החלטה

לאחר עיון בעמדות הצדדים, אני רואה לדחות את בקשת המשיבה ליציאה לחלון לחתונה שאינה מדרגה ראשונה.

ראשית, הפסיקה עסקה לא אחת בהשוואת מעמד עצור באיזוק למעמד עצור של ממש; לא אחת נקבע כי גם בנוגע לתכלית חלונות יש לגזור גזירה שווה וכשם שחופשה מיוחדת של עצור תשקל רק כשמדובר בקרבה ראשונה, דין דומה הוחל על חלון לעצור באיזוק.

שנית, מועד הגשת הבקשה אינו מאפשר בירור עומק של הנושא לרבות הטענות העובדתיות ביחס למפקחים, ואין כל סיבה שחתונה הידועה מראש תבחן רק ב"דקה התשעים", מבלי אפשרות אפילו לקבל תגובה מפורטת מהמאשימה, אולי אף בחינה מודיעינית.

שלישית, מדובר בתיק נשק הכולל רוס"רים, חומר נפץ פלסטי, ועוד- ריבוי הנשקים מעלה את חזקת המסוכנות ועצמת העילה קיצונית; במצב דברים זה, ההמרה למעצר באיזוק לעצמה רחוקה מלהיות פשוטה ופתיחת חלון אינה סבירה.

רביעית- על פי כתב האישום ניסתה המשיבה לשבש, על סף תקיפה, את החקירה; יש בכך למעט מהיכולת לתת אמון במשיבה, ולהסיק כי בהינתן נאמנות משפחתית, זו תגבר על הצורך לקיים החוק, על פי התנהגות המשיבה.

חמישית- מדובר באירוע בו בני המשפחה (הגורמים המשפיעים על המשיבה) יהיו נוכחים; יש בכך להגביר אלמנט הסיכון.

שישית- החתונה הנה בסמוך למקום בו נתפסו הנשקים.

שביעית- בהחלטת המרת המעצר לאיזוק קבע בית המשפט כי קיימת חולשה ראייתית וזו אוזנה במעצר הרמטי, ואיסור יצירת קשר עם עדי התביעה (שרובם בני משפחה); מדובר באנשים שינכחו באירוע.