4. במסגרת הדיון בבקשה הוגש תסקיר של שירות המבחן. מהתסקיר עולה, כי המשיב הוא צעיר כבן 19, רווק, שעד למעצרו עבד במאפיה. עברו של המשיב נקי. הוא סיים 12 שנות לימוד עם תעודת תוג'יהי (תעודת בגרות ירדנית) מלאה. המשיב שלל לפני שירות המבחן סכסוך קודם עם המשיב, שעמו הוא גדל באותו מתחם ובין השניים היה קשר חברי טוב. לדברי המשיב, האירוע מושא כתב האישום נבע מכך שנודע לו כי המתלונן תקף את אמו, והוא פעל על מנת להגן על אמו ולהחזיר לה את תחושת הכבוד והערך.

5. בתסקיר שירות המבחן מיום 12.8.25 צוין, כי שירות המבחן עשה ניסיונות רבים לשוחח בטלפון עם המתלונן, אך ללא מענה. שירות המבחן בחן את חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב לפיה המשיב ישהה במעצר בית בבית סבתו שבשכונת אלטור בפיקוח אמו ודודתו. לנוכח התרשמותו של שירות המבחן מאישיותו של המשיב כאדם המתקשה להפעיל שיקול מאוזן ובוגר במצבי לחץ; לנוכח התרשמותו של שירות המבחן כי המפקחים המוצעים לא יוכלו למלא את תפקידם כראוי; ולנוכח העובדה שלא עלה בידי שירות המבחן ליצור קשר עם המתלונן, בתסקיר שנערך על ידי שירות המבחן ביום 12.8.25 לא באה המלצה לשחרר את המשיב לחלופה שהוצעה. שירות המבחן כתב בתסקירו כי שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת שאינה רחוקה ממקום מגוריו של המתלונן, תעצים את רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב.

6. לנוכח טענת המשיב בדבר הסכם סולחה שנערך במשפחה ולנוכח החיוניות שבקבלת עמדת המתלונן, בדיון שהתקיים ביום 18.8.25 שירות המבחן התבקש לשוב ולנסות ליצור קשר עם המתלונן.

7. שירות המבחן עשה ניסיונות נוספים ליצור קשר עם המתלונן ואולם לא עלה בידו ליצור קשר עם המתלונן אלא רק עם אביו. בתסקיר המשלים ששירות המבחן ערך ביום 18.8.25 נכתב, כי אביו של המתלונן מסר לשירות המבחן את מספר הטלפון את המתלונן, ואולם חרף ניסיונות רבים שנעשו על ידי שירות המבחן ליצור עם המתלונן קשר טלפוני, הדבר לא עלה בידו. לדברי שירות המבחן, אביו של המתלונן מסר כי המתלונן מבלה את רוב זמנו בעיר העתיקה ואין באזור קליטה טובה.

8. שירות המבחן כותב בתסקירו המשלים כי אביו של המתלונן מסר שהוא ואחיו ערכו הסכם סולחה, ואולם בהעדר נוכחותם של הבנים הסכם הסולחה לא כולל את הבנים אלא רק את האחים. בתשובה לשאלת שירות המבחן אביו של המתלונן מסר, שהוא אינו מודע לעמדת בנו ולתחושותיו, במיוחד כיוון שהבן נפגע באופן אשר סיכן את חייו בעקבות אירוע הדקירה.

9. כאמור, המשיב הינו אדם צעיר שעד לאירוע מושא כתב האישום ניהל אורח חיים נורמטיבי. לדברי ב"כ המשיב, המשיב גדל יחד עם בן דודו, המתלונן. דא עקא, שהאירוע מושא כתב האישום מלמד שסכסוכים משפחתיים יכולים לצאת משליטה, להתעצם בן רגע ולהגיע למצבים מסכני חיים. כך אכן אירע במקרה שלפנינו. לא למותר לציין, כי אירועי אתו יום לא הסתיימו בפציעת המתלונן, ועוד באותו יום בסמוך לאחר האירוע הוצתה מכוניתו של אבי המשיב.

10. מאז האירוע חלפו כחודשיים. לא שוכנעתי כי הזמן שחלף הסיר כל סכנה להתלקחות מחודשת. אמנם לא נאמרו על ידי המתלונן דברים מפורשים, ואולם גם שתיקת המתלונן וחוסר שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן היא אמירה. אין צריך לומר כי ההחלטה אם להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים אינה תלויה במה שהמתלונן יגיד. ואולם אמירת המתלונן או שתיקתו יכולים ללמד על פוטנציאל הסיכון.

11. התמונה העולה ממכלול החומר המונח לפניי מצביעה על כך שעדיין קיים סיכון. משכך, שחרורו של המשיב, ככל שייעשה, צריך להיות לחלופה מרוחקת מרחק של ממש מהמתלונן ומהמתחם שבו המשפחות גרות. החלופה שהוצעה אמנם לא נמצאת במתחם עצמו אלא בשכונת אלטור. אלא שמדובר בשכונה הנמצאת בסמוך למתחם ובנסיבות העניין אין בה כדי לתת מענה מספק לסיכון העולה מפרשת המקרה.

12. התוצאה היא אפוא שאין בידי לאמץ את החלופה המוצעת. במצב דברים זה אין מנוס מלהורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים, וכך אני מורה.

13. בהתאם למוסכם, המזכירות תשלח לצדדים העתק מההחלטה.

14. כן יש לשלוח ההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה היום, א' אלול תשפ"ה, 25 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.