4. ב"כ המבקשת טען כי לא קיימת כל חולשה בראיות, והבהיר כי התיק בו נמצא האקדח נתפס במחסן בתוך ביתה של ריאנה, אחת מנשותיו של המשיב, אליו הוביל הכלבן. כך עולה מדו"חות הפעולה של השוטרים ומן הסרטונים המתעדים את האירוע. מדובר במחסן צר שהכניסה אליו היא דרך חדר השינה של ריאנה בלבד, ללא כל גישה מבחוץ. לדברי ב"כ המבקשת, התיק נשלף מן המחסן ונפתח בנוכחות ריאנה והאח ג'סאן, אשר שימש כעד במהלך החיפוש בבית השני. עוד נטען כי על אף שהמשיב לא עודכן בתפוסים שנמצאו במתחם ביתו, בשיחה ה"מבוקרת" עם אשתו ידע לפרט מה נתפס. כמו כן עולה מן ה"מבוקרת" כי המשיב הנחה את ריאנה, לומר לחוקרים שהמקום היה פתוח. כעבור מספר ימים הגיעו שוטרים בשנית למתחם ומצאו כי נעשו שינויים במבנה. הדלת המובילה למחסן בו נמצא התיק עם האקדח נחסמה בלוחות שיש, ונשבר קיר חיצוני, שהיה סגור בעמד החיפוש. נוכח המסוכנות הנשקפת מן המשיב עתרה המבקשת למעצרו עד לתום ההליכים.

בחינת התשתית הראייתית

5. בשלב הדיוני בו אנו עומדים בית המשפט אינו מכריע את הדין והשאלה אינה אם הראיות שבידי התביעה מוכיחות את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר אלא האם הראיות עולות לכדי ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

6. אקדים אחרית לראשית ואומר כי לא מצאתי כל חולשה במסד הראייתי, שיש בה בכדי לפגוע בתשתית הראייתית הלכאורית נגד המשיב או בעילות המעצר בעניינו.

7. בביתו של המשיב, בו מתגוררים גרושתו, ריאנה, ושלושת ילדיו, נמצאו אקדח ותחמושת. מדו"חות הפעולה של השוטרים עולה כי למשיב שני בתים צמודים. החיפוש ביום 13.3.25 נערך במקביל בביתה של עולא, אשתו של המשיב, בנוכחות אחיו ג'סאן, וכן בביתה של גרושתו, ריאנה, בנוכחותה. החיפוש נערך בסיוע כלבן.

8. בביתה של עולא לא נמצא דבר, אך בביתה של ריאנה, הוביל הכלבן את הצוות למחסן צר מאד, אשר הגישה אליו מתוך חדר השינה באמצעות דלת נעולה בלבד. בתוך המחסן נמצא תיק שחור ובתוכו אקדח עטוף בבד, מחסנית וכדורים בתפזורת.

9. על אף טענות ב"כ המשיב, לא מצאתי כל סתירה בין דו"חות הפעולה של השוטרים. במקום נכחו כוחות רבים וכל שוטר דיווח על תפקידו והפעולות שביצע במהלך החיפוש. מדו"ח הפעולה של הכלבן, רועי שפיגל, עולה באופן ברור היכן נמצא התיק, ובדו"ח הפעולה של השוטר אלמוג אדהנני פורטו הממצאים שהיו בתוכו. הדברים אף עולים מהסרטונים אשר תיעדו את החיפוש.

10. מצפיה בסרטון עולה כי הבלשים נכנסו למבנה, שכולו מגודר ולאחר מכן נכנסו לחדרי הבית ובתוך החדר האחרון, חדר השינה, ישנה דלת לבנה שמובילה למחסן צר סגור מכל הכיוונים. עוד עולה כי לאחר מציאת הנשק קורא הבלש לעדים ומראה להם את הממצאים שהיו בתיק.

11. ככלל, ניסיון החיים מלמד שאדם מודע להימצאותם של חפצים במקום המוחזק על ידו. כאשר מדובר בעבירות נשק קבע המחוקק בסעיף 144(ד) לחוק העונשין:

"מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר"

12. לפי סעיף 34כד לחוק העונשין:

"החזקה", היא שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד"

13. חזקה זו, ניתנת לסתירה ומעבירה את נטל ההוכחה להגנה. אין חולק כי מדובר בביתו של המשיב, בה מתגוררת גרושתו, ריאנה. שניהם נחקרו באזהרה בחשד להחזקת הנשק. במעמד השיחה המבוקרת עם ריאנה, אמר המשיב לשוטר כי האקדח שנתפס שייך לו. כך מסר אף לשוטר מתן מעטוק, כפי שעולה מדו"ח המעצר. עוד עולה מן המבוקרת כי על אף שהמשיב לא נכח בחיפוש ולא הודע לו מה נתפס במהלכו, בשיחה המבוקרת ידע לומר לשוטר כי נמצא תיק ובו אקדח וכדורים. המשיב אף אמר לריאנה: "תגידי שהמקום היה פתוח".

14. על אף דברי המשיב ב"מבוקרת", בחקירתו הראשונה טען כי מסרו לו שנמצא אצלו אמל"ח, שנמצא בשטח פתוח בין הבתים שלו והסביבה. המשיב הכחיש כי הנשק שלו. לדבריו, יש מעבר צר בין שני הבתים ומתחם הבתים שלהם מגודר. עוד מסר כי הוא מבקר בביתה של ריאנה כל יום.

15. בחקירתו השנייה שרטט המשיב סקיצה של הבתים ממנה עולה כי מביתה של ריאנה יוצא מחסן צר, סגור מכל הכיוונים. עוד הודה המשיב כי לא אמרו לו מה מצאו בביתה של ריאנה. וכי הודה במיוחס לו בשיחה המבוקרת רק כדי שריאנה תשוחרר ותשוב לילדיהם.

16. בחקירתו השלישית עמד על כך שיש מעבר מבחוץ לאותו מחסן צר שיוצא מביתה של ריאנה.

17. ריאנה בחקירתה הכחישה אף היא כל קשר לנשק. משהמשיב הודה בהחזקת הנשק במהלך ה"מבוקרת", קיים שוני ממשי בין נסיבותיו ומעשיו של המשיב לבין אלו של ריאנה, ויש בכך כדי להצדיק לכאורה הגשת כתב האישום נגד המשיב בלבד.

18. נוכח גרסותיו השונות של המשיב, כעבור מספר ימים, החליטה היחידה החוקרת לשוב ולסור לביתו על מנת לבחון את טענותיו כי המחסן הצר, בו נמצא האקדח, פתוח לרשות הרבים. ריאנה סרבה לאפשר להם להיכנס, ועל כן הוצא צו חיפוש נוסף.

19. ממזכר של השוטר איתי טייכר מיום 27.3.25 עולה כי יום עובר לחיפוש השני, כוחות בילוש הגיעו למתחם ביתו של המשיב ומצאו כי מדובר במתחם סגור עם יריעות מתכת, כאשר אין כל גישה למתחם למעט כניסה ראשית למבנה. למחרת הוחתם צו חיפוש נוסף ושוטרים הגיעו למתחם וגילו כי בוצעו שינויים במבנה, דלת הגישה למחסן מתוך חדר השינה של ריאנה נאטמה, ונפתחה יריעת מתכת שאטמה את המחסן, ובכך איפשרה גישה למקום מחוץ לבית. אף השינויים הללו תועדו בסרטון, וניתן לראות באופן ברור כי הדלת הלבנה בחדר השינה נעלמה, וכעת הגישה לאותו מחסון צר היא מבחוץ.

20. ברי כי השינויים שבוצעו במבנה, בשים לב אף לדברי המשיב לריאנה במהלך ה"מבוקרת", מחזקים את הראיות כנגדו, וזאת על אף שאין כל חולק כי השינויים בוצעו כאשר המשיב היה נתון במעצר. אוסיף ואציין, מבלי לקבוע מסמרות, כי התקשיתי לקבל את גרסת המשיב כי המחסן הנמצא במתחם ביתו פתוח ונגיש לכולי עלמא. טענה זו של המשיב נטענה באופן כללי, אינה עולה בקנה אחד עם השכל הישר ואף לא עם הסרטונים ודו"חות הפעולה של השוטרים, ועם השרטוט שצייר הוא עצמו במהלך חקירתו. האפשרות שאדם אחר ירצה לשתול אצלו כלי נשק ותחמושת בלא ידיעתו של המשיב נראית לי קלושה, והעובדה שהמשיב טוען שאין לו קשר למה שנמצא בביתו, וכי הודה ב"מבוקרת" כי האקדח שלו, אך ורק על מנת שריאנה תשוחרר, איננה מפחיתה ממשקלן הלכאורי של הראיות, ומדובר בסוגיה ברורה של מהימנות אשר דינה להתברר בהליך העיקרי.

21. נוכח כל המפורט לעיל, אני קובעת כי בידי התביעה ראיות לכאורה להוכחת הטענה שהמשיב החזיק בנשק ובתחמושת שנתפסו בביתו.

עילת המעצר

22. העבירות המיוחסות למשיב הן "עבירות בטחון" כמשמעותן בסעיף 35(ב) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). ככאלה, הן מקימות יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה.

23. הכלל הוא שבעבירות נשק קיימת הצדקה למעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח. רק בנסיבות חריגות ניתן להורות על חלופת מעצר, ואף זאת רק במתכונת שברמת ביטחון גבוהה תאיין את המסוכנות הנשקפת מהנאשם.

"לא ניתן להתעלם מן העובדה שעקב התפשטות תופעות ההחזקה והשימוש בנשק בכלל, ובמגזר הערבי בפרט - ובכלל זה בפזורה הבדואית - הרי נקודת האיזון מבחינת פסיקת בתי המשפט השתנתה. עתה, נוטה נקודת האיזון לצד העדפת האינטרס הציבורי של הגברת הביטחון האישי ומעצרם של נאשמים שמואשמים בעבירות של החזקה ושימוש בנשק." (בש"פ 5986/22 אבו אליעאן נ' מד"י).

24. בית המשפט אף לא יורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני אלא אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני.

25. אף למטרת ההחזקה השלכה על המסוכנות הנשקפת מן המשיב:

"אשר למסוכנות הכרוכה בעבירות אלה, והאפשרות להפיגה בחלופת מעצר,נקבע בפסיקה מדרג של חומרה, הנגזר מהמטרה לה נועד הנשק. בראש הרשימה, מבחינת חומרת הסיכון, ניצבת החזקת נשק שנועד לביצוע מעשים המיועדים לפגוע בביטחון המדינה או הציבור. אחריה, בסולם החומרה,ניצבת החזקתו של נשק לשם ביצוע עבירות פליליות ספציפיות כגון רצח או שוד, החזקת נשק כדי לאפשר פעילות פלילית "לעת מצוא", החזקת נשק לשם הגנה עצמית, ועד לתחתית הסולם, שם מצויה החזקת נשק שפג תוקף רישיונו. נקבע, שהחזקת נשק ללא רישיון שנועד לביצוע עבירה פלילית,מצדיקה, בד"כ, מעצר עד תום ההליכים, בעוד שהחזקת נשק לשם הגנה עצמית, אינה מצדיקה, ככלל, מעצר כזה" (בש"פ 9126/04 חוסייני נ' מדינת ישראל (7.11.04)).

26. משבחר המשיב שלא לתת הסבר להחזקה בנשק ולמטרתה, נשאר החשד הטבעי, לפיו הנשק בא לשמש לפשע. נסיבות העניין אף מגלמות חומרה מיוחדת, שכן בחזקת המשיב נתפסו אקדח, מחסנית שהכילה 15 כדורים, תחמושת בתפזורת וספריי שימון. נראה שהאקדח הוחזק לצורך שימוש פעיל.

27. יחד עם זאת, משלמשיב עבר פלילי דל, ולו הרשעה אחת בעבירה של הפרעה לשוטר בלבד, טרם אקבל החלטה סופית בעניינו, מצאתי להפנותו לשירות המבחן על מנת שתונח בפני בית המשפט תמונה מלאה אודות מאפייני אישיותו ומסוכנותו.

28. דוחה הדיון ליום 25.5.25 בשעה 9:30.

29. שירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב עובר לדיון הנדחה.

30. מובהר למשיב כי אל לו לפתח ציפייה או הסתמכות מעצם שליחתו לשירות המבחן.

31. המזכירות תעביר העתק ההחלטה, הבקשה וכתב האישום לשירות המבחן, ותמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשפ"ה, 24 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.