החלטה

הוגשה לעיוני מטעם המשיב "בקשה דחופה לשחרור ממעצר", במסגרתו עותר המשיב להורות על שחרורו לאלתר, שכן חלפו תשעה חודשים מאז הגשת כתב האישום, בעוד שמשפטו טרם הסתיים בהכרעת דין. בבקשה נטען כי ביום 15.6.17 הוגש בעניינו של המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של היזק לרכוש במזיד, החזקת סכין שלא למטרה כשרה ועבירת איומים. עוד נטען כי משפטו של המשיב טרם הסתיים בהכרעת דין, ולפיכך, לנוכח הוראת סעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), הרי שיש להורות על שחרורו לאלתר, שכן הוא שוהה במעצר בלתי חוקי.

דין הבקשה להידחות. בצדק ציינה ב"כ המבקשת, כי המשיב הורשע על פי הודאתו ביום 7.9.17. רק ביום 23.1.18 אושרה חזרתו של המשיב מהודאתו, והכרעת הדין המרשיעה - בוטלה.

בנסיבות אלו, כפי שנקבע בפסיקה, הרי שאין להתחשב בתקופה בה היה המשיב בסטטוס של "מורשע", במסגרת מניינם של תשעת חודשי המעצר, לפי סעיף 61 לחוק המעצרים [ר' בהקשר זה בש"פ 2624/13 מדינת ישראל נ' טרודי (14.4.2013)].

משטרם חלף מניינם של תשעת חודשי המעצר, הרי שהבקשה לשחרורו של המשיב נדחית בזה.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ח, 15 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.