2. הסנגור הנכבד טוען כי הראיות נגד המשיב לא עברו את הרף של חשד סביר, ולא הגיעו לרף של ראיות לכאורה הנדרש למעצר עד לתום ההליכים. לטענתו, עולה מחקירות הילדות כי הבת ל' מסרה כי היא לא ראתה אלא שאמה המתלוננת סיפרה לה את שאירע. עוד טוען הסנגור כי אף הבת ל"ד מסרה כי היא לא ראתה, אלא ראתה שההורים מתקוטטים; וכי הבת השלישית כלל לא ראתה. הסנגור טוען כי חקירת הילדות, אשר התנהלה כאשר המשיב היה כבר מספר ימים במעצר, זוהמה. עוד טוען הסנגור כי אין תיעוד רפואי לחבלות.

3. מצאתי כי ישנן בתיק ראיות לכאורה המספיקות להרשעת המשיב במיוחס לו. זאת, אף אם אתעלם לחלוטין, לצורך הדיון בלבד, בחקירות הילדים. די, לצורך התקיימותן של ראיות לכאורה, בהודעות של המתלוננת, בהן היא מסרה כי המשיב ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום (בענין הרשעה על בסיס עדות יחידה של מתלוננת בעבירות אלימות במשפחה ראו ע"פ (מרכז) 45654-08-11 מוסן נ' מדינת ישראל, פס' 24(ה) (28.12.2011)).

4. לצד הודעות המתלוננת, מופיעות תמונות של החבלות על גופה של המתלוננת (מסמך ל"ג בתיק). המשיב, אשר מכחיש שגרם לחבלות אלה, הכחיש תחילה כי היה כלל ניסיון להפריד בינו לבין המתלוננת (הודעה מיום 4.11.2018 בשעה 1:51 גליון 3 ש' 24-25); בהמשך סיפר שהמתלוננת היא שתקפה אותו ומסר כי הבת ניסתה להפריד בינו לבין המתלוננת (הודעה מיום 5.11.2018 בשעה 11:59 גליון 2 ש' 16-17).

5. אמנם, המתלוננת אישרה במסגרת החקירה פרטים שלא סיפרה בגרסתה הראשונית, לפיהם לאחר שהמשיב קילל אותה ולפני שתקף אותה היא שפכה כוס קפה שלו לכיור (הודעה מיום 7.11.2018 בשעה 8:52 גליון 2 ש' 26-29) וכי לאחר שהמשיב החל לתקוף אותה היא דחפה אותו ממנה (הודעה מיום 4.11.2018 בשעה 8:55 גליון 2 ש' 23-24). היא אף אישרה את שמסרה אחת מן הבנות, שהיא (ה המתלוננת) קפצה מאושר כאשר המשיב נלקח בידי המשטרה (הודעה מיום 7.11.2018 בשעה 8:52 גליון 2 ש' 37-39). ענין מהימנות גרסת המתלוננת לנסיבות אשר נגרמו לחבלות הוא ענין לתיק העיקרי (ראו בש"פ 6605/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 5-6 (9.10.2018)).

עילת מעצר

6. חשד לעבירות אלימות במשפחה מקים עילה סטטוטורית בדבר מסוכנות (ראו סעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

חלופת מעצר

7. לאור הזכות החוקתית לחירות, יש להורות על מעצר רק כאשר אין בחלופת מעצר כדי לאיין את החשש העולה מעילת המעצר באופן מספק.

8. בענייננו, מדובר, מבלי להקל ראש, באלימות שאינה ברף הגבוה: מדובר בחניקה בידיים (מבלי שמיוחס למשיב ניסיון להמית) ובגרירת המתלוננת. אף אין מדובר באיום מפורש או משתמע ברצח או כיוצ"ב; האיום המשתקף מעובדות כתב האישום הוא בהרמת חפצים - קרא, איום לזרוק את החפצים על המתלוננת. כאמור, למשיב הרשעה קודמת אחת, משנת 2015, בגין תקיפת המתלוננת וגרימת חבלה של ממש. אולם לא נטען ולא עולה לכאורה מהפרשה הנוכחית כי מתקיימים ביחסים בין בני הזוג יסודות של אובססיה, קנאה, או ענייני כבוד המשפחה, יסודות שיש בהם כדי להגביר את החשש שמא אף הפרדה בין בני הזוג לא תוביל להתקררות הרוחות ולמשיב יהיה מניע להפר תנאי חלופת מעצר, ולחתור להגיע אל המתלוננת באופן יזום כדי לפגוע בה שוב.

9. הנאשם הציע חלופה בדמות מעצר בית אצל אחותו. התרשמתי ממשמורנית זו כחלופה ראויה; אחותו של הנאשם, המתגוררת עם בעלה וילדיה, אינה עובדת, והשיבה בבירור כי אם המשיב יפר את תנאי חלופת המעצר היא תתקשר למשטרה.

10. נוכח מיקומם של המעשים המיוחסים למשיב על רצף האלימות אשר, מבלי להקל ראש, אינו מהגבוהים, הגעתי למסקנה, גם נוכח ההרשעה הקודמת של המשיב בעבירה דומה בשנת 2015, כי יש בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיין במידה מספקת את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. לא מצאתי, בנסיבות המתוארות לעיל, כי נדרש להחזיק את המשיב בבית המעצר במשך כחודש עד שיוכן תסקיר מעצר. על כן הנני מורה על שחרור המשיב בתנאים כדלקמן:

א. המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בביתה של מ' א' ת"ז 000000 (להלן: המשמורנית)עד לתום ההליכים נגדו.

ב. המשיב לא יצור קשר עם המתלוננת עד לתום ההליכים נגדו.

ג. המשיב יפקיד סך של 3000 ₪ בקופת בית המשפט, להבטחת קיום תנאי השחרור ולהבטחת התייצבותו למשפט ולמשטרה.

ד. המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך של 15,000 ₪, להבטחת קיום תנאי השחרור ולהבטחת התייצבותו במשטרה.

ה. תחתם ערבות צד ג' ע"י המשמורנית בסך של 15,000 ₪ וזאת להבטחת קיום תנאי השחרור ולהבטחת התייצבותו במשטרה.

6. המשטרה תהיה רשאית להיכנס למקום מעצר הבית בכל עת.

7. המשיב יתייצב לחקירה במשטרה ככל שיידרש.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ט, 14 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.