החלטה

בעניינו של נאשם 1 - אליאב

1. תיק זה היה קבוע היום לדיון, בעניין מקום חלופת המעצר של הנאשם 1, האם בדירה בה הוא גר היום או בדירת בית הוריו.

2. מיד בתחילת הדיון, לפני שהצדדים השלימו את טיעוניהם, הודיע הסניגור , עו"ד רייכבך, כי מרשו מודה בכתב האישום המקורי, והוא מבקש כי תינתן הכרעת דין מרשיעה, וכי יינתן צו לשירות המבחן, להכין תסקיר עונש בעניינו של מרשו.

3. ב"כ הנאשם, עו"ד חיים רייכבך, ביקש כי הדיון בעונש יהיה בפניי. הוא ער לכך כי אני בתיק זה מתפקד כ"שופט מעצרים"; אך, הוא מבקש כי התיק יוסב לתיק העיקרי, ואני אדון בעניינו של נאשם 1 , כשופט בתיק העיקרי. הסניגור הוסיף ואמר, כי בעניינו של הנאשם האחר, נאשם 2, האב, הדיון ימשיך להתנהל לפני כב' השופט אלי אברבנאל, השופט בתיק העיקרי. הוא אף הצהיר, כי מרשו, הבן, מוכן לשמש עד בתיק העיקרי.

4. ב"כ המדינה, עו"ד אביטל ריבנר-אורון, הסכימה, בעיקרון, לכך שנאשם 1 יודה; אך, ביקשה כי הדבר ייעשה בתיק העיקרי, בפני כב' השופט אברבנאל. היא אף הציעה כי ההודאה תהיה בעוד כשעה ורבע, בשעה 11:00, בדיון שיש לה בפני כב' השופט אברבנאל, בתיק אחר. היא הוסיפה והסבירה, כי מאחר שבתיק העיקרי נשמעו עדים בפני כב' השופט אברבנאל, והתיק קבוע לשמיעת ראיות נוספות ולסיכומים עוד לפני הפגרה, לא יהא זה נאות אם התיק יפוצל בין כב' השופט אברבנאל לבין מותב זה.

5. הודעתי לצדדים לאחר הטיעון, כי מאחר שמדובר בעניין מערכתי, מן הראוי כי אבדוק את עמדתו של נשיא בית המשפט המחוזי, כב' השופט אהרן פרקש.

6. עשיתי כן, ועמדתו היא כי כאשר מדובר בנאשם בודד, המבקש במסגרת דיון מעצר, להודות, ניתן להסב את תיק המעצר לתיק עיקרי, וכך נעשה בעבר (גם אצלי בתיקים אחרים). ברם, עמדת הנשיא היא, כי כאשר מדובר בשני נאשמים, ובמיוחד כאשר התיק בעניין הנאשם האחר ממשיך להתנהל, אין זה נאות ואין זה מתיישב עם הנהלים בבית משפט זה, כי התיק יפוצל, ואני, כשופט מעצרים, אסב את התיק לתיק עיקרי, ביחס לאחד מבין שני הנאשמים.