אכן, יש צדק בדברי בא כוח המשיבה לפיהן המבקש "עשה דין לעצמו" בכך שבניגוד לאחד מתנאי השחרור, הוא יצר קשר עם המתלוננת. עם זאת, לא ניתן להתעלם ממורכבות הסיטואציה בה נמצא המבקש. על פי האמור בתסקיר שירות המבחן, וכן מן הדברים ששמעתי היום, המתלוננת היא זו אשר יצרה את הקשר האמור, ואף נמצאת עם המבקש כל העת יחד בגוש עציון, במקום מעצר הבית, מלווה אותו בתהליך החיובי אותו הוא עובר מאז מעצרו ולאחר ששוחרר ממעצר זה, תהליך מבורך ומתבקש, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. אף אם יצירת קשר זוגי זה אינה מתיישבת עם תנאי השחרור, החלטתי שלא ליתן לכך משקל מכריע בבואי לשקול כאמור את שינוי תנאי שחרורו של המבקש. ממילא על פי תסקיר שירות המבחן, הקשר הזוגי, המפגשים שהתקיימו עד כה בין בני הזוג ואף המפגשים העתידיים הצפויים במסגרת הטיפול הזוגי, מחייבים קשר זה.

בהקשר לתסקיר שירות המבחן עוד אציין, כי מהתסקיר עולה כי המבקש אינו משתמש לרעה באלכוהול, הוא הבין כי הדבר מזיק ומשפיע על שיקול דעתו ושליטתו העצמית. עוד עולה מתסקיר שירות המבחן, ואף אני התרשמתי בצורה ברורה בדיון היום הן מדברי בא כוח המבקש ובעיקר מן המבקש עצמו ומן המתלוננת, כי הטיפול הזוגי והקשר כיום ביניהם חיובי והריחוק ממקום המגורים הקבוע שלהם מכביד ויוצר קשיים הן על משפחתם והן על יכולתם לקבל טיפול זוגי ראוי במסגרת שירותי הרווחה הניתנים במקום המגורים בלבד. אמנם שירות המבחן מעניק סיוע רב למבקש ואין להמעיט בכך, אך סבורני כי רצונם של בני הזוג לקבל סיוע נוסף במסגרת שירותי הרווחה אף בו יש כדי ללמד על שינוי גישה ורצון באמת ובתמים להמשיך ולחיות יחד ולהשאיר אירוע זה מאחוריהם כאירוע חד פעמי, של אובדן שליטה כפי שציין המבקש כיום.

באשר לעצם הגשת הבקשה, הרי שהנני סבור כי העובדה שהמבקש הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ביום 16.11.15 ובכך נטל אחריות על מעשיו, יש כדי להוות שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של תנאי שחרורו. עמדת המשיבה בדיון בו הודה המבקש בכתב האישום המתוקן, לא הצביעה על נכונות או רצון לטעון להחמרה יתרה בעונשו בעתיד, אלא הייתה הסכמה להפנות את המבקש לשירות המבחן בטרם הרשעה כאשר התביעה אינה מתחייבת להמלצות התסקיר. עמדה זו כאמור, יחד עם העובדה כי כתב האישום אינו מבטא אלימות קיצונית או חריגה המחייבת תנאי פיקוח מחמירים בשלב זה לאחר שהמבקש הודה במיוחס לו, והוא בעיצומו של הליך טיפולי חיובי, הרי שמכך אני מסיק כי ניתן לאפשר שינוי תנאי השחרור כמבוקש על ידי המבקש.

הטרידה אותי עובדה אחת והיא כי שירות המבחן, ככל הנראה בשל טעות, לא התייחס בבקשה להחזיר את המבקש למקום מגוריו במושבה מגדל, אלא התייחס לשינוי והקלת תנאי השחרור במקום מעצר הבית בו הוא שוהה כיום. סבורני כי מדובר בתקלה בלבד ומתסקיר שירות המבחן עולה בבירור, כי אף הם סבורים כי יש מקום להקל בתנאים המגבילים כפי שכתוב בפסקה האחרונה לתסקיר, כך שיוכל לצאת לטיפולים רפואיים ללא פיקוח אנושי, ובשעות הלילה ישהה במעצר בית בבית בתו. עוד צוין בתסקיר, כי מאחר ואשתו של המבקש נמצאת עמו כל העת, ולהערכתם אין סיכון במפגשים ביניהם, מומלץ לאפשר לו לפנות לטיפול זוגי עם אשתו באזור ירושלים. סבורני כי המלצה זו ניתן ליישם אף באזור הצפון, בפיקוח שירות המבחן, כפי שהתבקשתי לאשר בשולי התסקיר.

אשר על כן, ומאחר וממילא המבקש ואשתו מצויים יחד כל הזמן ולא נטען על ידי המשיבה או על ידי המתלוננת עצמה כי קיים חשש כלשהו לפגיעה בה או להפרת התנאים, ומאחר ותנאי השחרור לא הופרו עד היום, החלטתי להיעתר לבקשה.

אני מורה על ביטול מעצר הבית.

המבקש רשאי לחזור למקום מגוריו במושבה מגדל.

יתר התנאים הכספיים יוותרו על כנם.

כמבוקש על ידי שירות המבחן, אני מורה כי המבקש יהא בפיקוח מעצר של שירות המבחן וזאת עד למועד הטיעונים לעונש הקבועים בתיק זה ליום 22.2.16. אז ממילא אמור שירות המבחן להגיש תסקיר לעניין העונש.

הובהר למבקש כי פיקוח שירות המבחן מחייב אותו להתייצב למפגשים כנדרש, וכל הפרה של תנאי הפיקוח, לרבות שימוש באלכוהול או פגיעה מילולית או פיזית במתלוננת, תוביל לביטול הפיקוח ולאפשרות למעצרו.

החלטה

ניתן בזאת צו עיכוב ביצוע עד מחר, 24.12.15 שעה 12:00.

המשיבה תודיע עד היום בשעה 16:00 האם בכוונתה להגיש ערר.

ניתנה והודעה היום י"א טבת תשע"ו, 23/12/2015 במעמד הנוכחים.