5. ב"כ המבקשת מנגד, טען, כי קיימות ראיות לכאורה גם לחובת המשיב 2 בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, שתמציתן: הודאותיהם של המשיבים, אשר הודו במיוחס להם בחקירותיהם, הודעתו של הקטין ז.ע., אשר היה יחד איתם, אשר הפליל לכאורה את המשיבים במיוחס להם, התכתבות ושליחת תמונות בווטסאפ בין המשיב 1 והמוכר, התכתבות ושליחת תמונות בין המשיבים, תפיסת הנשק ברכב במעברמיתר.

6. מעיון בתמליל שהוגש על ידי הסנגור עת ששני המשיבים הוכנסו לחדר החקירות, ומהשיח שהתנהל בחקירה בין המשיבים, עולה, בין היתר, הדברים הבאים:

החוקר: אני הבאתי אותו לכאן, לא רציתי שהוא ישמע את ההשמצות האלה, להראות לו שהוא שקרן. אוקיי. לא רציתי, אני נתתי לו הזדמנות שהוא ידבר. בגלל זה הבאתי אותך לפה, הכנסתי אותך לפה לספר לו סיפורי אלף לילה ולילה בזבז לי את הזמן.

המשיב 1 (הישאם): אבל מההתחלה אמרתי לך תגיד את האמת וזהו זה קשה.

חוקר: טוב עכשיו אני רוצה לשאול אותך. עומר (משיב 2), מה יש לך להגיד אחרי מה ששמעת מגיס שלך (המשיב 1)?

המשיב 2 (עומר): על מה? מה שקרה עם זה?

חוקר: אל תדבר באנגלית. אתה רוצה שנדבר בלעג בדואי נדבר בלעג בדואי. מהשאלות ששאלתי את הגיס שלך, ואחרי כל השקרים שסיפרת לי, מה יש לך להגיד?... יש דברים בגו, אין דברים בגו?

עומר: יש דברים בגו.

חוקר: איזה מהם?

הישאם: אני אמרתי לך.

חוקר: תתאזר בסבלנות צדיק, תתאזר בסבלנות.

עומר: יש דברים בגו.

חוקר: מה זאת אומרת יש דברים?

עומר: כל מה שהוא אמר זה נכון.

חוקר: כל מה שהוא אמר זה נכון, למה שיקרת לי מקודם?

עומר: כדי שאף אחד לא ייפגע מהסיפור.

חוקר: מה האמת?

עומר: האמת היא שלא היה לי אפילו שקל. אף אחד לא... לקח ממני 60... לפני שיצאנו.

חוקר: איפה הנשק היה במכונית שלך?

עומר: הוא זה שהתעסק בזה, הוא זה ששם, אני לא יודע איפה בדיוק.

חוקר: הישאם הניח לא יודע איפה כשהבאתם אותו מדהריה, איפה?

עומר: במכונית... אני באופן אישי לא נפגשתי עם אף אחד בדהריה... הוא הגיע והבן אדם אמר להתקדם, הלכנו איתו קצת... היה עם הבן אדם הוא אמר לי תתקדם... עם הבן אדם הוא אמר לי שהוא סיים, זה מוכן במקום זה וזה בתחנת הדלק באתי לשם.

חוקר: יעני, הישאם סגר את כל הנושא הזה?... מה קרה בתחנת הדלק?

עומר: עליתי למכונית... הישאם ביקש ממני לעלות לרכב... אמרתי להישאם אני לא אנהג במכונית הזאת מכונית שיש בה... יעני מכונית שיש בה משהו אני לא נוהג הוא אמר לי אני מוריד וסיכמנו... הוא אמר לי אני לוקח את המכונית שלך יהיה יותר טוב זה מה שקרה... סיכמנו שנינו...

הישאם: יעני המכונית מהחברה המכונית שלי... אמרתי לו אין לי בעיה אני אנהג העניין הזה עליי אני נושא באחריות אני יודע מה שעשיתי טעות, עשינו טעות אבל אני רציתי להגן על עצמי.

חוקר: עומר, אתה ידעת שהכסף נועד בשביל לקנות נשק?

עומר: כן. איזה 1, 2, 3.

חוקר: עומר, בדקתם את הנשק באזור מתי שקניתם?

עומר: היום לא. אני לא בדקתי.

חוקר לעומר: פעם אחרונה, למה שיקרת לי היום?

עומר: לא רציתי לפגוע... ולקבל עלבונות או משהו.

7. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתמליל, שדווקא הוגש על ידי הסנגור, דומני, שמהתוכן המתואר לעיל, מתגבש לכאורה היסוד הנפשי ביחס למשיב 2, בדבר מטרת הנסיעה, היינו - רכישת נשק. למעשה, המשיב מודה בפני חוקריו ומביע צער על כך שלא אמר את האמת מלכתחילה, כי חשש שיפגע באחרים. משכך, לא מצאתי כרסום משמעותי בראיות לחובת המשיב 2.

8. בהעדר מחלוקת בדבר קיומן של עילות מעצר, הדיון יידחה לקבלת תסקירי מעצר מאת שרות המבחן ליום 23.11.2025 שעה 12:00.

9. מובהר, כי אין בעצם הפניית המשיבים לקבלת תסקירים, כדי לטעת ציפיות בלבם, בשים לב למדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון בעבירות מושא כתב האישום.

10. המשיבים ישתתפו בדיון בהיוועדות חזותית.

עותק ההחלטה יישלח לשרות המבחן ולב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ו, 23 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.