החלטה

1. לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים כלפי בת זוגו לשעבר. על פי הנטען בכתב האישום, בעקבות סכסוך בין המשיב לבת זוגו לשעבר בענייני משמורת על בתם המשותפת, איים המשיב על בת הזוג ברצח ואמר לה, בין היתר, כי "אני אעשה הכל כולל הכל, כולל לרצוח אותך אם צריך בשביל שהבת שלי תחזור אלי, אם היא לא חזרה אלי את תמותי... אנחנו לא חושבים פה בראש, אנחנו פשוט פועלים... אולי אני אביא מישהו אחר". המשיב חזר על דברים אלה מספר פעמים במהלך השיחה, ובהמשך אמר "אם אני ארצה שתמותי את תמותי... זה לא יעזור לך, את לא תחיי אם אני אמשיך במצב הזה... את רוצה שהכל יסתיים רע? את רוצה להיות גופה מפורסמת?"

3. עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצר המשיב עד תום ההליכים. המבקשת טענה כי המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילת מעצר של מסוכנות, המועצמת בשל בעיות נפשיות שמהן הוא סובל ובשל תרופת "קלונקס" שהוא נוטל.

4. באת כוח המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב למיוחס לו. סבורני כי בשים לב לכך, קמה נגד המשיב עילת מעצר מסוג מסוכנות, והדברים החמורים שנאמרו לכאורה, המלמדים על עוצמת תחושותיו של המשיב כלפי בת זוגו, מדברים בעד עצמם (בלא צורך להתייחס לשאלה האם קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית). עיון בדברי המשיב בחקירה אינו משנה מסקנה זו. המשיב אמנם טען כי הדברים נאמרו מתוך תחושת פגיעה ורצון לפגוע ברגשות בת זוגו, אולם יהיו מניעי האיומים המיוחסים למשיב אשר יהיו, הם מקימים את החשש ממימושם (ויצוין כי תחילה אף הכחיש המשיב את המיוחס לו; וראו בעניין המסוכנות גם את האמור בשורה 47 להודעתה של בת הזוג).

5. בנסיבות אלה, לא סברתי כי יש להורות על שחרור של המשיב בתנאים כעת וגם מסמך הפסיכיאטר של שירות בתי הסוהר אינו משנה מסקנה זו. עם זאת, בשים לב למכלול נסיבות המקרה, וכן לכך שהמשיב נעדר עבר פלילי, יש לטעמי מקום להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, שבו ייבחנו מכלול הנסיבות הצריכות לעניין, לרבות מידת מסוכנותו והיכולת להפיגה באמצעות חלופות המעצר שהוצעו על ידו.

6. אני מורה, אפוא, על הארכת מעצרו של המשיב עד למתן החלטה אחרת.