4. הסנגור מצדו טען, כי כלל לא בוצע הליך של השוואת קולות של הדובר בשיחות המוקלטות לקולו של המשיב, והפנה לחומר החקירה בתיק הנעדר כל אסמכתא לעצם ביצוע הליך השוואה וזיהוי קולות.

לטענתו, בהעדר כל אסמכתא לקיומו של הליך להשוואה וזיהוי בין קולו של המשיב לקולו של הדובר בשיחות המוקלטות, ובהעדר כל ראיה הקושרת את המשיב למספר הטלפון שהיה נתון תחת האזנת הסתר - לא ניתן לקבוע קיומן של ראיות לכאורה, ומכאן יש להורות על שחרורו של המשיב בתנאים שיבטיחו התייצבותו, ולכל היותר ב"מעצר אדם" או "מעצר בית" מלא.

5. לאחר שבחנתי את הראיות מצאתי להורות על שחרור המשיב בתנאים מגבילים. התשתית הראייתית הלכאורית לעבירות המיוחסות למשיב מבוססת כולה על הקלטות של שיחות טלפון, בהאזנת סתר.

שלא כמו מקרים רבים אחרים, במקרה לפניי, טענת הסנגור אינה נוגעת לאופן ביצוע הליך זיהוי קולו של המשיב, אלא לכך שכלל לא בוצע הליך השוואה בין קולו של המשיב לקולו של הדובר בשיחות המוקלטות לצורך זיהוי קולו של המשיב כדובר בשיחות המוקלטות.

בדיון שהתקיים ביום 10.10.16 לא חלק בא-כוח המדינה על טענת הסניגור להעדר אסמכתא בתיק להליך ביצוע השוואת הקולות, וגם מעיון ובדיקה בתיק לא ניתן למצוא או ללמוד על ביצועו של הליך להשוואת הקול בשיחות המוקלטות לקולו של המשיב.

טענת בא-כוח המדינה, לפיה במקרה בו מדובר בהאזנת סתר למספר טלפון אחד, כמו במקרה דנן, מתייתר הצורך בדו"ח השוואת קולות וכי האופן בו בוצע הליך זיהוי קולו של המשיב יתברר במהלך המשפט - אין בידי לקבל במקרה דנא. שכן לא האופן בו זוהה קולו של המשיב הוא עיקר המחלוקת, אלא, האם ובעיקר האם בוצע הליך זיהוי בין הקול המיוחס למשיב כדובר בשיחות המוקלטות לקולו של המשיב.

נכון הוא, כי טענות ביחס לאופן בו בוצע הליך הזיהוי, או פגמים שנפלו בהליך זיהוי הקול של המשיב, מקומן להתברר במהלך המשפט בהליך העיקרי. אולם, לא האופן בו בוצע הליך הזיהוי ולא טענות בדבר פגמים שנפלו בהליך הזיהוי הם העומדים כאן על הפרק, כי אם עצם קיומו של הליך שכזה, ואם בוצע - מדוע אין כל אסמכתא ללמדנו על האופן בו בוצע זיהוי הקול, הגם שבכל הנוגע לפגמים שנפלו באופן ביצועו, הדבר צריך להידרש ולהתברר במהלך המשפט.

כאמור, התשתית הראייתית מבוססת כולה על השיחות המוקלטות ומהן נגזרת טענת המדינה כי הקול של הדובר המזוהה בשיחות המוקלטות בשם "מחמוד", הוא קולו של המשיב; ולא ברור, מעבר לאותו ציון של "עפ"ק" בכותרת השיחות המתומללות, על מה נסמכת המדינה בטענתה שהדובר בשיחה עם שולמן, הוא מחמוד, והוא המשיב, וכאן המקום לציין כי הדובר בשיחות המוקלטות עם שולמן לא מזדהה בשמו בשום שלב, והוא לא מזוהה בשמו על-ידי שולמן ו/או אחרים, וכאן המקום לחזור ולהדגיש כי שיוכו של מספר הטלפון שהיה נתון תחת האזנת הסתר, למשיב, נעדר כל ראיה.

סבורתני, כי בהעדר כל אסמכתא לביצועו של הליך זיהוי קול המשיב כקול הדובר בשיחות המוקלטות, אין להסתפק, גם בשלב בחינת הראיות הלכאוריות, בציון "עפ"ק" (לפיו המשיב זוהה על-פי קול) בכותרת השיחות המתומללות. גם בטענה כי המתמלל (המטפל) בכל אחת מהשיחות המתומללות יעיד במשפטו של המשיב בנוגע לאופן זיהוי קולו של המשיב, אין להסתפק בשלב זה, שהרי בהעדר כל אסמכתא, האפשרות שלא בוצע הליך זיהוי קולו של המשיב על-ידי "אוזן אדם" המכיר היטב את המשיב, היא לא בלתי סבירה, כך גם האפשרות הסבירה שלא בוצע הליך השוואת קולות בין השיחות המוקלטות לבין חקירתו המוקלטת של המשיב.

6. חרף האמור, יש להביא בחשבון כי הפסיקה דיברה רבות על זיהוי על-פי קול, והגם שנקבע כי זיהוי בהשוואה מעבדתית הינו הזיהוי הוודאי ביותר, בתי המשפט חזרו וקבעו כי ניתן גם לקבוע זהותו של אדם באמצעות הכרת הקול בלבד קרי - זיהוי באמצעות "אוזן אדם" (ראו ע"פ 87/53 אלנבארי נ' היועץ המשפטי, פד"י ז(2) 964, 972), וע"פ 2135/94 אלפי נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופט קדמי). אלא שכאמור, במקרה שלפניי אין בידי לדעת באמת האם בכלל בוצע הליך זיהוי, ואם בוצע, באיזה אופן? האם על-ידי "אוזן אדם" והכרת קולו של המשיב על-ידי מי מהמתמללים/מטפלים בשיחות המוקלטות או על ידי השוואת קולות באמצעות מכשיר. דומני כי נתונים אלה, לרבות אופן זיהוי וקביעה על ידי המדינה כי מי שצוין כדובר בשם "מחמוד" בשיחות אלה הוא המשיב ולא אחר, צריך שיקבלו ביטוי בחומר החקירה וייחשפו לעיני בית המשפט, הנאשם וסנגורו כבר בשלב הזה, ולא יישארו בידיה של המדינה בלבד עד לבירור משפטו של המשיב בהליך העיקרי.

סיכומם של דברים, נראה שבהעדר כל ראייה אחרת לקשור את המשיב לעסקאות הסמים, לרבות מספר הטלפון שהיה נתון תחת האזנת סתר - התשתית הראייתית מכורסמת במידה לא מעטה.

זכות ערעור כחוק.

החלטה

היום קבעתי כי התשתית הראייתית הלכאורית בתיק הינה מכורסמת, במידה לא מעטה, ומצדיקה שחרורו של המשיב, שהוא נעדר עבר פלילי, בתנאים הבאים:

א. "מעצר בית" מלא בכתובת: יישוב תראבין הסמוך ל"גבעות בר". המשיב יהיה כל העת בהשגחה מלאה, תמידית ורציפה של אחד מבין הערבים הבאים: מר חליל תראבין, ת"ז ********* (טל': ***-*******), או מר עמאר אל צאנע, ת"ז ********* (טל': ***-*******);

ב. תנאי מתנאי השחרור הוא כי מיד עם ביצוע השחרור בפועל יתייצב המשיב בליווי ערב בתחנת בפני הקמ"ן או קצין האג"מ, או בהיעדרם הקצין התורן, יציג החלטה זו בפניהם ויבצע ביחד עם אחד מהערבים הנ"ל הצבעה על המבנה המדויק בו ישהה ב"מעצר בית";

ג. נאסר על המשיב ליצור כל קשר, בין במישרין ובין בעקיפין, עם המעורבים בתיק;

ד. התייצבות לכל הדיונים בעניינו, וזאת בליווי ערב;

ה. הפקדה בסך 5,000 ₪;

ו. ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהערבים הנ"ל בסך 10,000 ₪ כל אחת;

ז. לא יעמוד בתנאי השחרור, ייעצר ויובא בפני שופט תוך 48 שעות.

המשיב והערבים הנוכחים באולם מוזהרים כי על המשיב להתייצב לדיון הראשון במשפטו הקבוע ביום 20.11.16 שעה 11:00, בפני כב' השופט ד"ר י' ליבדרו, כי לא תישלח הזמנה נוספת, וכי באם המשיב לא יתייצב יוצא נגדו צו הבאה וכן הדבר יהווה הפרה של תנאי שחרורו בכל הקשור לאפשרות מעצרו המחודש ו/או חילוט הערבויות.

החלטה

מורה על עיכוב ביצוע למשך 48 שעות. המבקשת תודיע עד היום בשעה 17:00, לשב"ס ולסנגור, בדבר החלטתה.

ניתן להחל בהליך השחרור.

ניתנה והודעה היום, י"ז בתשרי התשע"ז, 19.10.2016, במעמד הנוכחים.

שוש שטרית , שופטת בכירה