מת (חיפה) 52720-04-25 – מדינת ישראל נ' ענאן בן מחמוד מלאק
בית משפט השלום בחיפה |
|
|
|
מ"ת 52720-04-25 מדינת ישראל נ' מלאק(עציר)
תיק חיצוני: 174894/2025 |
לפני |
כבוד השופט בוריס שרמן
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל ע"י ב"כ שלוחת תביעות חיפה, משטרת ישראל |
|
נגד
|
||
המשיב |
ענאן בן מחמוד מלאק ע"י ב"כ עו"ד לאוניד פרחובניק, מטעם הסניגוריה הציבורית |
|
|
||
החלטה
|
לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.
1. בכתב האישום שהוגש נגד המשיב נטען, כי ביום 19/4/25 בשעה 00:10 המשיב התפרץ לרכבו של המתלונן שחנה מחוץ לביתו של המתלונן בעוספיא באופן שפתח את דלת הנהג ברכב בדרך שאינה ידועה למבקשת, נכנס לרכב וגנב מתוכו שני ארנקים שהכילו 2,950$ ו-8,000 ₪. בחיפוש בבית המשיב נמצאו 2,400$ ו-80 ₪. למשיב יוחסו עבירות של גניבה מרכב ופריצה לרכב בכוונה לגנוב.
2. בבקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום הליכים נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. עוד נטען כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של הציבור באם ישוחרר. צוין כי לחובת המשיב הרשעות קודמות בגין ביצוע עבירות דומות ועבירות רכוש וסמים, וכי בעבר ריצה מאסר בפועל וכעת עומדים לחובתו שני מאסרים מותנים ברי הפעלה וכי המשיב בחקירתו מסר שהוא מכור לסמים קשים ושהשתמש בחלק מהכסף שגנב לרכישת סמים.
3. הדיון בבקשה נדחה מספר פעמים לבקשת ההגנה. ביום 6/5/25 ב"כ המשיב דאז הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה וביום 12/5/25 הסכימה גם לקיומה של עילת מעצר. בדיון ביום 5/6/25 טען ב"כ הנוכחי של המשיב כי עוצמת עילת המעצר לא גבוהה, עברו של המשיב לא מכביד והוא ריצה מאסר בפועל קצר אחד בלבד במהלך שנות חייו. ב"כ המשיב הפנה לנכותו ולמוגבלותו של המשיב בפן הרפואי והנפשי. הוצעה חלופה בדמות שחרור המשיב להוסטל של עמותת "אכפת" בתל אביב. לשאלתי בדבר האפשרות לקבלת תסקיר מעצר השיב ב"כ המשיב כי הדבר "לא יסייע".
4. ב"כ הצדדים התייחסו בפרוטרוט לחלופה שהוצעה תוך שהם מציגים החלטות רבות של בתי משפט השלום והמחוזיים. ב"כ המבקשת טענה כי לא מדובר בחלופה ראויה בהפנותה להחלטות בהן ביקרו בתי משפט את התנהלותה של המסגרת. לעומתה, ב"כ המשיב הציג החלטות, בהן אישרו בתי משפט את החלופה המוצעת, גם בעת האחרונה.
דיון והכרעה
5. בהחלטה מיום 12/5/25 קבעתי בהסכמת ב"כ המשיב שקיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום וקיימת עילה למעצר המשיב עד תום ההליכים שעניינה מסוכנות לביטחון הציבור ורוכשו.
באשר לעילת המעצר, הגם שעבירות רכוש ככלל לא מעידות על מסוכנות המצדיקה מעצר עד תום הליכים, הפסיקה הכירה בחריגים נרחבים לכלל זה, ועניינו של המשיב נופל בהם במובהק.
ראשית, מעיון בתיק החקירה, בגזר הדין שניתן בעניינו של המשיב לפני פחות משנה ובתעודת חדר מיון מבי"ח מעלה הכרמל מיום 26/4/25 עולה בבירור כי המשיב מכור לסמים קשים. המשיב מודה בכך בפה מלא בחקירותיו. לדבריו, רכש סמים בחלק מהכסף שגנב מהרכב אותו פרץ. בנוסף, הדברים עולים בבירור מגזר הדין שניתן בעניינו של המשיב ביום 16/7/24, בו מפורטים ניסיונות גמילה אותם עבר המשיב בשנים האחרונות, ללא הצלחה. גם בתעודת חדר מיון מתוארת התמכרות ממושכת וכלולה המלצה לעבור גמילה מסמים. הקשר בין התמכרות לסמים לביצוע עבירות רכוש מוכר היטב כנתון משמעותי המגביר את המסוכנות לביצוע עבירות רכוש חוזרות.
שנית, כאמור לחובת המשיב הרשעה מיום 16/7/24. באותו תיק הורשע המשיב בשישה אירועים שונים בהם עבר עבירות רכוש, חמישה מתוכם כוללים פריצות לרכבים או ניסיונות לפרוץ לרכבים. כל העבירות נעברו בשנת 2020 ובעקבות הרשעתו המשיב נדון למאסרים מותנים שהינם ברי הפעלה בתיק הנוכחי, שלא היה בהם כדי להרתיעו.
שלישית, נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על תחכום מסוים לצד שווי הגניבה המשמעותי. שיטת הפריצה לרכב לא התבררה עד תום. לגרסת המתלונן, וככל שניתן להבין מסרטון מצלמת אבטחה המתעד את האירוע, הרכב שנפרץ היה נעול, ולא ניתן לשלול כי למשיב גישה לשלט אוניברסלי או ציוד מתוחכם אחר המאפשר פתיחת רכבים. ציוד זה לא נתפס, והמשיב טען שנכנס לרכב שלא היה נעול - טענה שכאמור נסתרת ע"י גרסת המתלונן וסרטון מצלמת אבטחה.
הנה כי כן, נשקפת מהמשיב מסוכנות בלתי מבוטלת לביטחון הציבור ורכושו.
6. באשר לאפשרות להסתפק בחלופה, תנאי ראשון ובסיסי לכך הינו מתן אמון במשיב, גם אם בעוצמה מוגבלת. קיים קושי ליתן אמון באדם מכור, ועל פניו המשיב סובל מהתמכרות לסמים קשים. אין ברשותי כלים שיאפשרו לעמוד על מידת ההתמכרות והאפשרות להסתפק בחלופה שאינה מוסד גמילה סגור, זולת תסקיר מעצר. ב"כ המשיב כאמור לא סבר שהזמנת התסקיר תסייע, וטעמיו עמו. במצב דברים זה אף בהינתן מסוכנות שאינה גבוהה מאד, איני יכול לשלול קיומו של סיכון גבוה להפרות תנאי שחרור. מכאן שנדרשת חלופה הדוקה במיוחד, שתכלול פיקוח צמוד של דמויות סמכותיות לצד ערבויות משמעותיות.
7. החלופה שהוצעה - הוסטל של עמותת "אכפת" בתל אביב - בבירור אינה כזאת. הצדדים הפנו להחלטות רבות שניתנו בשנים האחרונות ע"י מותבים שונים. בחלק מההחלטות החלופה המוצעת נשללה מכל וכל, בעוד שבחלק אחר הנאשמים שוחררו לאותה חלופה. אף אני נדרשתי לאחרונה לבחינת חלופה זו (מ"ת 8837-05-25 מדינת ישראל נ' ציון לוי, החלטה מיום 4/6/25). מסקנתי הייתה כי החלופה מעוררת קשיים בלתי מבוטלים. ממכתב היחידה לפיקוח אלקטרוני מיום 9/1/24 למדתי כי מתוך 15 עצורים בפיקוח אלקטרוני שנקלטו בהוסטל במהלך שנת 2023, 6 ברחו מהמקום, והדבר מעיד על קושי משמעותי של המסגרת דווקא בהצבת גבולות ובמניעת הפרות - נתונים הרלבנטיים במיוחד עבור המשיב. עוד עלו תלונות על התנהגות לא נאותה מצד מנהל ההוסטל ועדויות בדבר שימוש בסמים בתוך המסגרת.
על החלטתי דלעיל הוגש ערר (עמ"ת (מחוזי-חיפה) 9325-06-25 מדינת ישראל נ' ציון לוי). בהחלטה שניתנה אתמול אף בית המשפט המחוזי (כב' השופט ש' בנג'ו) התייחס לחלופה המוצעת. להלן מסקנותיו:
"...על הקושי עליו עמד כב' בית המשפט קמא עמדו בתי משפט מחוזיים לא אחת ולא קיבלו את המקום כחלופה [ראו: מ"ת (מחוזי י-ם) 7490-03-22 מדינת ישראל נ' עמית רובישקין, פסקה 34 (19.5.2022); מ"ת (מחוזי י-ם) 47524-11-21 מדינת ישראל נ' יבגני רדצקי, פסקה 4 (3.1.2022); עמ"ת (י-ם) 32295-02-24 מדינת ישראל נ' מור אלמו (14.2.2024); עמ"ת 32863-02-24 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נ' עוזרי (15.2.2024)]. עם זאת, היו גם החלטות בודדות שבחנו שחרור לחלופה זו, 3 מהן ציין בית המשפט קמא בהחלטתו. הסניגורית הפנתה אף היא להחלטות נוספות...
לעמדתי, בהינתן עוצמת עילת המעצר הנובעת ישירות ממִיהוּתו של המשיב ומעשיו, לרבות הפרת האמון כאשר שוחרר ושוב וביצע עבירה, הבעייתיות העולה לכאורה מהעדר פיקוח סדור בחלופה שהינה מסגרת פרטית לא מפוקחת והדוחות הבעייתיים לגביה, פסיקת מרבית בתי המשפט המחוזיים ביחס לעמותה, העובדה שהמקום נושא אופי שיקומי [שאינו מבוקש כאן] ונועד בעיקר לשיכון דרי רחוב, התלונות שהצטברו על החלופה, וכאשר לפי נתוני יח' מעוז כמעט מחצית מהמפוקחים ברחו מהמקום [6 מתוך 15 לפי המכתב] ועלו קשיים בדיווח העמותה ליח' מעוז על ההפרה, לא ניתן היה לשקול את השמתו של המשיב בחלופה זו."
8. בהחלטה נוספת שגם היא ניתנה אתמול (עמ"ת (מחוזי-חיפה) 75446-05-24 מדינת ישראל נ' מריו בורקו, כב' השופט ג' קרזבום) אישר בית המשפט המחוזי שחרור לאותה חלופה. את החלטתו נימק כדלקמן:
"בכל הנוגע להתרשמות בית המשפט מעמותת "אכפת", הרי שבית המשפט קמא הוא זה שהתרשם באופן בלתי אמצעי ממנהל מחלקת המעצרים בעמותה והתרשמותו הייתה טובה.
אציין כי מדובר במסגרת שיכולה להכיל 35 מפוקחים, וכיום קיימים במסגרת 8 עצורים בלבד, כך שיכולת הפיקוח הינה טובה בהתחשב במספר אנשי הצוות ובאמצעים המצויים במקום (סגור, מוקף חומה ושער נעול ומפוקח גם באמצעות מצלמות כאשר תמיד יש שני אנשי צוות שמפקחים ומודעים לחובת הפיקוח).
בכל הנוגע לדו"ח שב"ס, הרי שמדובר בדו"ח מינואר 2023, מאז חלפו כמעט שנתיים וחצי, כך שאין בו כדי לשלול את עמותת "אכפת" כמקום ראוי לפיקוח."
9. מסקנתי באשר לחלופה המוצעת הינה כדלקמן: קיימים כשלים בלתי מבוטלים המקשים על האפשרות לשחרר לאותה חלופה במקרים של מסוכנות גבוהה או כללית או קיומו של סיכון משמעותי להפרת תנאי השחרור. לעומת זאת, ניתן לשקול שחרור למסגרת זו מקום בו המסוכנות אינה גבוהה ומופנית כלפי קורבנות מסוימים המתגוררים במרחק משמעותי, הסיכון להפרות נמוך ולא מדובר במכורים (המסגרת לא מעניקה טיפול בתחום ההתמכרויות). במקרים אחרים החלופה לא תתאים.
10. בחינת נתוניו הפרטניים של המשיב, עליהם עמדתי לעיל, מובילה למסקנה חד משמעית לפיה אין בחלופה שהוצעה כדי להשיג את תכלית המעצר בעניינו.
11. לאור האמור אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.
12. עם זאת, אני שב ומבהיר כי איני שולל אפשרות להסתפק בעניינו של המשיב בחלופה. אני מוכן לשקול שילובו של המשיב בהליך גמילה במוסד סגור. אפשרות סבירה נוספת הינה מעצר בית תחת פיקוח אנושי הדוק של מספר מפקחים סמכותיים שמסוגלים להציב למשיב גבולות ולמנוע הפרות, לצד ערבויות מתאימות ותוך בחינת האפשרות לשלב את המשיב בטיפול אמבולטורי בתחום ההתמכרויות. ככל שיעלה בידי המשיב להציע חלופה הולמת, יוכל לעתור לעיון חוזר מבלי להצביע על שינוי נסיבות אחר. עוד אשקול בחיוב הזמנת תסקיר מעצר, ככל שהדבר יתבקש.
ניתנה היום, י"ג סיוון תשפ"ה, 09 יוני 2025, במעמד הצדדים.
