כתוצאה ממעשי המשיב הפקח פונה לבית החולים, נגרמו לו חבלות לרבות שבר באגודל והוא אושפז למשך הלילה. גם השוטר נזקק לטיפול רפואי ונגרמו לו חבלות ביד שמאל. כן נגרם נזק למצלמת גוף של השוטר.

למשיב יוחסו עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות, פציעה והיזק לרכוש במזיד.

2. בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. עוד נטען כי מדובר באירוע מתמשך במהלכו המשיב לא נרגע ולא חדל ממעשיו גם לאחר אזהרות רבות ולא נרתע מלתקוף שוטר ופקח ולגרום להם חבלות ופציעות ניכרות. עוד צוין כי לחובת המשיב 7 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות אלימות, וכי המשיב ריצה בעברו מאסרים. לפיכך נטען כי באם ישוחרר, המשיב יסכן את שלום הציבור וינסה להתחמק מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר ונוכח עוצמת עילות המעצר לא ניתן להסתפק בחלופה.

3. בדיון ביום 14/8/25 ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והציעה חלופה בדמות מעצר בית מלא או מעצר בפיקוח אלקטרוני בביתו של המשיב, בפיקוח אשתו, אמו ואמה של האשה. נטען כי לפי גרסת המשיב, התנהג באלימות לאחר שחש כי הוא נחנק ועומד לאבד הכרה. גרסת המשיב נתמכת בחבלות שנגרמו לו במהלך האירוע ועדויות של מעורבים נוספים. עוד נטען כי עברו הפלילי של המשיב ישן יחסית. מאז המשיב שינה את דרכיו, הקים משפחה ועובד בצורה מסודרת. המשיב סובל מאד במעצר.

שמעתי את המפקחות שהוצעו והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי. עוד הוריתי במסגרת איסוף הנתונים לממונה על הפיקוח האלקטרוני להגיש חוות דעת בדבר התאמת ביתו של המשיב לשמש כמקום מעצר בפיקוח אלקטרוני.

4. ב"כ המבקשת טען בדיון, כי מהמשיב נשקפת מסוכנות גבוהה מאד. עיון בחומר הראיות מלמד על התנהגות אליה, אימפולסיבית וחסרת גבולות. עוד הפנה לפגמים שנפלו לשיטתו בעדויות המפקחות שהוצעו וטען כי אין בחלופה הספציפית כדי להפחיתה, בשים לב גם למיקומה.

דיון והכרעה

5. הגם שב"כ המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה, על מנת לעמוד על מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב נטלתי את תיק החקירה ועיינתי בו.

6. מתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. האירוע כולו, מתחילתו ועד סופו, מתועד במצלמת גוף של השוטר. הגם שלא ניתן להבחין במדויק בחלק מההתרחשות האלימה בין המשיב לשוטר, בפרט בעת שהמשיב הופל לקרקע ע"י השוטר, אין כל קושי להשלים את הפרטים בהתבסס על עדויות המעורבים - השוטר, הפקחים, המחזיק, האח ועדת ראייה נוספת לאירוע - ותיעוד החבלות שנגרמו. כתב האישום הינו מעין "דוח צפייה" של סרטון מצלמת הגוף. עם זאת יש לזכור, כי מטבע הדברים כתב האישום מתרכז במעשיו של המשיב ופחות במעשי האחרים. הדברים פחות רלוונטיים לסוגיית הראיות לכאורה, אך יש להם משקל מסוים בעת בחינת עוצמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

7. באשר לעילת המעצר, אני קובע ללא היסוס כי מתקיימת עילת מעצר שעניינה מסוכנות המשיב לשלום וביטחון הציבור. עסקינן במעשים חמורים המלמדים על אימפולסיביות רבה והעדר הרתעה מגורמי אכיפת החוק. כמו כן מהחומר עולה בבירור כי בעת האירוע המשיב היה נתון תחת השפעת אלכוהול ניכרת. צודק ב"כ המבקשת, מדובר באירוע מתמשך, במהלכו המשיב ניסה, פעם אחר פעם, למנוע מהשוטר למלא את תפקידו, בצורה אלימה, תוך שהוא מנסה להתקרב לשוטר מספר פעמים, עד שהאח נאלץ להתערב וניסה להרחיק את המשיב מהשוטר. המשיב לא ציית להוראות השוטר, התעמת עם השוטר, סירב לעיכוב ואילץ את השוטר להפעיל כוח על מנת לעצור אותו. גם בהיותו שוכב על הקרקע, המשיב התנגד למעצר בצורה אלימה תוך גרימת חבלות לשוטר ולפקח.

לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב הכולל 7 הרשעות בין השנים 2008-2021 בעבירות אלימות ורכוש. המשיב אף ריצה מאסרים בפועל, לרבות מאסר ממושך בגין עבירות אלימות חמורות.

אציין, כי לא התרשמתי שעוצמתה של עילת המעצר הנוספת הנטענת - חשש לשיבוש הליכי משפט והימלטות מאימת הדין - גבוהה בנסיבות בעניין.

8. מן העבר השני, מעיון בתיק החקירה, בפרט מצפייה בסרטון מצלמת גוף של השוטר, עולים נתונים מסוימים הממתנים את עוצמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב באופן שניתן להפחיתה למידה סבירה ע"י חלופה הולמת.

9. כנקודת מוצא אני מוכן להניח, כי ככלל בית המשפט יתקשה ליתן אמון בנאשם שהפעיל אלימות קשה כלפי שוטרים. עם זאת, למרות התנהגותו הבריונית של המשיב במהלך האירוע, נראה כי עיקר האלימות המשמעותית מצד המשיב התרחשה בעת שהתנגד למעצר, במיוחד בעודו שוכב על הקרקע והשוטר מרתק אותו לרצפה עם הברך. קודם לכן המשיב אכן נראה דוחף את השוטר מספר פעמים, אך לא התרשמתי שעוצמת הדחיפות הייתה משמעותית. עוד לא מצאתי מצפייה בסרטון כי ניסיון נגיחה המיוחס למשיב היה בעוצמה ממשית.

לעומת זאת מצאתי בראיות אחיזה להסברו של המשיב לפיו במהלך האירוע חש כי הוא נחנק ועלול לאבד הכרה ולכן התנגד בצורה אלימה (אני מפנה בין היתר להודעת עדת הראיה שמחה ביטון). לא מדובר בסייג לאחריות, אך בעיני זהו נתון המשפיע על עוצמת הסיכון הנשקף מהמשיב. אציין עוד כי בחקירתו המשיב התנצל מספר פעמים על התנהגותו כלפי השוטר והפקחים.

באשר להשתוללות המשיב בתחנת המשטרה שהובילה לאיזוקו ברגליו, לה קדמה הפלתו האלימה ע"י השוטרים, כאשר לא מצאתי שהדבר היה נחוץ בנסיבות העניין (גם אירוע זה מתועד במלואו במצלמת גוף של השוטר).

10. באשר לעברו הפלילי של המשיב, זה אכן מכביד בהתחשב בגילו - בן 35 בלבד. עם זאת, הסתבכותו האחרונה אירעה ביום 21/12/18 (תגרה, תקיפה חבלנית והסגת גבול). בגין עבירות אלה נדון המשיב ביום 9/9/21 למאסר על תנאי, קנס ופיצוי. כל יתר הרשעותיו הינן בגין עבירות שבוצעו לפני למעלה מעשור. עוד נתתי משקל לכך שלא נפתחו למשיב תיקי חקירה (פתוחים או סגורים) ב-6 השנים האחרונות. מסקנתי מהאמור הינה כי יש בסיס לטענת ב"כ המשיב לפיה בשנים האחרונות המשיב תיקן את דרכיו וסיגל לעצמו אורח חיים תקין. בהקשר זה התחשבתי גם בנתונים העולים מתיק החקירה ומדברי המפקחות על כך שהמשיב עובד במפעל מזה זמן רב בצורה מסודרת ובנוסף עובד בשיפוצים עם המחזיק, הקים משפחה ומגדל 3 ילדים קטנים.

11. עוד התחשבתי בכך שהגם שמהראיות עולה כי המשיב היה נתון בהשפעת אלכוהול במהלך האירוע, מתיק החקירה, מדברי המפקחות וממכלול הנתונים לא התרשמתי כי המשיב מכור לטיפה המרה בצורה קשה או כי המשיב נוהג להשתכר בתדירות גבוהה ולנהוג באלימות במצב שכרות. לראיה, כאמור מזה למעלה מ-6 שנים לא נפתחו למשיב תיקים מסוג כלשהו והוא מתפקד בצורה תקינה במישורי חייו השונים.

12. לאחר שקילת טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי ניתן במקרהו של המשיב להסתפק בחלופה שהוצעה. כידוע, "מצוות המחוקק היא לתור אחר חלופה שעשויה להשיג את מטרת המעצר באופן בו הפגיעה בחירות המבקש תהא פחותה. סוגיית המעצר עד לסיום הליכים הינה אינדיבידואלית. אין בקיומן של חזקות מסוכנות על-פי דין כדי לסתור זאת. עדיין, על בית המשפט לבחון את נסיבות המעשה והעושה..." (בש"פ 1221/17 יגאל עמרני נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 14/2/17)).

בבש"פ 7452/16 מקסים מיליאבסקי נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 10/10/16) התווה בית המשפט העליון גישה כללית באשר לאימוץ של חלופות מעצר:

"...החובה לבחון חלופות מעצר, במהותה מחייבת איזון בין הסיכון העולה משחרורו האפשרי של הנאשם מבית האסורים, לבין זכותו לחירות (בש"פ 397/15 מורדי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.1.2015); בש"פ 1149/13 מדינת ישראל נ' קארוט [פורסם בנבו] (18.2.2013)). בבוחננו חלופות מעצר, עלינו ליטול "סיכון מחושב" המשקף מידה מסוימת של אמון באדם שנזקפת לטובתו חזקת החפות, בשילוב הגבלות שונות המוטלות על אותו אדם המיועדות למנוע ממנו לעבור עבירות (כגון הרחקה פיזית ממקום מסוים), או ליצור תמריצים משמעותיים נגד פעולות מסוימות (כגון ערבויות גבוהות שיחולטו במקרים מתאימים) (ראו: בש"פ 3444/15 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 8 (31.5.2015); בש"פ 126/12 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה יח (16.1.2012))."

13. המפקחות שהוצעו הותירו רושם חיובי ביותר, במיוחד בת זוגו של המשיב ואמה. התרשמתי שבת הזוג, שאמורה לשמש כמפקחת עיקרית, למרות גילה הצעיר יחסית, מסוגלת להציב למשיב גבולות, למנוע הפרות ולדווח במידת הצורך. עדותה הותירה בי רושם כי הקשר הזוגי תרם משמעותית לשיקומו של המשיב ולכך שלא הסתבך בפלילים כלל במהלך הקשר הזוגי. גם התרשמות מאמה של בת הזוג דומה. באשר לאמו של המשיב, התרשמתי כי יכולתה להציב למשיב גבולות פחותה משל אשתו, אך בהינתן שמדובר במפקחת משנית לא מצאתי כי הדבר מצדיק את פסילתה.

14. שקלתי אפשרות להורות על הגשת תסקיר מעצר שיבחן את מיהות העושה ואת טיב החלופה. סבורני כי הדבר אינו נחוץ בנסיבות העניין המיוחדות. בבש"פ 27-15 עלי יונס נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 15/1/15) נקבע כי "[ב]מקרים בהם על-פניהם ניתן להסתפק בחלופת מעצר שניתן לעמוד על טיבה בבית המשפט - אין טעם להזמין תסקיר שירות מבחן... לעיתים המעשה והעושה הם כאלה שבית המשפט מתרשם כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר. פעמים רבות בית המשפט עצמו יכול לבחון את טיב החלופה ולעמוד על קנקנם של המפקחים והערבים. אלא שבהאידנא, ההסתמכות "האוטומטית" על שירות המבחן גורמת לכך שבית המשפט משהה את החלטתו עד לקבלת תסקיר מעצר, ובכך נמצאנו מאריכים מעצרו של הנאשם שלא לצורך." אני סבור שמקרהו של המשיב הינו כזה. הונחו לפניי כלל הנתונים הרלבנטיים המאפשרים שקילה מושכלת של עוצמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב ושל טיב החלופה המוצעת, לרבות בעניין הרגלי צריכת אלכוהול ע"י המשיב.

לעניין העדיפות של התרשמות בית המשפט מהמפקחים על פני התרשמות שירות המבחן נקבע בבש"פ 9599/17 עלקם נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 14/12/17):

"לא נעלמה מעיניי מידת הזהירות הראויה שבה נהג בית המשפט קמא, ואולם אני סבור כי נכון היה להורות למפקחים המוצעים להתייצב בפניו, להיחקר כנדרש בדבר הבנתם ו'כשירותם' לפיקוח המוצע, ורק לאחר מכן ליתן החלטה אם יש סיפק בחלופה המוצעת, או שמא יש להוסיף עליה מגבלות ותנאים כפי שימצא בית המשפט קמא לנכון. יש לזכור כי תסקיר המעצר בא לסייע לבית המשפט בבואו לשקול חלופת מעצר אפשרית ואינו אמור להחליף את שיקול דעתו של השופט הדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים. ועדיין, מוטלת על השופט הדן בבקשה שכזו חובה לבחון באופן פרטני הן את המפקחים הפוטנציאליים המוצעים, והן את חלופת המעצר המוצעת (ראו והשוו: בש"פ 6426/09 מדינת ישראל נ' פלונית, [פורסם בנבו] פסקה 7 (12.8.2009))" (שם, בפסקה 6).

15. עוד שקלתי אפשרות של עיבוי הפיקוח האנושי בפיקוח אלקטרוני. סבורני שהדבר אינו נחוץ בנסיבות העניין נוכח התרשמותי החיובית ביותר מהמפקחות המוצעות, הערבויות שבכוונתי לקבוע ויתר נסיבות העניין. בהקשר זה אני סבור שכלל המידיתיות הרחב המחייב לנקוט תמיד באמצעי המשיג תכלית אך פוגע פחות בזכותו של המשיב לחירות חל גם בענייננו.

16. סוף דבר, אני מורה על שחרור המשיב תנאים הבאים:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא ומוחלט בביתו ברח' חרמון 3/2 מעלות תרשיחא. על המשיב יפקחו בכל עת גב' דליה גוטמן ת"ז 324834597, גב' קרינה טיטנקוב ת"ז 313819351 או גב' אלה גוטמן ת"ז 310420914. מובהר למפקחות כי על אחת מהן לשהות במחיצת המשיב כל העת ועליהן לדווח למשטרת ישראל מיד בכל מקרה של הפרה.

ב. נאסר על המשיב לצאת ממקום מעצר הבית, אלא אם יזומן לדיונים בתיק זה או בתיק העיקרי, או לפגישות בשירות המבחן, או שהיציאה תאושר מראש על ידי בית המשפט. בכל יציאה על המשיב להיות מלווה על ידי אחת המפקחות שאושרו.

ג. אני אוסר על המשיב ליצור כל קשר, בין במישרין ובין בעקיפין, עם השוטרים והפקחים שנטלו חלק באירוע.

ד. להבטחת קיום תנאי השחרור המשיב וכל אחת מהמפקחות יחתמו על ערבות כספית על סך של 10,000 ₪ להבטחת התחייבויותיהם לפי החלטה זו. בנוסף יופקד סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת תנאי שחרור.

ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"ה, 18 אוגוסט 2025, במעמד הצדדים.