המשיב עצור בשלב זה עד החלטה אחרת והתקבל בעניינו תסקיר מבחן אשר לא המליץ על שחרורו לחלופה שהוצאה, וכן מצא כי המשיב אינו מתאים להשתלבות בהליך בבית המשפט הקהילתי.

ב"כ המשיב סבור כי התסקיר "לקוי ומוטעה, חסר אחיזה במציאות וסותר את עצמו". ב"כ המשיב מפנה לכך שאשת המשיב כבר פיקחה עליו בהליך אחר בלא הפרה, וכי מצבו של המשיב, אשר חזר על עבירות מספר פעמים, למרות מאסר מותנה, מחייב הליך שיקומי.

ב"כ המשיב המשיך ותאר את המשיב כאדם נורמטיבי, למעט בתחום הנהיגה בפסילה ובלא רשיון, עובד באופן מסודר ומפרנס משפחה עם ילדות קטינות.

לאור טענותיו סבור ב"כ המשיב כי יש מקום לעריכת תסקיר חדש, בידי קצין מבחן חדש, ואף ממחוז אחר, שכן הוא סבור שקצינת המבחן שטיפלה בעניינו לא תהיה מוכנה לשנות מהמלצותיה ולהודות בטעות.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המשיב צריך להלין על עצמו בלבד וכי תסקיר המבחן מלמד שהמשיב מתקשה בהתבוננות עצמית לצרכי הליך השיקום.

לאחר ששקלתי את הדברים וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה בחלקה.

ראשית, יובהר כי אין מקום לזימון קצין מבחן לחקירה. תפקידו של קצין המבחן כגורם מקצועי ואובייקטיבי, כזרועו הארוכה של ביהמ"ש, הייחודיות והרגישות אשר בתפקיד זה, מחייבים מתן עצמאות לקצין המבחן ומחייבים לאפשר לו מרחב פעולה.

חקירת קצין המבחן, בין בידי ב"כ הנאשם ובין בידי ב"כ המאשימה (וברוב המקרים מי שחולק על התסקיר היא המאשימה), עלולה לפגוע באפשרות להביע את התרשמותו והמלצותיו, באופן מלא.

גם מבחינת סדרי הדין, הרי שבניגוד להוראות המאפשרות חקירת מומחים אחרים המתמנים ע"י אין הוראה המאפשרת חקירת קצין המבחן למעט ההוראה בסעיף 191 לחסד"פ הקובעת זכותם של הצדדים להעלות "כל טענה", לצד הוראה הקובעת אפשרות כי התסקיר יישאר חסוי לצדדים. ראו בהקשר זה החלטת בית המשפט המחוזי בתפ"ח 1099/04 מדינת ישראל נ' פלוני.

במקרה דנן אין טענה מצד המשיב כי נפל ליקוי בהליך עריכת התסקיר, אלא שהוא חולק על מסקנותיו ובעיקר המסקנה כי המשיב אינו מתאים להליך שיקומי.

בעניין זה מצביע הסנגור בעיקר על צורך שיקומי של המשיב, ועל כך דומה שאין מחלוקת, אולם לא כל מי שזקוק להליך שיקומי מתאים להליך זה אשר אינו פשוט כלל ועיקר, ושירות המבחן מצא כי הוא מתקשה להתנהל בצורה שומרת חוק, כי הוא חסר הבנה ויכולת מעשית ליצירת דרך פעולה אלטרנטיבית ונוהג באופן אימפולסיבי ובלתי מווסת, מתקשה להפנים את מושג הסמכות, ולפיכך אינו מתאים לשילוב במסלול בית המשפט הקהילתי.

אין ספק כי שיקומו של כל אדם, לרבות המשיב דנן, הוא אינטרס חברתי, ומוטב לכל כי המשיב יוכל לחדש רישיונו, לנהוג בצורה נורמטיבית ולפרנס עצמו ומשפחתו. עם זאת, לא כל אדם מסוגל בכל שלב של חייו לגייס את המשאבים הפנימיים ולעבור את ההליך השיקומי, ופנייה פורמלית להליך שיקומי מאימת הדין, נוכח מאסר מותנה ממושך המרחף מעל ראשו של אדם, לא תצלח בדרך כלל.

עם זאת, לפי הנטען בידי הסנגור, אשת המשיב כבר פיקחה עליו בעבר בהצלחה, עובדה שלא באה לידי ביטוי בתסקיר המבחן, וכן נטען בפניי כי פרט לעבירות התעבורה החוזרות מדובר במי שמנהל אורח חיים נורמטיבי, כך שבאופן כללי הוא יודע להתנהל בצורה חוקית ומקבלת סמכות.

בנסיבות אלה, ראיתי לנכון להורות על עריכת תסקיר משלים אשר יתייחס לאמור לעיל, ובמיוחד לאפשרות שחרור לחלופה בפיקוח אשתו, או כל חלופה אחרת שתוצע על ידו.

לא מצאתי מקום להורות על עריכת התסקיר בידי קצין מבחן אחר, ושיקול הדעת בעניין זה הוא למנהלת השירות, אשר תשקול האם יש מקום לכך במקרה זה.

הסנגור ימציא החלטה זו לשירות המבחן ומן הראוי כי ישקול אפשרות לגיבוש הצעת חלופה נוספת והדוקה יותר.

תסקיר משלים יוגש בהקדם אפשרי, ובשלב זה אני קובע המשך דיון ליום 22.1 בשעה 10.

לבקשת המשיב, השתתפותו בדיון תהיה בדרך של היוועדות חזותית.

המזכירות תמציא את ההחלטה לשירות המבחן במקביל להמצאתה בידי הסנגור.

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026.