1.  הונחה לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר לאיזוק אלקטרוני והסרת האיזוק לצורך ביצוע עבודות שירות.

2.  בדיון שנערך לפני היום טען הסנגור כי חלף פרק זמן משמעותי מאז ניתנה החלטת המעצר בעניינו של המשיב והשתנו הנסיבות. זאת מהטעם שהמשיב הודה בתיק העיקרי, נקבע דיון לטיעונים לעונש לחודש אוקטובר ומאז שנעצר ועד היום לא נרשמה לחובתו כל הפרה. עוד הוסיף וציין הסנגור כי המשיב מביע חרטה על מעשיו ואמו שמסייעת לו סובלת ממגוון מחלות ומצויה בפשיטת רגל (צורפו אישורים). הסנגור הפנה לתסקיר המעצר שהתקבל בעניינו של המשיב המצביע לשיטתו על קיומו של אופק שיקומי. עוד נטען כי במסגרת התיק העיקרי הופנה המשיב לבדיקת התאמה לבית משפט קהילתי אולם מהתסקיר עלה כי נוכח המאסר בעבודות שירות לא ניתן לבדוק התאמתו לבית משפט קהילתי. הסנגור ציין כי הוא מסכים לתנאים נוספים שיקבע בית המשפט.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לשיטתה לא הוכח שהמסוכנות שנשקפת מהמשיב אוינה, לא חל שינוי נסיבות ולא חלף זמן ניכר. נטען כי אין מקום לבטל התנאים מקום בו ניתנה למשיב הזכות לבצע עבודות שירות והמשיב בחר לנהוג בפסילה בעת שנשא מאסר בעבודות שירות.

דיון והכרעה

3.  לאחר שהאזנתי לצדדים ועיינתי בפסיקה אני סבורה שאין מקום להיעתר לבקשה.

4.  בבקשה לעיון חוזר על בית המשפט לבחון את השיקולים הקבועים בסעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) - גילוי עובדות חדשות, שינוי נסיבות או זמן ניכר שחלף מעת ההחלטה.

5.  בהחלטה מפורטת מיום 30.4.25 סברתי כי נוכח העבירות שיוחסו למשיב, נסיבות המקרה ועברו התעבורתי נשקפת מהמשיב מסוכנות גבוהה ויש להורות על מעצרו באיזוק אלקטרוני.

המשיב נהג לכאורה בפסילה כשרישיון נהיגתו פקע כארבע שנים וללא ביטוח בעת שמאסר מותנה בן 8 חודשים מרחף מעל ראשו. המאסר המותנה נגזר עליו כחודשיים בלבד טרם האירוע. זאת ועוד בעת האירוע נשא המשיב מאסר בעבודות שירות של 9 חודשים וכעולה מחומר החקירה הנסיעה התרחשה סמוך למקום המאסר ובתום יום נשיאת המאסר. בהחלטתי ציינתי כי התנהגותו זו של המשיב מעידה על מי שאינו ירא מהדין ועל זלזול בצווי בית המשפט. זאת ועוד, בעברו של המשיב הרשעות בעבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה בשכרות ושלוש הרשעות של נהיגה כבלתי מורשה.

6.  המשיב עצור באיזוק אלקטרוני בהתאם להחלטתי מיום 8.5.25.

7.  בהחלטתי מיום 9.6.25 נדחתה בקשת הסנגור להפניית המשיב לעריכת תסקיר מעצר לצורך בחינת נשיאת מאסר בעבודות שירות במסגרת מעצרו באיזוק אלקטרוני. בהחלטתי שם ציינתי בין היתר כי העבירות בוצעו בעת נשיאת מאסר בעבודות שירות ויש בכך כדי ללמד שהמשיב אינו מורתע מאימת הדין ומזלזל בהחלטות בית המשפט ומי יערוב לכך שלא ינהג בעת שיצא למסגרת של עבודות שירות. כן ציינתי כי המסוכנות שנשקפת מהמשיב גבוהה וקיים קושי לתת בו האמון הנדרש לשם הקלה בתנאי.

ערר שהגיש המשיב על החלטה זו (עמ"ת 14798-07-25) נמחק ביום 16.7.25 בהמלצת בית המשפט.

8.  ביום 24.7.25 לבקשת הסנגור הופנה המשיב לקבלת תסקיר מעצר. שירות המבחן התרשם משינוי קל בתובנותיו של המשיב ומזיהוי מוטיבציה ראשונית לשינוי דפוסיו על ידי השתלבות בטיפול. עם זאת צוין קיומו של סיכון לא מבוטל להישנות מקרים פורצי גבול בתחום התעבורה. נוכח רצונו של המשיב לקבל טיפול סביב דפוסיו הומלץ על צו פיקוח מעצרים למשך שישה חודשים במסגרתו ישולב בטיפול המותאם לעצורי בית וכן לצורך עריכת בדיקות שתן.

9.  בענייננו, אני סבורה כי אותם נימוקים שעמדו ביסוד החלטותי הקודמות בתיק מיום 30.4.25 ו-9.6.25 - מסוכנות המשיב והקושי לתת בו האמון הנדרש לשינוי תנאי מעצרו -, תקפים גם היום. תסקיר המעצר מיום 24.7.25 המצביע על קיומו של סיכון לא מבוטל להישנות מקרים פורצי גבול בתחום התעבורה, מחזק זאת.

הגם שכעולה מהתסקיר לא נרשמו לחובת המשיב הפרות במהלך מעצרו התרשמתי מהתסקיר כי המסוכנות שניבטת מהמשיב בשלב זה לא פחתה.

בהינתן האמור, הודאתו בתיק העיקרי ביום 15.9.25 וקביעת ההליך העיקרי לטיעונים לעונש, אינם בגדר שינוי נסיבות המצדיק להיעתר לבקשה.

בית המשפט שגזר על המשיב מאסר בעבודות שירות נטה עמו חסד אולם המשיב שנהג בפסילה בתום יום של נשיאת מאסר בעבודות שירות, מעל באמון שניתן בו.

בנסיבות אלה קיים קושי לתת במשיב האמון שנדרש לביטול תנאי המעצר באיזוק אלקטרוני לצורך נשיאת מאסר בעבודות שירות. בהחלטתי מיום 9.6.25 הפניתי למקרים בהם נדחו בקשות לשינוי תנאי מעצר בית לצורך המשך נשיאת מאסר בעבודות שירות. בעניין שם צוין כי נהיגה בפסילה מלמדת על נכונות להפר את הוראות בית המשפט וכי ביצוע העבירות במהלך עבודות שירות מלמד כי לא ניתן לתת בעורר את מידת האמון הנדרשת להקלה בתנאי שחרורו. דברים אלה יפים לענייננו.

אשר לחלוף הזמן, המשיב עצור באיזוק אלקטרוני כארבעה חודשים. עם זאת באיזון שיש לערוך בין הפגיעה שנגרמת למשיב בשל חלוף הזמן אל מול הפגיעה באינטרס הציבור, אני סבורה שבהינתן חומרת המקרה והמסוכנות שניבטת מהמשיב, אין מדובר ב"חלוף זמן ניכר".

10.  נוכח האמור מעלה אני בדעה שמסוכנות המשיב אינה מאפשרת ביטול המעצר באיזוק אלקטרוני לצורך נשיאת מאסר בעבודות שירות או שחרור מהמעצר תוך קביעת תנאים חדשים. הקלה מעין זו פירושה פגיעה בתכלית האיזוק - שמירה על שלום הציבור.

לפיכך, הבקשה להסרת האיזוק לצורך נשיאת מאסר בעבודות שירות נדחית.

עם זאת, נוכח תסקיר המעצר הממליץ על העמדת המשיב בצו פיקוח מעצרים למשך שישה חודשים אני מטילה על המשיב צו פיקוח מעצר וזאת למשך שישה חודשים במהלכו ישולב בטיפול המותאם לעצורי בית ויערכו לו בדיקות שתן בהתאם לנדרש על ידי שירות המבחן.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשפ"ה, 18 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.