הכלל הוא כידוע בנוגע לנאשמים בעבירות סמים חמורות - כי יש להורות על מעצרם עד תום ההליכים. בעבירות אלה הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים, והחריג הוא חלופת מעצר. שחרורם של נאשמים ייעשה רק בנסיבות מיוחדות (בש"פ 8243/13, בש"פ 1061/14, ורבים אחרים). יצוין כי בפסק הדין האחרון שהזכרתי מדובר היה בסם קוקאין בכמות של 108 גרם, ובית המשפט הורה על מעצר עד תום ההליכים. במקרה שלפני מדובר על קוקאין בכמות של 606 גרם, וסמים נוספים בכמות גדולה, והדברים הם קל וחומר.

בנוסף, מיוחסת למשיב בכתב האישום גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט, וכמובן שלנקודה זו רלוונטיות לעניין האמון שניתן או לא ניתן לתת בו.

בנוסף לאמור לעיל, הואיל ומבוקש להורות על מעצר באיזוק אלקטרוני, הרי שלאור סעיף 22ב לחוק המעצרים, ובשים לב לעבירות המיוחסות למשיב, נדרשים "טעמים מיוחדים שיירשמו", ולא מצאתי כי במקרה זה קיימים טעמים כאמור.

מעבר לכך, שרות המבחן הגיש תסקיר משלים מיום 10/10/16 ובו המליץ על מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני בפיקוחם של אחיו של המשיב, ואשת אחיו של המשיב. אולם מקריאת תוכן התסקיר נראה לי כי ההמלצות הסופיות לא בהכרח עולות בקנה אחד עם הנאמר בגוף התסקיר. כך למשל נאמר בגוף התסקיר ביחס לאחיו ואשת אחיו של המשיב, כי מעורבותם בחייו של המשיב עד כה היתה מצומצמת, וכי עולה ספק לגבי יכולתם בפועל להשפיע ולהוות גורם משמעותי של הצבת גבולות מולו. באשר למפקח נוסף שהוצע, מר איפרגן, שרות המבחן לא התרשם מקיום קשר משמעותי בינו לבין המשיב, באופן שיכול להוות גורם סמכותי עבורו. עוד נאמר בתסקיר, כי המשיב עצמו יתקשה להיענות לאורך זמן לתנאים של מעצר בית. אני מתקשה לראות עין בעין עם שרות המבחן את המלצתו הסופית נוכח הנתונים הללו.

בא-כוח המשיב טען בין היתר כי היה מהלך של מספר החלטות שהוביל ונטע ציפיה בלבו של המשיב לכך שייעצר תחת איזוק אלקטרוני. אינני מסכים לכך. בשורה של החלטות (מיום 24/8/16, מיום 21/9/16 ומיום 13/10/16) נאמר מפורשות כי אל המשיב לפתח ציפיות להשתחרר ממעצרו, גם נוכח תסקיר חיובי אם יתקבל, והובהר למשיב כי קיימים קשיים צפויים בכל הקשור לשחרורו.

לאור כל האמור לעיל, אינני מקבל במקרה זה את המלצת שרות המבחן ואני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ז, 30/10/2016 במעמד הנוכחים.