8. הישאם סיכם עם המשיב 3 שיאסוף ברכב את המשיב 2 בשפרעם כשהוא מחזיק בנשק, ויביאו לביתו של המשיב 1.

9. ביום 25.8 המשיב 2 נכנס לישראל ושהה בה שלא כדין כשהוא נושא את הנשק. בשעה 17:19 הגיע המשיב 2 לתחנת דלק "פז" בשפרעם ונכנס לחנות במקום כשהוא נושא ומוביל את הנשק.

10. בשעה 17:24 הגיע המשיב 3 עם הרכב לתחנת הדלק ועצר בסמוך לחנות, המשיב 2 יצא מהחנות, שם במושב האחורי את התיק עם הנשק, והתיישב במושב ליד הנהג. המשיב 3 נסע לביתו של המשיב 1 בשפרעם שם המתינו המשיב 1 והישאם לקבל לחזקתם את הנשק.

11. בסמוך לשעה 17:30 הגיעו המשיבים 2 ו- 3 לביתו של המשיב 1 ויצאו מהרכב. מיד לאחר מכן, נעצרו המשיבים 2 ו- 3 ע"י המשטרה והתיק עם הנשק נתפס בתוך הרכב. זמן קצר לאחר מכן, נעצר המשיב 1 בביתו, והישאם בשדה סמוך לבית.

המשיבים 1,3 חלקו על קומה של תשתית לכאורית; בהמשך- מיקד ב"כ המשיבים 1,3 טענותיו וחלק על קיום התשתית ביחס למשיב 3 בלבד

12. כידוע, בשלב זה, ההכרעה נעשית על סמך חומר הראיות הגולמי, כשיש לבחון קיומו של סיכוי סביר להוכחת אשמה (בש"פ 562/18); מדובר בתשתית לכאורית בלבד, אשר רק פירכות וסתירות מהותיות תשלולנה אותה תשתית (בש"פ 4458/18).

13. ביהמ"ש אינו נדרש למשקל העדויות או מהימנות עדים (בש"פ 1899/18); אין די בהצבעה על סתירות קלות בדברי העדים על מנת לשלול התשתית הלכאורית (בש"פ 352/11), ויש צורך בסתירות המקעקעות לחלוטין הגרסה על מנת לכרסם בפוטנציאל הראייתי בשלב הלכאורי

14. גם ראיות נסיבתיות יכולות להתגבש לכלל מארג של ראיות היכולות להצדיק הותרת נאשמים במעצר (בש"פ 1977/94 אוחנה); השאלה היא עצמת הראיות. ראה גם בש"פ 8311/13 אברמוב, פסקה 21 והאסמכתאות שם.

15. שתיקת נאשם בחקירתו יכולה לחזק התשתית הראייתית (בש"פ 562/18; בש"פ 916/18).

הראיות הקונקרטיות בתיק דנן -

16. עומר אבו סראיא, אחיו של המשיב 3, אישר כי הרכב רשום על שמו, והוא משמש אותו ואת בני משפחתו כולל אחיו, היינו המשיב 3.

17. דו"ח פעולה של השוטר שלומי אסרף, על פיו ביום האירוע ראה את הרכב פונה למתחם מגורים של משפחת סואעד, וכשעצר ראה את המשיב 3 יוצא ממושב הנהג ובורח. לאחר מעצרו בוצע חיפוש ברכב ונתפס אקדח ומחסנית בתיק. הישאם נתפס כשהוא מתחבא בשדה סמוך לביתו של המשיב 1. (מסמכים יח-יט)

הודעות המשיב 2 -

18. המשיב 2 טען כי נכנס לישראל בשעה 4 לפנות בוקר על מנת לעבוד בנצרת; לטענתו זו פעם ראשונה שנכנס לישראל, נסע בטרמפים מטול כרם והלך לאיבוד.

אולם, כשנשאל על המטרה לשמה הגיע לשפרעם, עם מי נסע ברכב היום, לאן נסע, ושל מי הנשק שנתפס ברכב - שמר על זכות השתיקה (הודעה מיום 25.8)

19. במועד הרלוונטי לכתב האישום לא היה למשיב 2 היתר כניסה ושהייה בישראל (מסמכים מ"ה נ"א)

20. בחקירתו השנייה (27.8) טען המשיב 2 כי לא נשא כלום בידו כשהגיע לתחנת הדלק בשפרעם, אולם משנאמר לו כי יש מצלמות בתחנה, שינה תשובתו ואמר שנשא תיק אותו מצא, לטענתו, בטול כרם. אליבא המשיב 2, בתיק היו בגדים ונעליים, ניגב בחולצה את הזיעה והמשיך בדרכו לישראל.

עוד טען המשיב 2 כי בתחנת הדלק ניסה לעצור טרמפ, משלא הצליח נכנס לחנות. כשיצא סימן לרכב שלא עצר לו, ואז עצר המשיב 3.

21. מדו"ח צפיה בסרטוני אבטחה מתחנת הדלק (מסמך ל"ט) עולה כדלקמן -

17:19:41 מגיע לתחנה רכב מסוג מזדה לנטיס כסוף, ממנו נראה יוצא המשיב 2 מהמושב האחורי מאחורי הנהג נושא תיק אדום

17:20:02 המשיב 2 נושא תיק אדום הולך לכיוון החנות, 17:20:11 המשיב 2 נכנס לחנות

17:20:48 המשיב 2 מוציא מכיסו האחורי טלפון נייד ועונה לשיחה

17:20:59 מסיים את השיחה

17:21:26 נראה מחייג ולאחר מס' שניות מסים את השיחה

17:22:07 שוב נראה מחייג ומביט מחלון החנות החוצה

17:24:32 מגיע הרכב לתחנת הדלק ועוצר ליד הכניסה לחנות

17:24:55 נראה המשיב 2 נושא תיק אדום יוצא מהחנות מגיע אל הרכב פותח דלת אחורית ימנית ומכניס את התיק, ומתיישב במושב ליד הנהג. עם סגירת הדלת הרכב מתחיל בנסיעה

22. המשיב 2 זיהה עצמו בסרטון האבטחה מתחנת הדלק. משעומת עם הסרטון בו נראה יורד מרכב מזדה בתחנת הדלק ומיד נכנס לחנות, מבלי לנסות לעצור טרמפים כפי שטען בחקירה קודמת, השיב "אין לי מה להגיד"

כך גם כשעומת עם הסרטון בו נראה יוצא מהחנות ומיד ניגש לרכב, מניח במושב האחורי את התיק האדום שנשא ומתיישב במושב הקדמי ליד הנהג, מבלי לנסות קודם לעצור טרמפ כטענתו, או לשוחח עם המשיב 3 , השיב "אין לי תגובה" ושמר על זכות השתיקה

שמר על זכות השתיקה גם כשנשאל כיצד יוצא מחנות ונכנס ישר לרכב שלטענתו אינו מכיר (2.9)

23. בסרטון נראה המשיב 2 בשעה 17:20:55 משוחח בטלפון, בהתאמה למחקרי תקשורת המעידים על שיחה במועד זה עם המשיב 3. (המשיב 2 הכחיש את השיחה עם המשיב 3, טען שהחזיק את הטלפון סתם ודיבר עם עצמו)

24. מחקרי תקשורת מעידים על שיחות ביום האירוע בין המשיבים 2 ו- 3 החל מהשעה 14:56 ועד 17:21, כמו כן, היו שיחות ביניהם בתאריכים 6.8 ו- 9.8 - המעידות על קשר קודם.

בנוסף, יש שיחות בין המשיב 2 להישאם ביום 19.8 וביום האירוע בשעה 14:50, והתקשרויות בין הישאם לבין המשיב 3 ביום 24.8 בשעה 14:54 וביום 25.8 בשעה 16:02.

האזנות סתר -

25. שיחה 165 מיום 24.8 שעה 20:36 - מדבר הישאם, לכאורה, עם הסוחר מהשטחים ואומר לו שמחר הוא מגיע עם בחור

השאם - "העיקר שהוא יעבוד, שלא נתבזה"

סוחר - "אני אומר לך שלא ניסיתי אותו..."

השאם - "תשים בו סיגריה, ותעלה אותו למעלה..."

סוחר - "זה יירה"

...

השאם - "כלומר, הקנה, תגיד לי הקנה שעליו...

סוחר - "יש בו קפיץ והכל מקורי יא בנאדם, אפשר לפרק ולהרכיב מאה אחוז"

...

סוחר - "כמה אמרת לו אתה? 30?"

השאם - "כן"

סוחר - דמי הנסיעה דרך מי?"

השאם - "עליו אחי"

...

סוחר - "בשבילך ששת אלפים? טוב?"

...

השאם - "שש?"

סוחר - "כן"

השאם - "מה...ולאכ נדיב"

...

השאם - "ששת אלפים, תיתן לי מהם אלף ותשאיר אצלך חמש"

...

השאם - "תשאיר...תשמע תשאיר כל פעם חמש-חמש ואם ייפול משהו טוב תן לי אותו"

...

השאם - "אני מביא אותו ומגיע, כן?"

סוחר - "יאללה בסדר"

26. ביום 25.8 נתפסו המשיב 1 עם הישאם בשעה 2:55 לפנות בוקר במחסום הבקעה כשהיו בדרכם מהשטחים לישראל, כשברכב שרכש הישאם מסוג סקודה נמצאו סמים. (מסמכים פ"א ו - צ"ח)

27. שיחה מס' 176 בין הישאם ובין, לכאורה הסוחר מיום 25.8 שעה 11:12 -

סוחר - "תפסו במכונית משהו ריק?"

...

השאם - "שם, שם בה שקית, השפל. חשיש"

סוחר - "כן. תפסו את זה?"

השאם - "כן יא בנאדם. לקחו אותנו לתחנה, ופתחו לי תיק"

...

סוחר - "טוב, אתה זה...אתה תתעורר מכיוון שהוא עבר את כפר קאסם"

השאם -"יאללה, אתעורר"

סוחר - "בסדר? כמה זמן צריך מכפר קאסם אליך"

השאם -"שעה-שעה ועשרים"

...

השאם - "בסדר, אני דיברתי עם ההוא, שיביא לו גם תשלום על ההוצאות"

28. שיחה 181 בין הישאם ובין לכאורה הסוחר מיום 25.8 שעה 12:40 -

סוחר - "מה עדיין לא הגיע?"

השאם - "לא, עדיין לא"

סוחר - "לפני חצי שעה אמר לי ש...הוא ברמלה"

29. שיחה מס' 195 מיום 25.8 שעה 14:22 הישאם אומר לגבר (ככל הנראה הסוחר) שירשום את מס' הטלפון של המשיב 3 "תרשום את המספר הזה, כי כאשר הוא ידבר איתך, תתקשר אל הבחור הזה, הוא זה שיביא בשפרעם, יביא לי את זה"

30. כמו כן, מחקרי תקשורת מעלים כי התקיימו התקשרויות בין הישאם והמשיבים 2 ו-3 לבין נייד שמספרו ********** השייך לכאורה לסוחר מהשטחים. כך גם לאחר מעצרם של הנ"ל קיימים ניסיונות התקשרות רבים מהנייד המשויך לכאורה לסוחר, לניידים של המשיבים 2, 3 והישאם.

31. ממצאים פורנזיים -

דנא של המשיב 1 נמצא על האקדח שנתפס ביום האירוע

32. חוות דעת מעבדת נשק על פיה על אף שהאקדח שנתפס נמצא לא תקין, ניתן לבצע עמו ירי

33. בפריקת מכשיר טלפון שנתפס ברכב נמצאו תמונות של המשיב 3 ותמונות של נשקים שונים

34. הישאם והמשיבים 1 ו- 3 שמרו על זכות השתיקה מהלך חקירותיהם (ראה הודעות הישאם מיום 25.8, 28.8, 5.9, 8.9, המשיב 1 25.8, 28.8, 3.9, 4.9, המשיב 3 25.8, 28.8, 2.9, 4.9)

המשיב 3 ענה לשאלות רק בחקירתו האחרונה ביום 8.9 אז טען כי המשיב 2 התקשר אליו וביקש שיסיע אותו. הוא הגיע לאסוף אותו, ולא ידע מה יש לו בתיק.

אולם, משעומת עם הראיות שהצטברו, לרבות שיחות בינו לבין המשיב 2 ביום האירוע, שיחות עם הסוחר מהשטחים, שמר על זכות השתיקה.

כידוע, אין בכוחה של שתיקת נאשם כדי ליצור את ה"יש" הראייתי, כלומר את גרעין הראיות לכאורה הנדרש, אך יש בכוחה לחזק את התשתית הראייתית הנסיבתית הקיימת. (ראה - דברי כב' השופט ג'ובראן בבש"פ 7216/05 אגבריה נ' מדינת ישראל; בש"פ 8638/96 נחום קורמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5), 200 בעמ' 206; בש"פ 1171/04 מדינת ישראל נ' שמעון(שמיעה) עמר (טרם פורסם); בש"פ 686/04 וחיד חטאר נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם)).

35. ממארג הראיות עולה לכאורה כדלהלן -

א. לאחר תיאום בין הישאם לסוחר נשק מהשטחים, הגיע הישאם עם המשיב 1 לשטחים ביום האירוע לפנות בוקר, והיה בקשר עם הסוחר, המשיב 2 והמשיב 3 לאיסוף והובלת הנשק לביתו של המשיב 1 .

ב. התקשרויות בין המשיב 2 והסוחר, ובין המשיב 3 הן עם הסוחר והן עם המשיב 2 לאיסוף מתחנת הדלק בשפרעם והסעה לביתו של המשיב 1. לצורך כך, מסר הישאם לסוחר את מס' הנייד של המשיב 3. אין הסבר מדוע אם כל שנדרש מהמשיב 3 הוא איסוף, על מה ולמה יהיה עליו לעמוד בקשר מול הסוחר

ג. סרטוני אבטחה מעידים, לכאורה, כי עם הגעת המשיב 2 לתחנת הדלק בשפרעם נכנס מיד לחנות ויצר קשר עם המשיב 3 לאיסופו. המשיב 3 עצר רכבו בסמוך לחנות, והמשיב 2 נראה יוצא מהחנות ומיד הולך לכיוון הרכב, מניח את התיק עם הנשק במושב האחורי ומתיישב במושב ליד הנהג, ללא כל שיחה מקדימה, כטענתו, או ניסיון לעצור טרמפים.

ד. דנא של המשיב 1 נמצא על האקדח שנתפס בתיק ברכב.

ה. המשיב 2 לא היה במועד הרלוונטי בעל היתר כניסה/שהייה בישראל

ו. המשיבים 1,3 והישאם שמרו על זכות השתיקה. המשיב 3 בחר לענות על שאלות בחקירתו האחרונה בלבד, אולם חזר ושמר על זכות השתיקה משעומת עם הראיות שהצטברו, לרבות, התקשרויות עם הסוחר מהשטחים, הישאם והמשיב 2.

36. בדיון מיום 22.10 הסכימה ב"כ המשיב 2 לקיומה של תשתית ראייתית ועילת מעצר, ומשכך למעצרו הממשי עד תום ההליכים והחלטה בעניינו ניתנה בו ביום.

37. כמו כן, נוכח ממצאי חוו"ד עדכנית של מעבדת ד.נ.א מיום 3.10 הודיע ב"כ המשיבים 1 ו- 3 כי ממקד טיעוניו ביחס לתשתית העובדתית לעניין המשיב 3 בלבד.

38. ממארג הראיות אמנם שוכנעתי לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית למיוחס למשיבים, אולם, הראיות בכל הנוגע למשיב 3 נסיבתיות ועצמתן אינה מלאה. התנהגות המשיב 3 בפן ה"מפליל"- שמירת זכות השתיקה, הבריחה מהרכב, לא יכולה לשלול אפשרות כי המשיב 3 ניסה להסתיר את הברחת המשיב 2 והסעתו בתחומי הארץ, להבדיל מעבירת הנשק. קשיים אלו מדברים בעד עצמם.

39. משלמשיב 1 הרשעות בעבירות נשק, והרשעות נוספות, אין מקום לתת בו אמון, מסוכנותו קיצונית, ונוכח חומרת האישום, דינו למעצר עד תום ההליכים

40. אשר למשיב 3- בכוונתי לשקול הדברים שנית, לאור הקשיים, וליתן החלטה בהמשך.

ניתנה היום, ב' חשוון תש"פ, 31 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.