מ"ת (מרכז) 56896-11-17 – מדינת ישראל נ' פריד אבו עוילי
|
מ"ת (מרכז) 56896-11-17 - מדינת ישראל נ' פריד אבו עוילי מחוזי מרכז מ"ת (מרכז) 56896-11-17 מ"ת (מרכז) 56840-11-17 מספר פל"א 422326/2017 מדינת ישראל נ ג ד פריד אבו עוילי (עציר) בית המשפט המחוזי מרכז-לוד [30.01.2018] לפני כבוד השופט עמי קובו ב"כ המבקשת עו"ד רזי בטחיש ב"כ המשיב עו"ד איתי שוחט המשיב הובא על ידי שב"ס החלטה
בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו. בד בבד עם הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום אשר מייחס לו עבירה של הצתה בצוותא לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין. על פי המתואר בעובדות כתב האישום בתאריך 21.9.17 הגיע המשיב יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, וכשהם רעולי פנים וניגשו לרכב וניפצו את שמשת אחד החלונות ושפכו לתוכו חומר בעירה והציתו אותו. לאחר דיון בנושא ראיות לכאורה מסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה. מובן הדבר כי בנסיבות המקרה דנן קיימת עילת מעצר של מסוכנות. בעניינו של המשיב התקבלו שלושה תסקירים של שירות המבחן. התסקיר הראשון מתאר את הרקע של המשיב. שירות המבחן התרשם מדפוסי חשיבת עברייניים תוך פתרונות לסכסוכים באמצעים אלימים. עדו התרשם שירות המבחן מקושי לעמוד בתנאי שחרור ממעצר שהוצגו לו בעבר וקשייהם של בני משפחתו לרסנו ולהציג לו גבולות ברורים. כמו כן עלה היעדר שיתוף פעולה עם גורמי הטיפול וחוסר הכרה בבעיותיו החוזרת בהתנהלותו. שירות המבחן העריך רמת סיכון גבוהה להתיישנות מעורבות בסיטואציות אלימות כשתוצאות וחומרת מעורבות זו צפויה להיות ברמת פגיעה בינונית. שירות המבחן בחן את המפקחים והתרשם כי אינם מתאימים לפקח עליו שכן אינם מהווים דמויות סמכותיות וממתנות כלפיו. בהמשך התקבל תסקיר משלים אשר בחן מפקחים נוספים וחזר על אותה הערכה. התסקיר השלישי בחן אף הוא מקפחים נוספים ושוב התרשם כי הם אינם מתאימים כדי להפחית את מסוכנותו. |
|
|
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדים ובחנתי את תסקירי שירות המבחן, סבורני כי אין מנוס אלא להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים ולא ניתן להסתפק במקרה דנן במעצר בפיקוח אלקטרוני. יצויין כי לחובתו של המשיב הרשעה קודמת בעבירות של חבלה כשעבריין מזויין. יצויין שעבריין מזויין החזקת סכין, תקיפה סתם ו-11 עבירות של הפרת הוראה חוקית בגינן נדון ל-10 חודשי מאסר בפועל. לאחרונה נדון המשיב למאסר על תנאי בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כאמור לעיל תסקירי שירות המבחן אינם שליליים וסבורים כי לא ניתן לתת אמון במשיב. יצויין כי אף בהתנהלותו של המשיב במהלך הדיון התרשמתי כי לא ניתן לתת בו אמון ובוודאי שלא יהיה בידי המפקחים כדי לרסנו. אני ער לכך שבמהלך החקירה לאחר שהמשיב נעצר הוא שוחרר ואז נעצר בשנית ואכן יש לתת לכך משקל ואולם באיזון הכולל סבורני כי לא קיימת אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה. אשר על כן אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"ח, 30/01/2018 במעמד הנוכחים.
|
