1.  לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו על רקע כתב אישום שהוגש נגדו. כתב האישום כולל עשרה אישומים, ובהם מיוחסות למשיב עשר עבירות של סחר בסמים מסוכנים.

2.  כעולה מעובדות כתב האישום, במועדים הרלוונטיים לאישום החזיק המשיב בטלפונים ניידים שמספריהם: 054-399544 (להלן - נייד 1) ו-052-5815140 (להלן - נייד 2). כמו כן, במהלך התקופה נהג המשיב בשלושה כלי רכב: רכב מסוג סקודה שמס' לוחית הזיהוי שלו 568-92-102 (להלן - הסקודה); רכב מסוג יונדאי, שמס' לוחית הזיהוי שלו 790-32-502 (להלן - יונדאי 1), ורכב מסוג יונדאי, שמס' לוחית הזיהוי שלו 785-69-202 (להלן - יונדאי 2).

נטען כי המשיב ביצע עסקאות סחר בסמים על פי הפירוט הבא:

א.  אישום 1 - בתאריך 24.11.25, בשעה 18:00 לערך, ברח' דוב הוז בירושלים, מכר המשיב לטושיטה אראציג (להלן - אראציג), לאחר תיאום מראש, סם מסוג קנאביס במשקל של 0.25 גר' בתמורה ל-300 ₪.

ב. אישום 2 - בתאריך 9.10.25, בשעה 20:00, ברח' דוד רזיאל בירושלים, מכר המשיב לוולדימיר אוברזצוב (להלן - אוברזצוב), לאחר תיאום מראש, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.5 גר' בתמורה ל-350 ₪.

ג.  אישום 3 - בתאריך 9.10.25, בשעה 20:30 לערך, ברח' המעיין בירושלים, מכר המשיב לליאת דרי (להלן - דרי), לאחר תיאום מראש, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-4.8 גר' בתמורה ל-1,500 ₪.

ד. אישום 4 - בתאריך 8.10.25, בשעה 23:00 לערך, ברח' דוד רזיאל בירושלים, מכר המשיב לאוברזצוב, לאחר תיאום מראש, סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של כ-0.5 גר' בתמורה ל-400 ₪.

ה.  אישום 5 - בתאריך 25.9.25, בשעה 20:00 לערך, בתחנת הרכבת הקלה בשועפט ירושלים, מכר המשיב ליוסף יעיש (להלן - יעיש), לאחר תיאום מראש, סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של כ-0.48 גר' בתמורה ל-220 ₪.

ו.  אישום 6 - במהלך חודש ספטמבר 2025, במועד שאינו ידוע במדויק, בתחנת הרכבת הקלה בשועפט ירושלים, מכר המשיב ליעיש, לאחר תיאום מראש, סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של 0.5 גר' בתמורה -230 ₪.

ז.  אישום 7 - ביום 3.9.25, בשעה 19:00 לערך, ברח' קינג ג'ורג' בירושלים, מכר המשיב ליאני רפאל עמריאן (להלן - עמריאן), לאחר תיאום מראש, סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של כ-0.78 גר' בתמורה ל-350 ₪.

ח.  אישום 8 - במהלך חודש אוגוסט 2025, במועד שאינו ידוע במדויק, בתחנת הרכבת הקלה שועפט בירושלים, מכר המשיב ליעיש, לאחר תיאום מראש, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-0.5 גר' בתמורה ל-200 ₪.

ט.  אישום 9 - במהלך חודש יולי 2025, במועד שאינו ידוע במדויק, בתחנת הרכבת הקלה שועפט בירושלים, מכר המשיב ליעיש, לאחר תיאום מראש, סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של כ-0.5 גר' בתמורה ל-350 ₪.

י.  אישום 10 - במהלך חודש יולי 2025, במועד שאינו ידוע במדויק, ברח' קינג ג'ורג' בירושלים, מכר המשיב לעמריאן, לאחר תיאום מראש, סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של כ-0.5 גר' בתמורה ל-350 גר'.

3.  ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לגבי חלק מהאישומים, אך טען לחולשה בראיות בנוגע לאישומים אחרים, כאשר עיקר הטענה היא כלפי זיהויו של המשיב כמי שביצע את העסקאות

דיון והכרעה

4.  לאחר עיון, אני מוצא שקיימת תשתית ראייתית ברמה הנדרשת להליך הדיוני של מעצר עד לתום ההליכים ביחס למרבית האישומים, אף שקיימת חולשה מסוימת בראיות לכאורה ביחס לאישום 2.

5.  חמשת הלקוחות ששמותיהם מצוינים בכתב האישום נתפסו בסמוך מיד לאחר שרכשו את הסמים, ועל אף שלא ידעו לנקוב בשמו של המשיב כמי שמכר להם את הסמים, בהודעותיהם מסרו מידע שיש בו להפליל את המשיב. זיהויו של המשיב מבוסס על הצלבת נתונים שעלו מהחקירה, ובין היתר: זיהויו על ידי כמה מהלקוחות לאחר הצגת תמונה, כינויו שחזר אצל כמה מהלקוחות, מספרי טלפון שבאמצעותם עמד בקשר עם הלקוחות, וכלי הרכב ששימשו את אותו בעת ביצוע העסקאות.

6.  שלושה מהלקוחות - אוברזצוב, יעיש ועמריאן - המעורבים ב- 8 מתוך 10 עסקאות הסם המתוארות בכתב האישום, זיהו בחקירתם את המשיב בתמונה שהוצגה להם, כמי שמכר להם את הסמים. לעדות הזיהוי משקל רב במיוחד כאשר מדובר במי שלפי עדויותיהם ביצעו עסקאות חוזרות מול המשיב.

7.  בנוסף, שלושה מחמשת הלקוחות: אוברזצוב, אראציג, ועמריאן, מסרו כי בכל העסקאות יצרו קשר עם המשיב באמצעות טלפון נייד 2. המשיב הכחיש בחקירתו כל קשר למספר נייד 2, אך לא היה בידו להסביר כיצד זה מסרו שלושה לקוחות שונים, שאינם מכירים זה את זה, את אותו מספר טלפון נייד ושייכו אותו למי שמכר להם את הסמים. כאשר העמיק החוקר את שאלותיו למשיב בעניין זה, בחר המשיב לשמור על זכות השתיקה, באופן שמחזק את הראיות שנאספו נגדו. גם מספר נייד 1, שהמשיב אישר כי הוא שייך לו ומשמש אותו, נקשר לעסקאות הסמים, כאשר הלקוח יעיש, שרכש מהמשיב סמים ב-4 עסקאות שונות, מסר כי זה המספר שבאמצעותו יצר קשר עם המשיב לפני ביצוע העסקאות..

8.  יתירה מכך, אראציג, אוברזצוב ועמריאן, מסרו כי הכינוי שבו שמרו אצלם את מספר הטלפון של סוחר הסמים, הוא "רפי". קשה להלום טענה כי מדובר בנתון מקרי. העובדה ששלושה מחמשת הלקוחות, שאינם מכירים זה את זה, שמרו את שמו של מי שממנו רכשו את הסמים תחת אותו כינוי, מדברת בעד עצמה.

9.  נתון נוסף הקושר את המשיב לביצוע המעשים המיוחסים לו, מצוי ברכבים שבהם עשה המשיב שימוש לצורך ביצוע העסקאות. כעולה מדו"ח הפעולה ביחס לאישום 1, המשיב נעצר במהלך פעילות משטרתית יזומה, בתאריך 24.11.25, במהלך ביצוע העסקה, כשהוא נמצא ברכב יונדאי 2. מחומר החקירה עולה כי המשיב קיבל לרשותו את הרכב ימים ספורים קודם לכן, ביום 21.11.25.

10.  בשתי עסקאות נוספות, המתוארות באישומים 2 ו-3, ואשר התרחשו שתיהן בתאריך 9.10.25, נצפה המשיב ברכב אחר מסוג יונדאי שמספרו 63290602, כאשר מהראיות עולה כי המשיב הצטייד ברכב זה בתאריך 21.9.25. אדם בשם מחמוד אבו שושה, שהוא הבעלים של שני הרכבים מסוג יונדאי, מסר כי המשיב חתם אתו, ביום 21.9.25, על זיכרון דברים לרכישת רכב היונדאי ששימש באישומים 2 ו-3, אך הוא נעלם עם הרכב לפני שהשלימו את עסקת המכירה. בהמשך הצליח אבו שושה ליצור קשר עם המשיב, והלה החזיר לו את רכב היונדאי, ולקח במקומו את הרכב ששימש אותו באישום 1.

11.  הנה כי כן, המשיב זוהה בפניו, בהצגת תמונה, על ידי שלושה מהלקוחות (בקשר ל-8 מהאישומים), שדיווחו כי רכשו ממנו סמים במספר הזדמנויות. הצלבת מספרי הטלפון שבאמצעותם התקשרו הלקוחות עם המוכר לצורך רכישת סמים, קושרת גם היא את המשיב לביצוע העסקאות. אצל שלושה מהלקוחות שאינם מכירים זה את זה, שמור המשיב בכינוי ייחודי, באופן שאינו מתיישב עם טענה כי מדובר בנתון אקראי או עם טענה כי מדובר בהמצאה של הלקוחות. בשלושה מהאירועים, המתוארים באישומים 1-3, נקשר המשיב לעסקאות גם באמצעות הרכבים ששימשו אותו.

12.  הצלבת הנתונים הללו מובילה למסקנה ברורה כי המשיב הוא שמכר את הסמים ללקוחות. אמנם, לא בכל האישומים נקשר המשיב לביצוע המעשים באותה עוצמה, אך אין בנתון זה כדי לפגום במסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה ברמה הנדרשת.

13.  בקשר לאישום 1 (הלקוח ארצאיג) נקשר המשיב לביצוע העבירה באמצעות הצלבת מספר טלפון ששימש את המוכר, כינוי המוכר במכשיר של הלקוח, והעובדה שנתפס ברכב שנקשר לביצוע העבירה; בקשר לאישומים 2 ו-4 (הלקוח אוברזצוב) נקשר המשיב לביצוע העבירות באמצעות זיהויו על ידי הלקוח בתמונה שהוצגה לו בחקירה, הצלבת מספר הטלפון ששימש את המוכר במספר עסקאות, כינוי המוכר במכשיר של הלקוח, והגעתו למקום ביצוע העסקה ברכב המשויך לו; בקשר לאישומים 5, 6, 8 ו-9 (הלקוח יעיש), נקשר המשיב בדרך של זיהויו על ידי הלקוח, העובדה שתיאום העסקאות נעשה באמצעות טלפון השייך לו וקיומן של התקשרויות בין הלקול משיב בתאריכים שמתאימים לגרסת הלקוח; בקשר לאישומים 7 ו-10 (הלקוח עמריאן), נקשר המשיב לעבירות בדרך של זיהויו בחקירה על ידי הלקוח, שימוש המשיב בטלפון ששימש אותו גם לביצוע עסקאות סמים מול לקוחות אחרים, והכינוי שבו נשמר במכשיר הלקוח.

14.  בפי המשיב לא נמצאו הסברים מניחים את הדעת ביחס לאף אחת מהראיות המסבכות, ובשלב מסוים בחקירתו, כשהוטחו בו הממצאים, בחר בזכות השתיקה, באופן שיש בו כידוע כדי לחזק את היש הראייתי שנאסף נגדו.

15.  התשתית הראייתית שונה ביחס לאישום 3. הלקוחה דרי לא זיהתה את המשיב בתמונה, לא מסרה את מספר הטלפון ששימש אותה ליצירת קשר עם המוכר, והכינוי בו הזדהה המשיב בשיחות עמה לא משותף ללקוחות אחרים. למעשה, המשיב נקשר לאישום זה בעיקר נוכח הרכב ששימש אותו בעת ביצוע העסקה, כפי שעולה מדו"ח הפעולה. נתון זה מסבך כמובן את המשיב בביצוע העבירה, אך מאחר שמדובר בנתון מסבך יחיד, שאינו כורך את המשיב דווקא להימצאות במקום ביצוע העסקה, אני סבור כי ביחס לאישום זה יש חולשה מסוימת בתשתית הראייתית.

16.  אשר לטענת ב"כ המשיב כי משלא נתפסו הסמים שנמכרו ללקוחות באישומים 4, 6, 8, 9 ו-10, יש לקבוע שקיים כרסום בראיות ביחס לעבירות המיוחסות לו באישומים אלה - אני מוצא כי אין ממש בטענה. הטענה נדונה לא פעם, והוכרעה בפסיקה. המלומד י' קדמי עמד על כך בספרו על פקודת הסמים המסוכנים: הדין בראי הפסיקה (מהדורה מעודכנת, 2007), בעמ' 87: "עובדת 'קיומו' של הסם המסוכן, כשלעצמה, אינה כפופה לכלל הראיה הטובה ביותר, לאמור: אין חובה לתפשו ולהציגו בעין; וניתן להוכיח עובדה זו בכל אחת מדרכי הראיה הכשרות, הן בראיות ישירות והן בראיות נסיבתיות". ראו, לעניין זה, גם ע"פ 2681/15 בן שטרית נ' מדינת ישראל (14.2.2016); ע"פ 411/04 טטרו נ' מדינת ישראל (9.1.2006); ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל (6.5.1980).

17.  סופו של דבר, הנחת היסוד היא שמי שצורך סמים בתדירות כזו או אחרת, ויש לו היכרות עם סוג הסם ועם טיבו, והוא יוצר קשר עם סוחר סמים במטרה לרכוש ממנו מנת סם תמורת כסף, מגיע למקום ביצוע העסקה ומשלם סכום כסף בעד הסם, ולבסוף אף צורך את הסם לשביעות רצונו - חזקה עליו שהוא רוכש סמים ממי שמוכר סמים. שאם לא כן - מה הוא רוכש ומי יסכים לשלם כסף בעד סמים ולקבל משהו שאינו סם? הדבר עולה אפוא כמעין חזקה שבעובדה, המבוססת על השכל הישר ועל ניסיון החיים, כי מדובר בסם שראוי למסחר, ובא בגדר סם מסוכן (ראו להשוואה ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' גומז-קרדוסו (31.7.1997) וכן עניין בן שטרית הנ"ל).

18.  גם העובדה שבחלק מהאישומים לא צוין מועד מדויק של ביצוע העסקה אינו מביא אותי למסקנה בדבר כרסום בראיות. זאת שכן, הלקוחות ידעו לציין בעדויותיהם פרטים משמעותיים על אודות אירועים, לרבות מיקום ביצוע העסקה, שעת ביצוע העסקה, הטלפון שבאמצעותו יצרו קשר עם המשיב, כמות הסם שרכשו והסכומים ששילמו. די בכך לטעמי כדי לקבוע קיומה של תשתית ראייתית מספקת לעבירות המיוחסות למשיב גם באישומים אלו.

19.  לסיכום האמור, אני קובע את קיומה של תשתית ראייתית ברמה הנדרשת להוכחת העבירות המיוחסות למשיב באישומים 1 ו-2 ובאישומים 4-10, וביחס למיוחס למשיב באישום 3 אני קובע שקיימת חולשה בראיות לכאורה.

ניתנה היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, במעמד הצדדים.