למעצר בית מלא בפיקוח של אשתו, בנו וחברו. בסוף הדיון, ולאחר שמותב זה ציין בפני ההגנה כי הדיון יידחה לצורך עיון בתיק החקירה וכתיבת ההחלטה, הסכימה ב"כ המשיב להפניית עניינו של המשיב ליחידה לפיקוח אלקטרוני לצורך עריכת חוות דעת היתכנות, כן ציינה כי היא מוותרת על אישור החבר בתור מפקח.
8. אציין כבר עתה כי בדיון נשמעו שני המפקחים המוצעים, הגב' פולינה פרוקה (אשתו של המשיב) ומר' דיו ברנדו (בנו של המשיב).
המבקשת טענה כי כל המפקחים המוצעים אינם ראויים; והוסיפה כי אשתו של המשיב הגישה בעבר תלונות במשטרה בגין אלימות פיזית מצד המשיב ועל כן היא נעדרת יכולת להציב למשיב גבול ולא תוכל לעמוד במלאכת הפיקוח. ב"כ המשיב טענה כי המדובר באי הבנה וכי אשתו מסרה עדות בתיק של אלימות במשפחה ולא הייתה קורבן.
9. ביום 21.11.2024 הוגשה לבית המשפט חוות דעת היתכנות מטעם היחידה לפיקוח אלקטרוני, ממנה עלה כי הפיקוח ישים בכפוף להשלמת התאמות.
דיון ומסקנות 10. ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה ובצדק - עניינתי בחומר החקירה ואכן קיימות ראיות לכאורה למכביר.
לאור הסכמת ב"כ המשיב לקיומן של הראיות, אני לא רואה מקום להרחיב את הדיון בעניין.
11. באשר לקיומה של עילת מעצר, ב"כ המשיב טענה, כאמור לעיל, כי המסוכנות הינה נקודתית.
|
|
אציין בקצרה כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב לשלום הציבור זועקת לשמיים. אמנם אין למשיב עבר תעבורתי מכביד, יחד עם זאת עסקינן במי שנהג ברכב משא כולל נגרר כשהוא לכאורה מצוי ערפול חושים מוחלט. המשיב נהג כאשר ריכוז האלכוהול בגופו היה למעלה מפי 26 מהמותר בחוק. המשיב נמנה על אכלוסייה מיוחדת, וצודק ב"כ המבקשת בטענתו כי המשיב היווה פצצה מתקתקת על הכביש וזאת בשים לב לתוצאות בדיקת המאפיינים אשר נערכה למשיב.
12. למותר לציין כי בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי רק במקרים חריגים יורה בית המשפט על מעצר נאשם בעבירות תעבורה, יחד עם זאת, בחלוף השנים אישר בית המשפט העליון מעצר עד תום ההליכים גם בעבירות תעבורה; טול לדוגמה בש"פ 5493/21 שלמה גבאי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 11.08.2021) שם נקבע על ידי בית המשפט העליון כי:
"אכן, מעצר עד תום ההליכים של נאשם בעבירות תעבורה הינו בגדר חריג, אולם נקבע לא אחת כי יש לבחון את מסוכנותו של הנאשם הקונקרטי לפי נסיבות העניין, וכי ככלל, יש לראות בנאשם הנוהג בזמן שרישיונו נפסל כמי שמהווה סכנה של ממש לציבור המשתמשים בכביש ואף מבטא במעשיו זלזול בהוראות החוק (ראו: בש"פ 2173/12 אל גניני נ' מדינת ישראל,פסקה 8 (22.3.2012); בש"פ 2974/15 אשכנזי נ' מדינת ישראל,פסקה 12 (20.5.2015))". (ההדגשה אינה במקור, ג'.נ.-ע.)
כן ראה בש"פ 2173/12 אל גניני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.03.2022), שם נדון עניינו של נאשם אשר נתפס נוהג ימים ספורים לאחר שרישיונו נשלל על ידי בית משפט. באותו עניין נקבע:
"יש מקרים בהם מסוכנותו של הנאשם מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים, הגם שמדובר בעבירות תעבורה".
13. לעניין החומרה היתירה הטמונה בעבירות של נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול ראה דבריו של כב' השופט מלצר בבש"פ 7128/10 מור נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 17.10.2010), שם נקבע כדלהלן: " בשנים האחרונות נלחמת מדינת ישראל בתופעה של תאונות דרכים, הנגרמות תדיר על-ידי נהגים המצויים במצב של שכרות, או תחת השפעת סמים מסוכנים. אכן, עבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים או סמים מסוכנים הינה בעלת פוטנציאל גדול לפגיעה בסדר הציבורי, בשלמות הגוף ובחיי אדם, והיא יכולה להקים, לעתים - ובמיוחד כאשר נגרמת בעטיה תאונת דרכים - עילה למעצר עד תום ההליכים, גם כאשר לא היו בהכרח הרוגים, או פצועים בתאונה". (ההדגשה לא במקור).
כן ראה את קביעתו של בית המשפט העליון מפי כב' השופט ג'ובראן, בהתייחסו לעניין מסוכנותו של נאשם הנוהג בשכרות, בבש"פ 1863/07 לובנוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.03.2007):
|
|
"...יש צורך להלחם בתאונות הדרכים ולהגן על בטחון הנוהגים בכביש באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים מהכביש בכל דרך אפשרית".
14. בענייננו, אני קובעת קיומה של עילת מסוכנות וזאת בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה על ידי המשיב. האירוע בו עסקינן יכל להסתיים באסון של ממש וזאת בשים לב לסוג הרכב בו נהג המשיב, גודלו העצום, ותוצאות בדיקת המאפיינים אשר העידו על חוסר יכולתו של המשיב לשלוט ברכב ובנעשה בכביש.
15. באשר לשחרור המשיב לחלופת מעצר, הרי שעל פי הוראת סעיף 21 (ב)(1)לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בית המשפט לעולם מצווה לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופה שפגיעתה בחירות המשיב הינה פחותה.
16. על פי ההלכה, שקילת האפשרות לשחרור המשיב לחלופת מעצר, טעונה בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם ניתן, ברמה העקרונית, להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופה אשר יש בכוחה באופן כללי לאיין את המסכנות; רק כאשר התשובה לשאלה זו חיובית, יעבור בית המשפט לבחינת השלב השני הנוגע לבחינת התאמתה של חלופת המעצר הפרטנית, שהוצעה על ידי המשיב, במקרה הקונקרטי (בש"פ 9888/16 קוגמן נ' מדינת ישראל (3.1.17); בש"פ 10037/16 מדינת ישראל נגד עבאס (23.12.16); בש"פ 9901/16 מדינת ישראל נ' פלוני (20.12.16)). למותר לציין כי לעולם יש לבחון את רמת האמון אותה יכול בית המשפט לתת במשיב.
17. בענייננו, ברמה העקרונית חלופה בדמות מעצר בית מלא יכולה לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב; ראוי לציין ולהדגיש כי עברו התעבורתי של המשיב אינו מכביד כלל וכלל. המשיב נוהג משנת 2017, צברו לחובתו 7 הרשעות קודמות - כולם מסוג ברירת משפט.
18. לפיכך, השאלה המחייבת הכרעה עתה הינה האם החלופה המוצעת יכולה לאיין את המסוכנות.
סבורני כי בנו של המשיב הינו מפקח ראוי, התרשמתי כי הוא מבין את משמעות מלאכת הפיקוח, הוא הביע נכונות לעמוד בתנאים שיידרשו, מבין את משמעות ההליכים המשפטיים נגד אביו, והוא בעצמו מנהל אורח חיים נורמטיבי כאשר אין לחובתו הרשעות קודמות. לעומת זאת, אישור אשתו של המשיב כמפקחת עיקרית מעלה קושייה הנוגעת לטענת ב"כ המבקשת לפיה אשתו של המשיב הגישה בעבר שתי תלונות בגין אלימות פיזית מצד המשיב. |
|
מאחר והמשיב טרם הורשע בתיקים אלה, ועומדת לו חזקת החפות, סבורני כי ניתן לאשר את אשתו של המשיב כמפקחת אולם יש מקום לעבות את תנאי השחרור באמצעות איזוק אלקטרוני, אשר יבטיחו את ציות המשיב ל"תנאי השחרור", בצד תנאים נוספים.
19. לאור המפורט לעיל ולאחר ששוכנעתי כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות המשיב פחותה יותר; וכי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה אני מורה על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני וזאת בתנאים הבאים:
א. המשיב יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 3,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית. סכום הערובה יופקד עד ליום 01.12.2024 שעה 12.00. אי ההפקדה כעת לא תעכב את המעצר בפיקוח אלקטורני. ב. המשיב יחתום על ערבות עצמית בגובה של 10,000 ₪ וזאת להבטחת תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני. ג. כל אחד מהמפקחים יחתום על התחייבות צד ג' בגובה של 10,000 ₪ להבטחת התחייבותו לפקח על המשיב ולדווח במיידית אודות עזיבת המשיב את מקום שהותו בפיקוח. ב"כ המשיב יבהיר למפקחים כי במידה ויפרו את תנאי הפיקוח יהא ניתן להפקיע את סכומי הערבויות עליהם חתמו. ד. בכפוף להבטחת הבטוחות הכספיות, התחייבויות המפקחים והסדר הפיקוח האלקטרוני, ניתן יהיה להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים הבאים: ה. מעצר בפיקוח אלקטרוני בבית המשיב ברחוב האורן 16 בעכו. ו. על המשיב יפקחו המפקחים הבאים: הגב' פולינה פרוקה;
מר' דין ברנדו. ז. למשיב יותקן אזיק אלקטרוני וזאת בהתאם לתיאום ופיקוח אלקטרוני בשב"ס. ח. נאסר על המשיב לצאת ממקום המעצר בפיקוח אלקטרוני, למעט לצורך התייצבות בבית המשפט ו/או אם הדבר אושר והכל בכפוף ל"פתיחת חלון יציאה" מראש . ט. בקשות המשיב ליציאה ממקום הפיקוח לצורך פגישה עם עורך דינו או קבלת טיפול רפואי יופנו תחילה למאשימה ורק בהיעדר הסכמה תוגש בקשה מתאימה לבית המשפט. י. המשטרה תהיה רשאית לערוך ביקורות בכתובת הנ"ל כדי לוודא את תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני. יא. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ. העתק מהצו יומצא למשטרת הגבולות בדואר. הדבר לא יעכב את מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני. יב. המשיב ילווה מבית המשפט למקום בו ישהה בפיקוח אלקטרוני על ידי אחד המפקחים אשר אושרו על ידי בית המשפט. יג. בשלב זה אינני מתירה למשיב לצאת ממקום הפיקוח לשם התאווררות. הדבר יישקל בחלוף 45 ימים ככל שהמשיב יקפיד למלוא אחר התנאים שנקבעו בהחלטה זו ולא יבצע הפרות. |
|
20. באשר לבקשת המבקשת להורות על פסילת המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, אני נעתרת לבקשה ומורה על פסילת רישיון הנהיגה עד לתום ההליכים וקוצבת את התקופה לחצי שנה. בעניין זה אני רואה לנכון להפנות לבש"פ 1965/07 רדלייך נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 06.03.2007) שם נקבע כך:
"לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלי קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת מיידית".
21. על המשיב להפקיד את רישיונו לאלתר. מובהר למשיב כי במידה ולא יפקיד את רישיונו הרי שהפסילה התחילה אולם מניין הימים לא יחל.
22. מובהר למשיב כי אסור לו להיכנס למקלט (אלא אם כן תישמע אזעקה המחייבת את כניסתו).
מילוי אחר כל התנאים לפי החלטה זו, יהווה תנאי למעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני. במידה ולא יעמוד המשיב בתנאים שלעיל, יובא בפני שופט תוך 48 שעות. פרוטוקול זה מהווה פקודת מעצר בפיקוח אלקטרוני.
תיק החקירה הוחזר לידי ב"כ המבקשת.
זכות ערר כחוק.
ניתנה היום, כ"ה חשוון תשפ"ה, 26 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.
|
