1.  לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט (כב' השופט א' איתן) מיום 9.2.2025, שבה הורה על העברתו של המבקש למעצר בפיקוח אלקטרוני.

2.  בכתב האישום שהוגש ביום 28.11.2024 מיוחסות למבקש עבירות של גביית דמי חסות משלושה מתלוננים שונים, כאשר מדובר בביצוע עבירות על פני פרק זמן ממושך ביותר.

3.  בקשה קודמת לעיון חוזר שהגיש המבקש נדחתה על הסף בהחלטה מיום 5.5.2025, בשל העובדה שהמבקש לא הצביע על שינוי נסיבות או על חלוף זמן המצדיק דיון בבקשה.

4.  בבקשה הנוכחית עותר המבקש לאפשר לו לצאת לעבודה, לאחר שמצבו הכלכלי הורע בעקבות מעצרו. לבקשה צורף אישור מעסיק, קבלן עבודות בניה. כעולה מהאישור בכוונת המעסיק להעסיק את המבקש כמנהל עבודה, כאשר במהלך שעות העבודה יהיה המבקש צמוד אל המעסיק או אל אחד מהערבים.

5.  ביום 30.6.2025 התקבל, לפי הוראת בית המשפט, תסקיר משלים. צוין כי המבקש השתלב בקבוצה טיפולית ובמהלך התקופה נחשף שירות המבחן לשני מקרים שבהם הפר המבקש את התנאים המגבילים. באחד המקרים ניצל את החלון שנפתח עבור השתתפותו בקבוצה, למטרה אחרת. שבוע לאחר מכן הגיע למפגש הקבוצה ללא ליווי ופיקוח. לא נרשמו הפרות נוספות.

6.  שירות המבחן נפגש עם המעסיק המוצע, בעלים של חברת בניה. המעסיק ציין כי הוא מכיר את המבקש שנים רבות והמבקש אף הועסק על ידו בעבר. מקום העבודה המוצע הוא אתר בניה באזור ירושלים, שבו עובדים כ-20 עובדים. המעסיק מסר כי הוא לא נמצא באתר באופן קבוע, ועל כן אין באפשרותו לפקח על המבקש באופן הדוק. להתרשמות שירות המבחן, המעסיק התייחס בקלות ראש ובצמצום לנסיבות מעצרו של המבקש, תוך שהבהיר כי הוא עצמו משלם דמי חסות באתרים שבהם הוא עובד, וכי הדבר נפוץ ומקובל. נוכח האמור, סבר שירות המבחן כי אין בחלופה המוצעת כדי לתת מענה לסיכון הנשקף מהמבקש, ולכן לא המליץ על שינוי בתנאי המעצר.

7.  בדיון השיג בא כוח המבקש על המלצת שירות המבחן. בא כוח המבקש הבהיר כי המבקש נעעדר עבר פלילי, ובחלוף 5 חודשים מאז ההחלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, כאשר במהלך התקופה המבקש לא ביצע כל הפרה של התנאים המגבילים, ולאור השינוי במצבו של המבקש עם היוולד לו תאומים (נוסף לשלושת ילדיו), נקודת האיזון נעה לעבר הקלה בתנאים.

8.  באת כוח המשיבה סבורה כי אין לתת משקל לעובדת היותו של המבקש נעדר עבר פלילי, מאחר שאת העבירות המיוחסות לו ביצע לאורך תקופה ממושכת ביותר של כ-7 שנים. כמו כן, לטענת המשיבה אין זה נכון לומר שהמבקש לא הפר את תנאי המעצר, כאשר עולה מהתסקיר כי המבקש עצמו הודה בביצוע הפרות. בהתייחס בקשה לאפשר למבקש לצאת לעבודה טענה באת כוח המשיבה, כי מדובר בתפקיד שנמצא בחפיפה רבה מדי לנסיבות ביצוע העבירות. לדבריה נוכח האמור בתסקיר והתרשמות שירות המבחן מהמעסיק, קיים קושי רב לתת בו אמון כמי שיוכל לפקח על המבקש.

9.  אחר כל זאת שמעתי את המעסיק מר אימן חמאד. המעסיק הבהיר כי נמצא באתר הבניה במשך רוב הזמן, וכאשר עליו לצאת מהאתר המבקש יוכל לצאת עמו. המעסיק אישר כי הוא משלם דמי חסות תמורת אבטחה לאתרי הבניה, וציין כי מדובר בפרקטיקה מקובלת.

דיון והכרעה

10.  לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ונתתי דעתי למכלול הנסיבות, החלטתי לדחות את הבקשה. ראשית, אני סבור כי בהתחשב בעבירות המיוחסות למבקש ונסיבות ביצוען, כפי שהדברים מפורטים בכתב האישום, ובהינתן העובדה שהמבקש שוהה במעצר בית בתנאי פיקוח אלקטרוני, חלוף פרק זמן של 5 חודשים עולה כדי זמן ניכר המצדיק שינוי מהתנאים שנקבעו בהחלטת השחרור.

11.  לטעמי, אף לא הוצג שינוי נסיבות ביחס למבקש המצדיק להיעתר לבקשה. העובדה שעם מעצרו חדל המבקש את עבודתו היא עובדה ידועה, ואני מוכן לצאת מנקודת הנחה שהמבקש נמצא במצוקה כלכלית מסוימת. מעצר, מעצם טבעו, גם מעצר בפיקוח אלקטרוני, מטיל קשיים כלכליים לא מבוטלים על העצור ועל משפחתו. אך אין בכך כדי להטות את הכף לעבר קבלת הבקשה והסרת הפיקוח האלקטרוני. זה ודאי כאשר שירות המבחן לא המליץ על הקלה בתנאים בדמות יציאה לעבודה.

12.  הבקשה אף מנוגדת לכלל לפיו עבודה ומעצר בפיקוח אלקטרוני אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, שכן יציאה לעבודה מצריכה פתיחת חלון פיקוח מיוחד. ההלכה היא, כי - "אפשרות זו איננה הכלל, אלא שהיא תינתן במקרים יוצאי דופן שימצאו מתאימים לכך, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, שיבחן, בנוסף ליתר התנאים הנדרשים בחוק המעצרים טרם שיקבע חלון פיקוח לשם יציאה לעבודה המבוקשת, האם "אורכו" של "חלון היציאה" המבוקש איננו פוגע בתכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני ושלום הציבור, יתר על המידה, בהשוואה לגריעה בזכויותיו של העציר" (בש"פ 2296/16 חג'ג' נ' מדינת ישראל (15.5.2016)).

13.  באופן עקרוני ניתן להורות אמנם על פתיחת חלון ויציאה לעבודה במקרה של הימשכות יתירה של ההליך העיקרי, אולם בשלב התחלתי זה אני סבור כי אין לתת משקל לטענות כלליות בדבר התמשכות צפויה של ההליך.

14.  אשר לטענת המבקש כי לא נרשמו לחובתו הפרות של תנאי המעצר, טענה זו התבררה כלא נכונה. התברר כי המבקש הפר את התנאים בשתי הזדמנויות לפחות. הדבר נודע לשירות המבחן באופן אקראי, אגב קיום פגישות טיפוליות עם המבקש. הפרת תנאים זו יש בה גם הפרת אמון. אמנם, אין מדובר בהפרות בוטות אך גם אין לומר כי מדובר במי שהקפיד עד כה למלא את תנאי המעצר באופן מלא.

15.  בסופו של דבר, אין להיעתר לבקשה גם נוכח מקום העבודה המוצע, טיבה העבודה וזהות המעסיק. מקובלת עליי עמדת המשיבה, כי מדובר בסוג עבודה המקרב את המבקש לסביבה שבה ביצע את העבירות המיוחסות לו במשך שנים. היכרות של המבקש עם קבלנים הפועלים בשטח עם "כללי משחק" הכוללים תשלום דמי חסות, כוללת גם היכרות ומעורבות עם "השחקנים הרלוונטיים", השולטים באתרי הבנייה. כפי שעולה מעובדות כתב האישום, למבקש יצא מוניטין כנותן שירותי שמירה באתרי בניה, ואת העבירות ביצע לכאורה בקשר עם קבלני בניה. לכן, גם המסוכנות הנשקפת ממנו מועצמת בקרבה לסביבת העבודה הזו.

16.  הדברים נכונים עוד יותר נוכח הצהרתו של מר חמאד כי הוא עצמו משלם גם בהווה דמי חסות לגורמים עברייניים באתרים שבהם הוא עובד. בצדק נוצר הרושם כי מר חמאד רואה בכך פרקטיקה מקובלת שניתן להתיישר לפיה. שירות המבחן התרשם כי מדובר במי שאינו מבטא את היחס המתאים ואת ההבנה הראויה לחומרת המעשים המיוחסים למבקש, ובשל כך הוא אינו מתאים לשמש מפקח עליו. אף אני סבור כך. מי שמחזיק בתפיסות מעין אלה, כיצד יידע להיזהר מפני מצבים מסוכנים עבור המבקש? אם לא די בכך, עלה כי מסגרת העבודה המוצעת אינה נותנת מענה הדוק מספיק בהיבט הפיקוח הנדרש על המבקש.

על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"ה, 24 יולי 2025, בהעדר הצדדים.