ו. בהמשך לאמור, המשיב המשיך לנסוע במהירות לכיוון השוטר אור, שעמד בסמוך לשוטר דוד. השוטר אור הרים את נשקו וצעק למשיב "עצור משטרה או שאני יורה". המשיב ביצע פניית פרסה במהירות רבה, כשהוא מעיף אבנים ויוצר ענן אבק, והמשיך בנסיעתו חזרה לכיוון השוטר דוד, אשר נאלץ שוב לקפוץ הצידה על מנת למנוע פגיעה בו. השוטר דוד הוציא את נשקו, ירה לעבר כלכלי הרכב בכדי לעצור את המשיב ופגע בגלגל הרכב.

ז. בהמשך לאמור, המשיב נסע במהירות לעבר השוטר אורי, אשר היה עם אזרח שעוכב במהלך הפעילות המשטרתית (להלן: "המעוכב"). השוטר אורי הרים אבן, זרק אותה לכיוון הרכב ונפיץ את שמשת הרכב, למרות זאת המשיב המשיך בנסיעתו לעבר השוטר אורי והמעוכב עד שנאלצו לזוז הצידה על מנת שלא להיפגע.

ח. בהמשך לאמור, המשיב המשיך בנסיעה מהירה, איבד שליטה על הרכב, התנגש בקיר ונעצר. הנוסעים יצאו מהרכב, הרימו ידיהם ונעצרו. המשיב המשיך בבריחה רגלית, עד אשר נעצר.

3. ב"כ המבקשת טענה, כי קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, בהתבסס על עדויות הנוסעים המזהים את המשיב כמי שנהג ברכב (ע"ת 4 ו-5), דוחות הבלשים פרי פרץ, אופיר סויסה, שחר בלאיש, תומר פלס, המתארים את השתלשלות האירועים המפורטים בכתב האישום. חוות דעת סם. אשר למשיב - נטען, כי המשיב מאשר שהיה ברכב ופרק ממנו, אם כי, לגרסתו לא הוא אשר נהג ברכב.

4. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. אם כי, לגישתו, קיים כרסום משמעותי בראיות שלא מצדיק המשך מעצרו של המשיב. לגופם של דברים נטען, כי העדות היחידה המפלילה לכאורה את המשיב כמי שנהג ברכב, הינה של ע"ת 5 (סאלח). בהקשר זה נטען, כי לסאלח יש אינטרס להפליל את המשיב כדי לצמצם את חלקו באירוע. מה גם, סאלח התייצב ביוזמתו לאחר שהסתיימה חקירתו ושוחרר, כדי למסור עדות נוספת, לפיה המשיב לא הוא אשר נהג ברכב (הוצג תצהיר).

אשר לע"ת 4 (מוחמד) - ע"ת 4 לא מאשר את גרסת סאלח, אלא החוקר מסיק מדברי מוחמד, כי אם הוא ישב ליד הנהג, וסאלח ישב מאחורה, אז המסקנה שהמשיב הוא אשר נהג ברכב.

עוד בהקשר זה נטען, כי לא נערך עימות בין המשיב לבין סאלח, על אף שהמשיב ביקש זאת מהחוקרים. כמו כן, נטען, כי גרסתו לא נבדקה, כי ברכב היו ארבעה נוסעים, שכן מספר דקות לפני האירוע, נוסעי הרכב נכנסו לקיוסק ורכשו ארבע פחיות רדבול שנותרו ברכב. עוד בהקשר זה נטען, כי דוחות השוטרים ציינו כי היו עם כובעי זיהוי של משטרה, דיווח זה סותר את הנצפה בסרטונים המתעדים את האירוע, שכן בסרטונים נצפים בלשים עם לבוש אזרחי ללא כובעים מזהים. בנוסף, גם נצפים שני רכבים משטרתיים אזרחיים ללא סימנים מזהים. עוד נטען, כי המשיב מסר, כי תוצרי מצלמות הגוף שהיו על השוטרים, לא נמצאים בתיק החקירה, דבר שמעלה תמיהה.

אשר לסמים (30 ג' קנביס) שנתפסו בניידת המשטרה שהובילה את המשיב מזירת האירוע ובהמשך לבית החולים לאחר מכן לתחנת המשטרה - נטען, כי מעצרו של המשיב בוצע בשטח לאחר שנצווה להשתטח על הרצפה, נערך עליו חיפוש, נאזק בידיו, כל זאת כאשר הוא חבול ברגליו ומדמם, ובמסגרת החיפוש על פי הדוחות, לא נתפס דבר על גופו.

עוד בהקשר זה נטען, כי טענת המאשימה כי על השקית שעטפה את הסם, נמצא דם של המשיב - נטען, כי קיים הסבר מניח את הדעת להימצאות הדם, שכן המשיב נחבל ודימם, ולא מן הנמנע שמקור הדם מהדימום עת שהוכנס לניידת.

5. מעיון בחומר החקירה, בתמצית התמצית - על פי המתואר, נהג המשיב בשעות הבוקר ביישוב תל-שבע, יחד איתו ברכב נסעו שני חשודים נוספים (מוחמד וסאלח), וכאשר הבחין בשוטרים החל בנהיגה פרועה ומסכנת חיים, תוך שאף ניסה לדרוס את אחד השוטרים. בשלב מסוים, גם בוצע ירי לעבר הרכב בו נהג המשיב, או אז, יצא הנהג מן הרכב והחל במנוסה רגלית עד שנעצר על ידי השוטרים. מוחמד וסאלח נותרו ליד הרכב ואף הם נעצרו, ובהמשך שוחררו בבית המשפט בתנאים מגבילים.

עוד מצאתי מקום לציין, כפי שאני למד מתיק החקירה, כי המשטרה הגיעה לשכונה 38 ביישוב תל-שבע, על רקע דיווח, כי מתרחש ירי בין שני פלגים מאותה משפחה ועל פי הדוחות, השוטרים היו בעקבות רכב מסוג ג'יפ שנמלט מן הזירה, ונחשד שממנו בוצע הירי. תוך כדי כך, הבלשים שנוסעים בשני רכבים אזרחיים, נתקלים ברכב היונדאי בו נסע המשיב לכאורה, יחד עם מוחמד וסאלח. עוד יצוין, כי המשיב, מוחמד וסאלח, לא מעורבים באירוע הירי שבעקבותיו הגיעו כוחות המשטרה לשכונה 38.

עוד מעיון בחומר החקירה עולה, לכאורה, כי הראיה המרכזית המפלילה לכאורה את המשיב, הינה עדותו של סאלח, שלדבריו, הוא התיישב במושב האחורי. מוחמד ישב ליד הנהג. והמשיב נהג ברכב. באשר להודעתו של מוחמד, האחרון לא הפליל את המשיב כמי שנהג ברכב, אלא תיאר, כי הוא ישב ליד הנהג וסאלח ישב במושב האחורי.

בנוסף, מוחמד מאשר את גרסת המשיב, כי לפני האירוע נכנסו לקיוסק ורכשו מוצרים ("הייתי בשיג ואז ראיתי את סאלח ובן דוד שלי אחמד, הם באו עם רכב יונדאי לקחו אותי לקיוסק... קנינו דברים לילדה וסיגריות ואז אמרתי להם תחזירו אותי לבית אני ישבתי ליד הנהג וסאלח ישב מאחורה... לא ניסינו לדרוס שוטרים למה לדרוס... השוטר הרים את האקדח אני הורדתי את הראש פחדתי ואז נסענו 20 מטר ואני הרמתי את האמברקס וזה מה שקרה"). הודעת סאלח ("הייתי הולך לקיוסק לקנות אקסל עם הבן אדם, עם אחמד כאשר הוא היה נוהג אמרתי לו תעצור הרמתי אמברקס וכל האוטו הלך על הקיר. קפצתי מהחלון שוטר אמר לי לעצור לא לזוז... לפני כן הייתי ליד הבית ברחוב ואמרתי לו אתה הולך לקיוסק אמר לי כן תעלה ועליתי").

דומני, שקיימת בעייתיות בגרסאות מוחמד וסאלח להשתלשלות האירועים לפני המפגש עם השוטרים. בעייתיות זו מתחדדת יותר, שכן לו היו נערכים עימותים בין המעורבים, היה ניתן לקבל תמונה יותר ברורה לחלקו של כל אחד.

עוד עולה מחומר החקירה, כי הרכב לא שייך למשיב ולא בבעלותו. בנוסף, המאשימה בהגינותה, מצאה לנכון לתקן את עובדות כתב האישום (סעיף 5) למחוק את המילים "נופף לעברו בכובע זיהוי משטרתי", וזאת כנראה, לאחר שבסרטון שהציג הסנגור למאשימה, נתבקש הדבר. עוד בדיון במעמד הצדדים, אישרה ב"כ המבקשת בהגינותה, כי ביקשה השלמות חקירה באופן שמוחמד וסאלח יזומנו למסירת עדות נוספת, אולם לדבריה, הם לא אותרו. מנגד, הסנגור ציין, כי מחמד התייצב במשרדי יחידת יואב בעמק שרה למסירת עדות נוספת, אולם לדבריו, אמרו לו השוטרים לעזוב את המקום.

ככל שנוגע לעבירת הסמים - אין מחלוקת, גם על פי דוחות הבלשים, וגם על פי הסרטונים, כאשר נעצר המשיב בזירה, נערך עליו חיפוש ונאזק, על אף שהיה חבול ברגליו ומדמם. גם אין מחלוקת, שבניידת, לדברי הבלשים, היה ריח של קנביס שחייב אותם לערוך חיפוש נוסף ומצאו שקית המכילה שקיות קטנות ובתוכן הסמים. אין מחלוקת גם, שדמו של המשיב נמצא על הניילון החיצוני שעטף את הסמים. לדברי השוטרים, בטרם הפעילות בשעות הבוקר, נערך חיפוש בניידת ולא היה ריח של סמים. דומני, שהחולשה הראייתית היא מובנית מהנתונים שאינם במחלוקת. לכך יש להוסיף, כי לא ניתן לומר שהסברו של הסנגור משולל יסוד לנסיבות הגעת הדם על הניילון החיצוני שעטף את הסמים. אולם, השגות אלה מקומן להתברר בתיק העיקרי.

לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בחומר החקירה שהונח בפניי, וכן צפיתי בסרטונים שהוצגו על ידי הסנגור, ואשר תועדו על ידי אנשים שהיו בזירה, הגעתי לכלל מסקנה, שאכן יש בידי המבקשת ראיות לכאורה נגד המשיב, אך עוצמת ראיות אלה אינה מספיקה למעצר. הפועל היוצא מכך, כי יש להעדיף חלופת מעצר הולמת, אותה יש לשקול בכל מקרה כמצוות המחוקק (ראה לעניין זה בש"פ 1918/01, בש"פ 8320/00).

6. בפני בית המשפט הוצגה חלופה בדמות מעצר בית מלא בפזורת אבו תלול - כביש דימונה, תחת פיקוחם של אחיו של המשיב - מוחמד ואברהים, וכן אלהואשלה מחמד. הערבים נבחנו על ידי הצדדים והותירו רושם חיובי כאנשים בוגרים ואחראים, המבינים את משימת הפיקוח שנוטלים על עצמם כערבים עבור המשיב. עוד אציין, כי מדובר בחלופת מעצר מרוחקת מסביבת מגוריו של המשיב שמתגורר ביישוב תל-שבע.

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אחיו מוחמד אלעסאם, בכביש דימונה - פזורת אבו תלול, תחת פיקוחו, וכן פיקוחם של אלעסאם אברהים ואלהואשלה מחמד, לסירוגין.

ב. הפקדה כספית בסך 5,000 ₪.

ג. חתימת ערבות עצמית וצד ג' כל אחת על סך 10,000 ₪.

ד. איסור יצירת קשר עם עדי התביעה 4 ו-5.

ה. המשיב יתייצב לדיונים שייקבעו בעניינו בבית המשפט בליווי מי מהערבים.

מורה על עיכוב החלטתי ל-48 שעות.

ניתן להחל במתן הערבויות.

ב"כ המבקשת תעשה מאמץ להודיע דבר החלטתה עוד היום.

עותק ההחלטה יישלח לב"כ הצדדים.

ב"כ המבקשת תדאג ליטול את תיק החקירה מלשכתי.

ניתנה היום, י"א ניסן תשפ"ה, 09 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.