1.  בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט, שבה הורה על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני. הבקשה היא להסרת הפיקוח האלקטרוני ולהרחבת ה"חלונות" במסגרת המעצר.

2.  נגד המבקש הוגשה ביום 31.12.2024 בקשה למעצרו עד לתום ההליכים. ברקע הבקשה כתב אישום שהוגש נגדו. כתב האישום כולל שלושה אישומים ומיוחסות בו למבקש עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ושתי עבירות של תקיפה סתם כלפי בת זוג.

3.  בתמצית, כעולה מעובדות כתב האישום, תקף המבקש את אשתו, המתלוננת, בשלוש הזדמנויות. באירוע אחד, שאירע בחודש דצמבר 2024, רגז המבקש על המתלוננת, ניסה לחנוק אותה והפיל אותה אצה. לאחר מכן השליך לעברה שני כסאות עץ שפגעו בגופה. כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלוננת חבלות. באירוע נוסף, שאירע כשנה וחצי קודם לכן, הכה המבקש את המתלוננת בראשה בחוזקה. באירוע שלישי, שאירע בחודש פברואר 2022, בעת שבני הזוג שהה בבית החולים במחלקת יולדות, לאחר שהמתלוננת ילדה את בנם, קילל המבקש את המתלוננת, איחל לה למות ודחף אותה.

4.  בא כוח המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר ובהחלטה מיום 5.1.2025 הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים בתנאי פיקוח אלקטרוני, לצד תנאים נוספים.

5.  ביום 3.2.2025 התקבל תסקיר מעצר בעניינו של המבקש. בשיח עם שירות המבחן שלל המבקש קיומה של בעיית אלימות, טען כי מעולם לא נהג באלימות כלפי המתלוננת והציג עצמו כנפגע במערכת היחסים בין השניים.

שירות המבחן שוחח גם עם המתלוננת, שתיארה מערכת יחסים שמאופיינת באלימות פיזית, מילולית, כלכלית ונפשית מצד המבקש. המתלוננת הוסיפה ותיארה תחושות של חשש ופחד מפני המבקש, וכן חשש לשלום בנם בן ה-3, שכן לדבריה המבקש הפעיל אלימות גם כלפי הבן. עוד טענה המתלוננת, כי המבקש ניסה להעביר לה מסרים באמצעות צד ג' ולהפעיל עליה לחצים כדי לשנות את עמדתה ביחס לעתיד יחסיהם.

עלה כי המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בבית שמש. המתלוננת מוכרת למרכז למניעת אלימות במשפחה בבית שמש כבר מחודש דצמבר 2024, אז דיווחה לראשונה על אלימות המבקש כלפיה. בעקבות תלונתה נפתחה אז פנייה למקלט לצורך הבטחת מוגנותה, אך ההעברה לא הסתייעה בשל מצבו הבריאותי המורכב של בנה, הסובל מעיכוב התפתחותי ומבעיות בריאותיות נוספות, ונוכח העדר מענים מתאימים לילד במקלט. נוכח האמור העריכו גורמי הרווחה כי נשקפת מסוכנות גבוהה מצד המבקש כלפי המתלוננת. על רקע דיווחי המתלוננת בחודש דצמבר 2024 המקרה דווח למשטרה, ובמקביל הורה בית המשפט לענייני משפחה על מתן צו הגנה עבור המתלוננת, וקבע הסדרי ראיה של המבקש עם בנו, בפיקוח גורמי הרווחה.

אשר להערכת הסיכון, שירות המבחן התרשם כי למבקש סף תסכול נמוך והוא מאופיין בקשיי ויסות והתפרצויות אלימות. צוינו מאפיינים נוספים באישיותו של המבקש שמגבירים את הסיכון להתנהגויות אלימות במצבים של כעס ותסכול. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון כי המבקש יבצע עבירות אלימות נוספות כלפי המתלוננת. בסיכום, שירות המבחן לא המליץ על שינוי בתנאי מעצרו של המבקש.

6.  ביום 25.2.2025 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, במסגרתה עתר להסרת הפיקוח אלקטרוני. לבקשה צורף מכתב מאת עו"ס לחוק נוער, מר אליחי טולדנו, מאגף הרווחה בבית שמש, שמוען לקצינת המבחן. טולדנו הוסמך על ידי בית המשפט לענייני משפחה להיות אחראי על מפגשי הראיה של המבקש עם בנו. תואר קשר קרוב ורגיש של המבקש עם בנו, וכותב המכתב מתח ביקורת על התנהלות המתלוננת וטען כי קשה לקבל את טענותיה. לסיום הציע טולדנו לשקול את מעורבות היחידה לטיפול משפחתי בבית שמש כדי לטפל במשבר בין בני הזוג.

7.  בהחלטה מיום 6.3.2025, שניתנה לאחר דיון, דחה בית המשפט (כב' השופט א' איתן) את הבקשה, תוך שהפנה לעמדת שירות המבחן, לנימוקיו ולעובדה שמאז החלטת המעצר חלף פרק זמן קצר יחסית שאינו מצדיק שינוי מההחלטה.

8.  על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי. בתום דיון שהתקיים ביום 17.3.2025 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' משניות) את הערר.

9.  ביום 10.4.2025 התקיים דיון בבקשת המבקש לאפשר לו לצאת לתפילות במהלך חג הפסח וכן יציאות קבועות לתפילות בכל שבת. בית המשפט נעתר לבקשות, התיר למבקש לצאת לתפילות בחג הפסח, וכן לתפילות ליל שבת ושבת.

10.  ביום 3.6.2025 הוגשה הבקשה הנוכחית, שבמסגרתה עותר המבקש כאמור להסרת הפיקוח האלקטרוני ולפתיחת חלונות קבועים במסגרת מעצר הבית. הבקשה נשענת בעיקר על הנימוק של חלוף הזמן מאז החלטת המעצר. המבקש צירף מכתב נוסף מאת עו"ס טולדנו המלווה את מפגשי הראיה בין המבקש לבנו. טולדנו שב וחיווה דעתו כי התמונה המצטיירת אצלו, כמי שצופה בביקורים הללו, אינה תואמת דמות של אב או בעל מתעלל.

11.  בית המשפט ביקש את התייחסות שירות המבחן וזו ניתנה בתסקיר שהוגש ביום 1.7.2025. שירות המבחן שב ונפגש עם המבקש. תואר כי המבקש שב ושלל כל אלימות כלפי המתלוננת וכלפי בנם ודבק בעמדה קורבנית. המבקש החל בטיפול עם עובד סוציאלי מהמרכז לשלום המשפחה בבית שמש, אך להתרשמות שירות המבחן המבקש מרוכז עדיין באישיותה הבעייתית של המתלוננת.

כמו כן שב שירות המבחן ושוחח עם המתלוננת. בשיחה עמה מסרה המתלוננת כי היא נתונה ללחצים מצד גורמים בקהילה החרדית לפעול למען שלום בית. לתחושתה, גורמי הרווחה בעירם (בית שמש) ונציגי הקהילה החרדית בעיר מפחיתים מחומרת התנהגותו האלימה של המבקש, ומשליכים עליה את האשמה בגין מעצרו. המתלוננת חשה בדידות והעדר מוגנות. שירות המבחן מצא לציין כי בשיחה עמה בלטה אמינותה של המתלוננת.

שירות המבחן פנה למטפלת של המתלוננת מעמותת "בית חם". האחרונה מסרה כי המתלוננת מטופלת אצלה מזה כשנתיים. לדבריה היא זיהתה כבר בתחילת הטיפול את המצוקה ואת החשש של המתלוננת מפני המבקש, אולם בתחילת הקשר הטיפולי המתלוננת שללה אירועי אלימות כלפיה. בהמשך נחשפה המטפלת באופן אישי להתנהגות אלימה של המבקש שאירעה במשרדה. המבקש הגיע למרפאה ללא הזמנה כדי לאתר את המתלוננת, פתח את כל חדרי הטיפול במרפאה ללא רשות, עד שמצא את חדרה של המטפלת בעת שהמתלוננת היתה בפגישה עמה. המבקש התעלם מבקשתה לא להיכנס לחדר, נראה סוער ותוקפני ואף איים על המטפלת. לאחר אותו אירוע הפך השיח הטיפולי עם המתלוננת פתוח יותר, והיא נאותה לספר על אירועי אלימות רבים מצד המבקש כלפיה, לרבות פניה אל המטפלת בזמן אמת, בעת שהותקפה על ידי המבקש בביתם.

שירות המבחן יצר קשר עם עו"ס טולדנו ושמע את רשמיו ואת הערכתו ביחס למתלוננת. נוכח האמור במכתב של טולדנו מצא שירות המבחן להדגיש, כי טולדנו הוא עו"ס לחוק נוער, הוא אינו מטפל במתלוננת, ורשמיו אינם נסמכים על קשר טיפולי עם מי מבני הזוג, אלא רק על צפייתו בהם במהלך מפגשיו של המבקש עם בנו.

לסיכום, שירות המבחן מעריך כי פניית המבקש לטיפול אינה מלמדת לעת הזו על הפחתת הסיכון הנשקף ממנו. שירות המבחן ער לתקופה הממושכת שבה מצוי המבקש במעצר בפיקוח אלקטרוני, אך נוכח עמדותיו של המבקש והמשך קיומו של סיכון, הוא אינו ממליץ על הסרת הפיקוח האלקטרוני. עמדת השירות היא שניתן יהיה להפחית את הסיכון על ידי שילובו של המבקש בטיפול אינטנסיבי ייעודי בתחום האלימות. למבקש הוצע להשתלב בטיפול כזה אך הוא סירב וטען כי הוא מטופל במחלקת הרווחה בבית שמש.

12.  אחר כל זאת התקיים הדיון בפניי. בא כוח המבקש קבל על כך ששירות המבחן גיבש את עמדתו בעיקר על העובדה כי המבקש אינו לוקח אחריות על המעשים המיוחסים לו. נטען כי המבקש הסכים אמנם לקיומן של ראיות לכאורה, אך הוא כופר במעשים, ועובדה זו לא צריכה לעמוד לו לרועץ בהליך המעצר. בא כוח המבקש הפנה לחלוף הזמן מאז ניתנה החלטת המעצר, וכי במהלך התקופה הארוכה לא נרשמו הפרות מצד המבקש של תנאי המעצר. את עיקר טענותיו מפנה בא כוח המבקש לשירות המבחן, אשר הסתמך שלא בצדק על תיאוריה וטענותיה השקריות של המתלוננת.

13.  בא כוח המשיבה, מנגד, מבקש לאמץ את עמדת שירות המבחן ולדחות את הבקשה להקלה בתנאי המעצר.

14.  לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכי התיק, אני מוצא כי גם בעת הזו אין מקום להורות על הסרת הפיקוח האלקטרוני. משניתנה הסכמת המבקש לקיומן של ראיות לכאורה, יהיה הטעם לכך אשר יהיה, נקודת המוצא לדיון היא כי המעשים המיוחסים למבקש בכתב האישום אכן בוצעו על ידו. מנקודת מוצא זו ניתן וראוי לגזור את תמונת הסיכון, ומנקודת מוצא זו יוצא גם שירות המבחן בבואו לערוך תסקיר מעצר על אודות המבקש. למבקש שמורה כמובן הזכות לעמוד על חפותו, אך שירות המבחן יכול להביא בחשבון כגורם סיכון את התייחסותו של המבקש למעשי העבירה שלגביהם קבע בית המשפט את קיומן של ראיות לכאורה. זאת במיוחד כאשר מדובר בעבירות של אלימות במשפחה, וכאשר על הפרק הגנה על המתלוננת מפני המבקש (להשוואה ראה בש"פ 6817/11 רפאלי נ' מדינת ישראל (6.10.2011); בש"פ 578/15 פלוני נ' מדינת ישראל (24.2.2015); ובש"פ 6718/17 פלוני נ' מדינת ישראל (11.9.2017); הדברים שם נאמרו לעניין עבירות מין, אך הרציונל שבסיסם נכון גם לעבירות אלימות במשפחה)).

15.  מכל מקום, גם במאפייניו האישיים של המבקש, כפי שעולה מהתסקירים, יש כדי להצביע על מסוכנותו. בניגוד לטענת המבקש, רמת הסיכון להישנות המעשים הוערכה על ידי שירות המבחן נוכח מכלול מאפייניו האישיותיים - בין היתר, אישיותו, מצבו הנפשי, קשיים בגילוי שליטה עצמית, נטיה לתוקפנות - ולא רק בהתבסס על כך שהוא מכחיש את ביצוע המעשים.

16.  להערכת הסיכון תרמה גם התרשמות שירות המבחן מהמתלוננת, שלגביה מצא שירות המבחן להדגיש (בתסקיר מיום 1.7.2025, בעמ' 3) את אמינותה ואת הרושם שהמתלוננת שיתפה מחוויותיה בצורה כנה ואותנטית. בהקשר זה איני סבור כי יש "לקזז"את הגרסאות של המבקש ושל המתלוננת, זו כנגד זו. המתלוננת מסרה כי מופעלים עליה לחצים לא רק מצד גורמים בקהילה אלא אך מצד גורמי רווחה בעיר, לפעול לשלום בית. מדובר בדיווח מדאיג ומטריד, לא פחות מכך, של מי שחוותה לאורך תקופה אירועי אלימות מצד המבקש, ובהיבט המסוכנות הנבחנת בהליך המעצר לא ניתן להתעלם ממנו להקל בו ראש, כפי שסבור בא כוח המבקש, ודאי לא על רקע המעשים המיוחסים למבקש.

17.  המתלוננת מוכרת כאמור לשירות הרווחה כבר מחודש דצמבר 2024, ואלה העריכו מסוכנות גבוהה כלפיה, ואף נעשתה בעבר פניה להעברתה למקלט לצורך הבטחת ביטחונה. לכך מצטרף הדיווח שמסרה המטפלת הפרטנית במתלוננת, שסיפרה על אירוע אלים מצד המבקש כלפי המתלוננת, שהיא עצמה היתה עדה לו בחדר הטיפולים. כל אלה תורמים להערכה ולהתרשמות כי גם בעת הזו נשקפת מסוכנות ממשית מצד המבקש כלפי המתלוננת.

18.  עיינתי ונתתי דעתי גם למכתב של עו"ס חוק נוער, טולדנו. גם שירות המבחן לא עשה מלאכתו קלה, אלא יצר קשר עם טולדנו, וציין בתסקיר את רשמיו ואת עמדותיו. כבר בתסקיר מיום 3.2.2025 ציין שירות המבחן כי קיים קושי לקבל את חוות דעתו של טולדנו. לכך התייחס גם בית המשפט בהחלטתו מיום 6.3.2025, וגם בית המשפט המחוזי בהחלטה שניתנה בערר, מיום 17.3.2025, אשר קבע בהחלטתו: "לטעמי, ב"כ העורר עירב מין בשאינו מינו כאשר ביקש להסיק מחוות הדעת של עו"ס חוק נוער, אשר כאמור התמקדה בקשר של העורר עם בנו, על מידת המסוכנות של העורר כלפי המתלוננת, בהליך שונה ונפרד מזה שאליו התייחסה חוות הדעת של חו"ס חוק נוער". דברים אלה נכונים ויפים גם היום, במיוחד כאשר בא כוח המבקש שב ומפנה למכתב (מכתב חדש) של טולדנו. טולדנו, כפי שמצא שירות המבחן להדגיש בתסקיר האחרון, הוא עו"ס לחוק נוער והוא אינו מטפל במתלוננת או במבקש. את האמור במכתבו סומך טולדנו על "רשמים ונטיות לב" מצפיה במבקש ובבנו במהלך ביקורי ראיה, ולא על קשר טיפולי עם מי מבני הזוג. לכן, המשקל שיש לתת לאמור במכתב, הוא מוגבל ביותר. ודאי כאשר לפני בית המשפט מונחים תסקירים מפורטים למדי של שירות המבחן.

19.  לכך יש להוסיף, כי למבקש הוצע להשתלב בטיפול במרכז בית נועם, מסגרת שמציעה טיפול אינטנסיבי בהתנהגות אלימה, אך הוא סירב והתעקש להיות מטופל במסגרת הרווחה בבית שמש, תוך שהוא מסתמך על רשמיו החיוביים של עו"ס טולדנו. גם לנתון זה יש לייחס חשיבות לצורך גיבוש תמונת המסוכנות.

20.  לסיכום, אני מודע למשך התקופה שבה מצוי המבקש במעצר בפיקוח אלקטרוני, אך מכל האמור מתגבשת תמונת מסוכנות שאינה מאפשרת להורות בעת הזו על הסרת האיזוק האלקטרוני.

21.  כידוע, על פי פסיקה עקבית ורבת שנים, לצורך סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן, על בית המשפט להראות טעמים מיוחדים. טעמים כאלה אינם מתקיימים במקרה זה.

22.  עם זאת, אני מוצא שניתן להורות על פתיחת חלונות קבועים במסגרת המעצר, כך שהמבקש יוכל לצאת מכתובת המעצר בימים א', ג' ו-ה', בין השעות 10:00-12:00. כל יציאה תהיה בליווי ובפיקוח בלבד. חלונות אלה מתווספים על החלונות שקבע בית המשפט בהחלטתו מיום 10.4.2025.

הבקשה מתקבלת אפוא באופן חלקי.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו למנהלת האיזוק.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשפ"ה, 08 יולי 2025, בהעדר הצדדים.