6. לצורך הכרעה בטענה לכרסום בראיות לכאורה עיינתי בפרוטוקול עדות העדים שנשמעו ביום 30.6.25, בתוצרי פריקת הטלפון של המבקש (מסומנים 10 וא.ד. 1, א.ד. 4), תיעוד תמונות הארגזים שנתפסו בבית של המבקש (ת/2, ת/9, דו"ח חקירות מז"פ המסומן 2, ת/8), הודעת חנאן אלעיסוי וגיסת מבקש וכן הודעות נוספות.

7. אודה ולא אבוש כי לא מצאתי כל בסיס לטענת הכרסום שהעלתה ב"כ המבקש. עיקרי הראיות המסבכות את המבקש בעבירות המיוחסות לו אינן תלוית כלל בעדותו של המתלונן, אלא בעדותה של גיסתו המזהה אותו בזירת האירוע כאשר הוא נמצא בקרבת זירת האירוע (ראו הודעת חנאן מיום 10.2.25 שורות 89- 106) וכן בראיות אובייקטיביות שנמצאו ברשותו. הראיות המרכזיות הן ראיות נסיבתיות עוצמתיות בדמות ארגזים רבים של הסחורה שנגנבה ממחסן המתלונן ונמצאו אצל המבקש, תיעוד הרגזים שנמצאו במכשיר הטלפון הנייד של המבקש, שהמבקש לא סיפק להם כל הסבר. יאמר כי תחילה, המבקש לא ניסה כלל להתמודד איתן ולאחר מכן מסר גירסה שקושרת אותו לגניבה (ראו הודעת המבקש מיום 18.2.2025 שורה 100) וזאת לאחר שהוצגו בפניו תמונות של הסחורה הגנובה ממכשיר הטלפון הנייד השייך לו.

8. טענת ב"כ המבקש לפיה יש לקבל את גרסתו המעומעמת של המבקש כי קיבל את הרכוש שנתפס בביתו מאחר ומשכך יש לייחס לו לכל היותר עבירה של קבלת נכס שהושג בעוון (ולא התפרצות וגניבה) היא כה קלושה, עד כדי אבסורד, שכן גם אם הסחורה נתפסה בביתו של המבקש ביום 10.2.25, בחלוף 20 יום ממועד ההתפרצות והגניבה, המועד הקובע הוא יום 22.1.2025, המועד שהמבקש תיעד באמצעות הטלפון הנייד שהוכח כי הוא שלו את הרכוש שנגנב בהתפרצות, כאשר אירוע ההתפרצות והגניבה היה בין התאריכים 21.1.2025 -22.1.2025. הטענה שבאותו הלילה אירע אירוע התפרצות ובדיוק באותו הלילה הרכוש הגיע מאחר ליד המבקש ותועד, אינה סבירה ואיננה הגיונית בעליל.

9. על כל זאת יש להוסיף את זיהוי המבקש בזירה.

10. חשיבות עדותו של המתלונן היא בעצם מסירת התלונה על ההתפרצות לעסקו וגניבה של רכוש רב שחלקו אותר בבית המבקש וכן זיהוי הסחורה כסחורתו. בעניין זה עדותו עקבית וברורה ואף נתמכת בראיות אובייקטיביות בדמות מסמך הזמנת סחורה עם מספר מק"ט שסיפק. הא ותו לא.

11. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי כדי שייערך עיון חוזר במעצר על בסיס שינוי נסיבות הקשור בראיות לכאורה, יש להצביע על שינוי דרמטי במערכת ראיות התביעה, ועל כרסום מהותי ומשמעותי בה. כך למשל נקבע בשפ 1883/22 זאהי אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל (24.4.2022):

"במקרים שבהם הבקשה לעיון חוזר נסמכת על טענה לכרסום בתשתית הראייתית, הרי שיש להצביע על "כרסום מהותי ומשמעותי", "מהפך ראייתי", כי השינויים הם כאלה ש"מוטטו את ראיות התביעה", כי חל "שינוי דרמטי בבחינת הפיכת הקערה על פיה, כך שבעקבות השינוי תיטה הכף לעבר זיכוי הנאשם על פני הרשעתו", וכיוצא באלה ביטויים המצביעים על כך שלא די בהעלאת טענה נקודתית לקיומו של שינוי במארג הראיות כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה במישור הראייתי (ראו החלטותיי בבש"פ 8216/13 אוחיון נ' מדינת ישראל, פסקה 7 [פורסם בנבו] (30.1.2014); בש"פ 478/15 סליביא נ' מדינת ישראל, פסקה 4 [פורסם בנבו] (16.7.2015); בש"פ 5929/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 [פורסם בנבו] (30.7.2017); בש"פ 6003/17 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 6 [פורסם בנבו] (31.7.2017))."

12. עיינתי בראיות ולא התרשמתי מכרסום או חולשת הראיות, אלא מעוצמתן של הראיות.

13. נוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי לא קמה הצדקה לעיון חוזר על בסיס שינוי במארג הראיות לכאורה.

14. לפיכך הבקשה לעיון חוזר נדחית.

15. חומר הראיות שהוגש יוחזר לתביעה באמצעות המזכירות.

16. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ל' אב תשפ"ה, 24 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.