6. ביום 21.3.17, הגישו המפקחים בקשה נוספת להפסקת הפיקוח על ידם ולחילופין לקביעת חלונות אוורור במערך הפיקוח האנושי, בהיקף של כ- 4-6 שעות ביום.

7. ביום 16.3.17, הוגש תסקיר מאת שירות המבחן בעניינו של המבקש, במסגרתו המליץ שלא להסיר את הפיקוח האלקטרוני. זאת, לאור התרשמותו כי המבקש עדיין זקוק לגבול חיצוני ברור בדמות הפיקוח האלקטרוני, המהווה גבול מארגן עבורו, במיוחד בתקופה רגישה זו, לקראת מתן גזר הדין בעניינו. עוד צוין, כי לא חל שינוי בעמדותיו של המבקש, או בקשייו לבחון את מצבו ואת גורמי הסיכון בעניינו, תוך השלכת האחריות להסתבכותו על גורמי אכיפת החוק. שירות המבחן סבור כי גם כיום, המבקש אינו ער לסיכון שבמצבו ובהיעדר גבולות פנימיים, כמו גם לנוכח החשד להפרת תנאי המעצר - קיים סיכון להמשך התנהלות שולית.

תמצית טענות הצדדים

8. המבקש טוען כי הצדדים הגיעו להסדר בנוגע לטיעון לעונש, בחסות כתב אישום מתוקן, לפיו המשיבה תטען לעונש ראוי של 15 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו ואילו המבקש יטען כי יש להסתפק בתקופת מעצרו מאחורי סורג ובריח ובשבעת החודשים שבהם הוא שוהה במעצר בפיקוח אלקטרוני. לחילופין, הובהר כי המבקש יטען שיש להסתפק בעונש מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות. המבקש סבור, אפוא, כי כתב האישום המתוקן וכן הסדר הטיעון בעניינו, מלמדים שחל שינוי מהותי במסוכנות הנשקפת ממנו, באופן המצדיק הסרת התנאים המגבילים שבהם הוא שרוי. עוד הודגש, כי בהינתן שהיית המבקש במעצר מאחורי סורג ובריח ובמעצר בפיקוח אלקטרוני - גם אם תתקבל עמדת המדינה העותרת לגזירת עונש מאסר בן 15 חודשים, יוותרו אך כ- 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בנסיבות אלו, סבור המבקש כי המלצת שירות המבחן שלא להסיר את התנאים המגבילים החלים עליו, אינה תואמת לכתב האישום המתוקן בעניינו ולכן אין לקבלה. המבקש הוסיף והפנה להחלטות בית המשפט העליון בעניינו, מהן יש ללמוד, לשיטתו, על התנהלותה השגויה של המשיבה כלפיו. עוד הובהר עניינו של הנאשם 3 בהליך העיקרי, אשר הואשם ברכישת רימון הלם ושהה חודש אחד במעצר וחודש אחד נוסף במעצר בפיקוח אלקטרוני. המבקש טוען כי העובדה שמיוחסת לו רכישת 4 רימוני הלם, אינה מצדיקה עונש הגדול פי ארבע מזה של המבקש 3 ולגישתו, כל אמירה אחרת תחטא לעיקרון השוויון שבין הנאשמים במשפט הפלילי.

9. המשיבה, מנגד, מדגישה את ההבדל שבין המבקש לבין הנאשם 3, שכן למבקש מיוחסת עבירה הכוללת ריבוי אירועים וכן עבירות של שיבוש מהלכי משפט. כן מפנה המשיבה לתסקיר עדכני מאת שירות המבחן בעניינו של המבקש, ממנו עודנה עולה קיומה של מסוכנות ואף של הפרת תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, מיום 22.1.17. המשיבה מדגישה את התרשמות שירות המבחן לפיה המבקש עדיין חסר גבולות פנימיים וקיים סיכון להישנות מעורבות שולית גם כיום, על אף תקופות המעצר הממושכות שהוטלו עליו.

10. המפקחים, מצדם, טוענים כי יש להורות על הפסקת הפיקוח על ידם ולמצער על פתיחת חלונות אוורור במערך הפיקוח האנושי. המפקחים מדגישים כי הם הורים לחמשה ילדים וכי מלאכת הפיקוח מונעת מהם מלצאת לאירועים, שמחות, שבתות ושיחות עם מחנכי ילדיהם. עוד מובהר כי מלאכת הפיקוח פוגעת בשלום ביתם של המפקחים וכי החלונות הקיימים אינם מספיקים להם, מאחר שהם קצרים ומעטים ואינם מותאמים לצרכי ניהול ביתם.

11. מנגד, טוענת המשיבה כי חזקה על מפוקח שהבין את מהות הפיקוח ואת הנדרש ממנו ואין להיעתר לשינוי בתנאי הפיקוח אך בשל הכבדתו על המפקחים.

דיון והכרעה

12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתסקיר שירות המבחן ולאחר שנתתי לבי למכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המבקש להידחות. אימצתי את התרשמות שירות המבחן, לפיה, לעת הזו, המסוכנות הנשקפת מהמבקש אינה ברמה כזו שתצדיק את הסרת התנאים המגבילים המוטלים עליו.

13. כידוע, על המבקש להראות נימוקים מיוחדים וכבדי משקל על מנת לקבל החלטה העומדת בניגוד מובהק להמלצות שירות המבחן (ר' בש"פ 3201/10 מדינת ישראל נ' פלוני ( 6.5.2010); בש"פ 3386/07 מדינת ישראל נ' אשד (18.4.07); בש"פ 3286/07 מדינת ישראל נ' עמר (16.04.07)). התרשמתי כי נימוקים אלו לא הונחו לפניי.

אינני סבור שהסדר הטיעון בעניינו של המבקש מהווה, לכשעצמו, נימוק כבד משקל המצדיק סטייה מהמלצתו השלילית של שירות המבחן. אין עוררין על כך שהסדר הטיעון אינו כולל עונש מוסכם ולפיכך, לא מן הנמנע כי תתקבל עמדת המשיבה ויושת על המבקש עונש של מאסר בפועל.

במקרה הנדון, נסיבות המעשה, גם אלו העולות מכתב האישום המתוקן, מצביעות על מסוכנות הנשקפת מהמבקש, הנגזרת מעבירות הנשק המיוחסות לו. נסיבות העושה מצביעות אף הן על קיומה של מסוכנות, הנובעת מהיעדר גבולות, קושי בבחינת גורמי הסיכון במצבו של המבקש והשלכת האחריות כלפי גורמי אכיפת החוק, כהתרשמות שירות המבחן. לפיכך, גם אם הייתי מקבל את טענת המבקש בהקשר זה, לא היה בה כדי לשלול את ההתייחסות המתבקשת למסוכנות הנשקפת מנסיבות העושה בעניינו, המצדיקה, לעת הזו, הותרתו תחת התנאים המגבילים הנוכחים.

בנסיבות אלו, אין מלפניי נתונים המצביעים על היעדר מסוכנות המבקש, או על פיחות שחל בה, במידה כזו שתצדיק הסרת התנאים המגבילים המוטלים עליו.

14. חיזוק נוסף למסקנתי, מצאתי בהחלטת בית המשפט העליון בעניינו של המבקש, מיום 1.3.17, בגדרה הורה על הארכת מעצרו ב-90 ימים נוספים, בהסכמתו (ר' בש"פ 10000/16 מדינת ישראל נ' דדון (1.3.17)).

15. אני מקבל את טענת המשיבה, לפיה אין לגזור גזירה שווה לעניינו של המבקש, מעניינו של הנאשם 3 בהליך העיקרי המתנהל כנגד המבקש. התרשמתי מקיומו של שוני המבחין בין עניינם של השניים. ראשית, למבקש מיוחסות עבירות נשק הכוללות ריבוי אירועים וכן עבירות שיבוש הליכי משפט, אף הן בריבוי אירועים. שנית, בעניינו של המבקש קיימת המלצה שלילית מאת שירות המבחן, כנזכר לעיל, לפיה אין להקל בתנאי מעצרו, בשלב זה. בנסיבות אלו, שוכנעתי כי נקיטת גישה שונה ואינדיבידואלית בסוגיית מעצרו של המבקש, אינה חוטאת לעקרון השוויון שבין הנאשמים (השווה: בש"פ 5443/03 לובאני נ' מדינת ישראל (26.6.03); בש"פ 9089/03 רדא נ' מדינת ישראל (29.10.03); בש"פ 345/89 מסיקה נ' מדינת ישראל (23.6.89)).

16. אשר לבקשת המפקחים, ראוי לציין כי הללו הסכימו לשמש בתפקידם זה בעניינו של המבקש, לאחר שהובהר להם כי עליהם לשאת בנטל הפיקוח למשך זמן לא מבוטל. בהינתן הסכמת המבקשים, אין בידי לקבל טענה לפיה יש להקל בתנאי הפיקוח, בשל העומס והנטל המוטל עליהם - לאחר שהסכימו לו מבעוד מועד.

בנסיבות אלו, אינני סבור כי יש להיעתר לבקשת המפקחים, אך בשל נטל הפיקוח המכביד עליהם. כבר נפסק בעניין זה, באופן דומה, כי:

"תופעה שהיא חוזרת בבתי המשפט, וגם בבית משפט זה היא שנאשם שנעצר, או שמבקשים את מעצרו, שוטח תחינתו בבית המשפט ומבקש לשחררו, ומציע כי תנועותיו תוגבלנה בכל שעות היממה; בית המשפט

נענה לו ולא חולפים ימים רבים ובאה בקשה לשנות את התנאי הזה, כי הוא מכביד (במקרה דנן כי הוא מפריע למבקש לעבוד בעבודה שהוצעה לו). הענות חיובית לפניות כאלה תתפרש בעיני הציבור, נאשמים וסניגוריהם כי הנה נפתחה דרך להשתחרר מהמעצר וגם ממה שנקרא 'מעצר בית' בשלבים. הנאשם המציע את המגבלות שהושתו עליו חייב להיות נאמן להצעתו. רק נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המלמדות על שינוי מהותי במצב יצדיקו עיון חוזר ושינוי התנאי" (ר' בש"פ 4152/91 וגנר נ' מדינת ישראל (26.11.91); בש"פ 3645/13 ‏נעימה נ' מדינת ישראל (10.6.13); בש"פ 5370/13 מור נ' מדינת ישראל (8.8.13)).

17. אוסיף ואציין, כי שמורה זכותם של המפקחים להודיע על הפסקת הפיקוח והסרת ערבותם לקיום תנאי המעצר, אך מובהר בזאת כי תוצאת פעולה זו משמעה השבת המבקש למעצר מאחורי סורג ובריח, באופן מידי. שמורה זכותם של המפקחים לעתור אף להקלות מסוימות ברוח החג הקרב, ככל שהדיון בתיק העיקרי לא יסתיים עד אז (קבוע לטיעונים לעונש ליום 3.4.17). בקשתם החלופית של המפקחים לחלונות נרחבים, אינה מתיישבת עם הקביעות שבבש"פ 77/17 מדינת ישראל נ' פלוני (11.1.17).

18. לאור המקובץ, הבקשות נדחות.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ז, 27 מרץ 2017, במעמד הצדדים.