7. בצד תיאור דמותו של המשיב ופרטים בקשר אליו, בתסקיר שנערך ידי שירות המבחן נכתב כי המשיב מסר לשירות המבחן שמאז היותו כבן 19 ועד למעצרו הוא נהג לעשן "גראס" בתדירות יומית. שירות המבחן ציין בתסקירו, כי מהאבחון ששירות המבחן ערך הוא התרשם כי המשיב קיים קשרים חברתיים עם אוכלוסייה שולית.

8. שירות המבחן כותב בתסקירו, כי הוא מתרשם שביחס למשיב קיים סיכון משמעותי להישנות התנהגות דומה בעתיד. שירות המבחן לא התרשם כי המפקחים המוצעים מהווים עבור המשיב דמויות סמכותיות ומציבות גבולות. שירות המבחן נתן דעתו גם לכך שהחלופה המוצעת נמצאת בסביבתו הטבעית של המשיב. לנוכח כל האמור שירות המבחן הודיע שאין ביכולתו לבוא בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופת המעצר המוצעת.

9. ב"כ המשיב מעלה מספר טעמים המצדיקים לדעתו את שחרורו של המשיב.

10. הטעם האחד הוא, שלדברי ב"כ המשיב מדובר במקרה מובהק של סוכן מדיח. לדברי ב"כ המשיב, הסוכן המשטרתי היה עובד של המשיב והוא ניצל את העובדה שהמשיב שקוע בקשיים כלכליים כדי להדיח אותו להיות חוליה בשרשרת מכירת האקדחים תמורת עמלה שהמשיב קיבל. לדברי ב"כ המשיב, המשיב אינו "יעד של המשטרה" שאליו הסוכן שוגר, אלא המשיב הוא אדם תמים וישר דרך שלא היה מבצע את העבירות אלמלא הודח לבצען.

11. הטעם השני הוא, שהמשיב הינו אדם נורמטיבי שלמעט רישום פלילי אחד בעבירה שאינה נוגעת לענייננו, אין לו כל הסתבכות עם החוק. ב"כ המשיב חולק על כך ששירות המבחן זקף לחובתו של המשיב את העובדה שהוא נהג לעשן גראס. ב"כ המשיב גם טען, כי לא ברור על יסוד מה שירות המבחן קבע כי לפני מעצרו של המשיב הוא קיים קשרים חברתיים עם אוכלוסייה שולית.

12. הטעם השלישי הוא, עובדת היותו של המשיב בן למשפחה נורמטיבית. ב"כ המשיב סבור כי יש בכוחם של המפקחים המוצעים למלא את תפקידם כמפקחים. ב"כ המשיב מסר כי ניתן להדק את החלופה על ידי פיקוח אלקטרוני.

13. ב"כ המבקשת טען מנגד, כי יש להותיר על כנה את ההחלטה בדבר מעצר המשיב עד לתום ההליכים. בין היתר ב"כ המבקשת טען, כי אין מדובר במקרה אחד של מכירת אקדח אלא בשני מקרים שבכל אחד מהם המשיב מכר אקדח לסוכן.

14. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולחומר המונח לפניי הגעתי לכלל מסקנה שיש להותיר על כנה את ההחלטה בדבר מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

15. על פני הדברים אכן נראה שהמשיב הוא אדם המנהל אורח חיים נורמטיבי והוא בן למשפחה נורמטיבית. אני מוכן לצאת מנקודת הנחה שהמשיב עשה את המיוחס לו בעקבות מצוקה כלכלית ואישית שאליה הוא נקלע ועל מנת להקל את המצוקה שבה הוא שרוי, ולו במעט. ואולם מנגד, אין מדובר באדם צעיר וחסר שיקול דעת אלא באדם כבן 31, נשוי ואב לילדים, שיש לו ניסיון חיים. הדעת נותנת שהמשיב מכיר את המציאות שלמרבה הצער שוררת במקומותינו שבה נגבים חיי אדם ברחובה של עיר כתוצאה משימוש בכלי נשק המוחזקים שלא כחוק. הדעת גם נותנת שהמשיב הבין מה עלולות להיות התוצאות של שימוש באקדחים שאותם הוא מכר. "הסיכון המחושב" שהמשיב לקח, גם אם הוא נבע ממצוקה משמעותית, מצביע על הסכנה הנשקפת מפניו גם בעתיד, למרות שיש להניח שהמעצר שבו הוא נתון מהווה, לפחות בשלב זה, גורם מרתיע עבורו.

16. על רקע סכנה זו אין בחלופת המעצר המוצעת כדי לתת מענה ראוי לסכנה הנשקפת מפני המשיב. כאמור, החלופה המוצעת היא בביתו של המשיב, היינו בסביבתו הטבעית, אלא שאין די בכך. גם אם אניח שהמשיב אינו מעורה בעולם העברייני, עובדה היא שהוא ידע למי לפנות כדי למכור לסוכן את הנשק.

17. סיכום הדברים הוא אפוא, שלא מצאתי כי יש בחלופת המעצר המוצעת כדי לתת מענה מספק למטרות המעצר. משכך, אני דוחה את בקשת המשיב להורות על שחרורו.

18. בטרם סיום אתייחס לטענת המשיב שהוא עשה את המיוחס לו כתוצאה ממעשי הדחה שנעשו כלפיו על ידי הסוכן, ותוך ניצול מצוקתו. במסגרת הדיון בבקשה זו לא ניתן היה לברר טענה זו לעומקה, ואני סבור כי יש מקום לברר אותה במסגרת התיק העיקרי. נראה, כי ראוי שהמבקשת תבחן את טענתו של המשיב על מנת שתוכל לגבש עמדה לצורך הדיון בתיק העיקרי.

19. סוף דבר. ההחלטה בדבר מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נותרת על כנה.

20. המזכירות תשלח העתק מההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"ה, 18 אוגוסט 2025, במעמד הנוכחים.