החלטה

1. בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, מסירת שם כוזב וצי ציות להוראות שוטר.

2. קיומן של ראיות לכאורה - אין חולק כי המשיב הינו פסול מנהיגה למשך 24 חודשים. פסק הדין ניתן בנוכחותו. אמנם, המשיב מכחיש כי נהג ברכב, אולם מעיון בחומר הראיות עולה כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, ודי בעניין זה להפנות לדוחות אנשי המשטרה, אשר עצרו המשיב או הגיעו לזירת האירוע בסמוך לכך. לאור האמור לעיל, חומר הראיות בתיק מצביע בשלב זה על פוטנציאל הרשעתי גולמי המאשש את המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה כי המשיב ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.

3. באשר לעילת המעצר - הנני נוטה לגרסת המאשימה לפיה קיימת עילת מעצר ברורה כנגד המשיב, שכן הינו מגלם מסוכנות במדרג הגבוה, זאת לאור העובדה כי זו הפעם השנייה בה הינו נוהג בהיותו בפסילה ולחובתו עבירות תעבורה רבות, לרבות נהיגה תחת השפעת אלכוהול פעמיים, אי ציות להוראות שוטר ועוד. כנגד המשיב, תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים של 8 חודשים ו- 4 חודשים, דבר שלא הרתיעו מלשוב ולאחוז בהגה.

4. באשר לחלופת מעצר - הסניגור המלומד הציע כי המשיב יהיה במעצר בפיקוח אלקטרוני. אמנם, נקבע בפסיקה כי בעבירות תעבורה אין ביהמ"ש נ ג דרך כלל לעצור עד תום ההליכים, אלא רק בהתקיימן של נסיבות יוצאות דופן. יחד עם זאת, במקרה בו הנסיבות חמורות, עשוי בית המשפט לנהוג אחרת, ולעניין זה, אני מרשה לעצמי לצטט את דברי כבוד השופטת פרוקצ'ה בבש"פ 7135/01 סבאשווילי נ' מדינת ישראל, תק-על, 2001(3), 1660: