1.  בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ברקע הבקשה כתב אישום שהוגש נגד המשיב בגין עבירות של הסתה לטרור ושל גילוי הזדהות עם ארגון טרור.

2.  על פי עובדות כתב האישום למשיב חשבון אינסטגרם שלו 1,822 עוקבים. בהזדמנויות שונות פרסם המשיב פרסומי שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור ופרסום הזדהות עם ארגון טרור. עוקביו של המשיב היו חשופים לפרסומים. כתב האישום מפרט ארבעה פרסומים שהמשיב פרסם לאורך תקופה כשנה וחצי.

על פי סדר כרונולוגי, הפרסום הראשון הוא מיום 5.11.2023, כחודש לאחר מעשי הזוועה שבוצעו על ידי ארגון חמאס ביום שבעה באוקטובר. המשיב פרסם סטורי בחשבון האינסטגרם. הפרסום מחולק לשלושה חלקים, כאשר בחלק הראשון נראית תמונה ידועה של נער מיידה אבן לעבר טנק של צה"ל. לתמונה הוצמד הכיתוב "2000". בחלק השני של התמונה נראה מחבל יורה באקדח דרך חרך בחומה. באירוע זה משנת 2021 נרצח לוחם מג"ב. לתמונה הוצמד הכיתוב "2021". בחלק השלישי נראה אדם ליד רכב צה"לי ממוגן, כשעליה הכיתוב "2023". על גבי הפרסום נכתב "מרחק אפס בפלסטין".

הפרסום השני הוא מיום 2.10.2024. המשיב פרסם סטורי בחשבון האינסטגרם. הפרסום כולל תמונה מפיגוע ירי ביפו, שהתרחש ביום 1.10.2024. בתמונה ניתן לראות גופות שרועות בתחנת הרכבת. לתמונה הוצמד הכיתוב "אוקטובר המפואר מחדש" לצד לב אדום.

הפרסום השלישי הוא מיום 26.5.2025. נטען כי בפרסום זה הזדהה המשיב עם ארגון טרור והסית בעצמו לרטר, כשפרסם בחשבון האינסטגרם תמונה שבה נראה מחבל חמאס מחזיק מטול RPG ומכוון לעבר חיילי צה"ל, אשר מסומנים בסימן של משולש אדום הפוך. סימון זה, כך מוסבר בחלק הכללי של כתב האישום, נקרא "משולש אבו עבידה". מראשית חודש נובמבר 2023 החל לשמש את מערך ההסברה הצבאית של "גדודי השהיד עז אלדין אלקסאם" בסימון מטרות צה"ל ל"ציידי טנקים" בסרטונים שהופצו. משולשים אלו הפכו לסמל עבור תומכי חמאס ברשתות החברתיות כתמיכה בלחימת חמאס מול ישראל. בהמשך הפרסום ניתן לראות את ירי הטיל לעבר צה"ל.

הפרסום הרביעי הוא מיום 15.6.2025, אז פרסם המשיב בחשבון האינסטגרם שלו סטורי שבו נראים טילים ששוגרו במתקפה האיראנית לעבר ישראל במהלך מבצע "עם כלביא". במהלך הסרטון נשמעת קריינות של משחק כדורגל והקריאה "איזה יופי, גול". על גבי הסרטון נכתב "POV הטילים על תל אביב של עכשיו צריכים לפרשנות היפה של עיסאם שוואלי", לצד סמליל צוחק וסמליל אש.

3.  ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה. טענתו העיקרית היא כי המשיב הוא לא מי שפרסם את הפרסומים, ואלה פורסמו על ידי מאן דהוא אחר שפרץ לחשבון האינסטגרם שלו. לטענתו מיד כשחזה בפרסומים הוא מחק אותם. טענה נוספת היא שדבר קיומם של הפרסומים הובא לידיעת המשטרה תוך פגיעה בפרטיותו של המשיב על ידי המתלונן. ב"כ המשיב טען כי המשטרה לא בדקה את טענת המשיב בדבר הפריצה לחשבון ומחיקת הפרסומים על ידי המשיב. ב"כ המשיב טען כי בנסיבות העניין ונוכח חולשה מסוימת בראיות ניתן להורות על שחרור המשיב בתנאים, ולעניין זה הגיש פסיקה התומכת בעמדתו.

4.  ב"כ המבקשת חזרה על האמור בבקשת המעצר. במענה לטענות השיבה כי המשיב התלונן מעולם במשטרה על כך שחשבונו נפרץ, ויתירה מכך קיים תיעוד שבו ניתן לראות כי המשיב העלתה תכנים לחשבון האינסטגרם שעות ספורות לאחר הפרסומים המסיתים, באופן מלמד כי המשיב שולט לחלוטין בחשבון. המשיב לא סיפק הסבר כיצד המשיך להתנהל בחשבון על אף שלטענתו החשבון נפרץ מספר פעמים לאורך התקופה.

דיון והכרעה

5.  לאחר שעיינתי בראיות אני מוצא שקיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום. המשיב אינו חולק במפורש על כך שתוכן הפרסומים עולה כדי הסתה לטרור והזדהות עם ארגון טרור. גרסת המשיב היתה כאמור כי חשבון האינסטגרם שלו נפרץ מספר פעמים, באופן ארעי, ואז לא הצליח להפעיל את שליטתו בחשבון, כיוון שהחשבון נשלט לכאורה על ידי אחרים שפרצו אליו.

6.  על טיבה של התשתית הראייתית הלכאורית הנדרשת בשלב המעצר עד לתום ההליכים עמד בית המשפט העליון לא אחת. נפסק, כי תשתית לכאורית אינה דורשת את הוכחת אשמתו של הנאשם מעל ומעבר לכל ספק סביר, ומדובר רק בבחינת הכוח ההוכחתי הפוטנציאלי האצור בחומר החקירה. הראיות לכאורה הן ראיות גולמיות שלגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, ותוך קיבעת אמינותן ומשקלן - יוביל לראיות המבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר (ראה בש"פ 826/08 קשאש נ' מדינת ישראל (14.2.2008).

7.  אין חולק על כך שחשבון האינסטגרם שאליו מתייחס כתב האישום הוא חשבונו של המשיב. המחלוקת היא בשאלה האם כל הפרסומים שפורסמו בחשבון, פורסמו על ידי המשיב עצמו. טענת המשיב היא שעל היחידה החוקרת היה לבצע פעולות כדי לבחון את טענתו זו.

8.  שימוש בחשבון אינסטגרם דורש שם משתמש וסיסמא המאפשרת כניסה לחשבון. ללא סיסמא לא ניתן להיכנס לחשבון ולפרסם בו תכנים. הדבר דומה לבית או חדר נעול במפתח, שרק לבעל המפתח גישה ויכולת להיכנס אליו. גם לחדר או לדירה ניתן לפרוץ ולבצע ממנו עבירות, אך קיימת חזקה שבעובדה כי עבירה שנעברה במקום נעברה על ידי בעל המקום. בענייננו משהעבירות בוצעו מחשבונו של המשיב היה עליו לשכנע בדבר המסקנה הברורה שעולה מהראיות, כי הוא זה שפרסם את הדברים. למקרא הודעותיו של המשיב במשטרה אני סבור כי המשיב לא עמד בנטל. המשיב לא מסר מיד בפתח החקירה, כשהוצגו לו החשדות, את הטענה בדבר פריצת החשבון. רק בהמשך החקירה "נזכר" לפתע באירועים שבהם לטענתו חשבונו נפרץ ופורסמו בשמו פרסומים. המשיב טען כי מזה כ-3 שנים מפרסם מאן דהוא באמצעות חשבון האינסטגרם שלו פרסומים שלא על דעתו, אך הוא לא טען שביצע פעולות פשוטות כדי לאבטח את החשבון, לא שינה את סיסמת הכניסה, לא טען שניסה לשחזר את החשבון או שפנה ישירות לתמיכה של אינסטגרם. למותר לציין כי המשיב גם לא פנה בשום שלב למשטרה. לא ברור כיצד הותיר המשיב את חשבונו פרוץ לאורך תקופה כה ארוכה, ואפשר - כאמור, לטענתו - פרסום תכנים המהווים עבירה דרך חשבונו.

9.  מן האמור עולה המסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת הטענה כי כלל הפרסומים שפורסמו בחשבון האינסטגרם של המשיב פורסמו על ידי המשיב עצמו. לעניין טענת המשיב כי טענתו בדבר מחיקת הפרסומים סמוך לאחר העלאתם לחשבון לא נבדקה, כלל לא ברור אם טענה זו ניתנת לבדיקה בחלוף הזמן, מה גם שמדובר בפרסום סטורי שנשאר גלוי למשך 24 שעות משעת פרסומו.

10.  כמו כן, לא מצאתי ממש בטענה שהופנתה כלפי המתלונן שחשף את הפרסומים. המתלונן הבהיר בהודעתו כי הוא עיתונאי ותחקירן וכחלק מתפקידו הוא מבצע תחקירים על אודות מספר אנשים שמפרסמים דברי הסתה ברשתות החברתיות. המתלונן הבהיר כי הוא עצמו הצטרף כעוקב אחר חשבונו של המשיב וכך נחשף לפרסומים. בנסיבות אלו מובן שאין לראות בתיעוד הפרסומים שהמשיב בחר להעלות לחשבונו כפגיעה בפרטיות.

ניתנה היום, י' תמוז תשפ"ה, 06 יולי 2025, בהעדר הצדדים.