6. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשת מעצר במסגרתה פורטו עיקרי הראיות, כי המשיב סיכן במעשיו את הציבור, לא נשמע להוראות השוטרים, וכי עילות המעצר שלובות וקשורות בחומרת מעשיו, בחשש מהימלטות מהדין, ובנוסף מעברו הפלילי המכביד הכולל 8 הרשעות קודמות בעבירות מגוונות, ביניהן נהיגה פוחזת, עבירות רכוש, החזקת סכין, נהיגה ללא רישיון, נהיגה בפסילה, הפרת הוראה חוקית, הריגה, שיבוש מהלכי משפט, והדחה באיומים ובכוח. המשיב אף ריצה תקופות מאסר בעברו, דבר המעצים את עילת המסוכנות ממנו, ואת הצורך להגן על הציבור מפניו.

7. באת כח המשיב טענה כי בתיק אין ראיות לכאורה ועילת מעצר וכאשר פירטה טענותיה הובהר כי המשיב נהג ברכב, אלא שהרכב לא נגנב בהתאם לדברי בעליו אחמד, וכי דרך נהיגתו לא סיכנה משתמשי דרך אחרים.

8. ביתר פירוט טענה שהרכב לא נגנב ושייך לאחמד אבו כף, בן דודו של המשיב; אחמד נחקר פעמיים, אמר שהוא משאיר את המפתחות ב"שיג", המשיב הוא בן דודו, והוא לא יודע מי לקח את הרכב. הפנתה לחקירתו של אחמד מיום 6/11/2025, שם אמר "אני ממש לא יודע מי משתמש לי ברכב, כל אחד יכול להשתמש ברכב... אני מכיר את עלי זה שכן שלי גם האחים שלי מכירים אותו, המפתח במגרה של הרכב ובשיג...". כאשר נשאל אחמד "האם יש מצב שעלי גנב לך את הרכב...", הוא השיב "לא אין מצב...", ולשאלה "האם יכול להיות שלקח ללא רשות?..." השיב "כן".

הפנתה גם לחקירתו של אחמד מיום 10/11/2025, שם אמר "יכול להיות שהוא לקח את הרכב שלי ללא רשות". הדגישה שאחמד לא הגיש תלונה שרכבו נגנב, וכי הדיווח שלו בבוקר האירוע (7:00 בבוקר, כ-12 שעות לאחר האירוע שהתרחש ב-22:20) היה על כך שאינו מוצא את הרכב ולא יודע מי מבני המשפחה לקח אותו, ולא על גניבה. לדבריה היא סבורה שבמהלך ניהול התיק יתברר כי הדיווח נעשה כדי לכסות את עצמו מפני מעצר, מאחר שידע שהמשיב ובאקר (עצור בתיק אחר)נעצרו.

המשיב נתן הסבר, לא שמר על זכות השתיקה, ואמר כי לא התכוון לגנוב את הרכב אלא להחזירו ל"שיג", שכן הם שכנים וחברים; הפנתה לעימות בין אחמד למשיב, שם אחמד אישר שהוא מכיר את המשיב ואמר כי הרכב שלו חונה ב"שיג" כל הזמן, וחזר על כך שלא מדובר באירוע של גניבה.

בהתייחס לדרך הנהיגה של הרכב, סברה כי לא מדובר בנהיגה פוחזת; התיק מתחיל בפרשייה של "אחים לנזק" וגניבות רכבים, וכי עניינו של אדם נוסף, באקר אבו כף, שנעצר באותו זמן ובאותה פרשייה, מתברר במקביל לתיק זה; המשיב לא נחקר בעבירות של גניבת רכב וכן לא בעבירה של נהיגה פוחזת אלא בעבירות של גניבות רכב יחס עם באקר; הציגה סרטון של הנהיגה של רכב הטויוטה, אמרה שאין מחלוקת שהמשיב ניסה להתחמק מהחסימה, אך העבירה לא עולה כדי נהיגה פוחזת.

מדרך המעצר עולה לדבריה כי הופעלה נגדו אלימות מיותרת; כל אירוע הנהיגה מצולם, ועל כן אם היו דוחות פעולה על אירוע קודם שלא צולם הדבר לא תקין.

9. באי כח המבקשת הפנו לחומרי החקירה והראתה כי המשיב נחקר גם על גניבת הרכב, וגם על דרך הנהיגה והבריחה מהשוטרים; השוטרים מתארים את דרך הנסיעה מכיוון קריית גת לכיוון מחלף מאחז בכביש 6, שבה השוטר מזהה נסיעה במהירות גבוהה וזיגזוג בין רכבים; השוטרים עקבו אחרי הרכב עד לחסימה שנראית בסרטון; לדו"ח הפעולה של השוטר צ'רי, שם יש התייחסות לכך שהרכב שבר שמאלה תוך סיכון נוסעי הדרך; המשיב נחקר על גניבה ועומת עם אחמד בעל הרכב במהלך החקירה; הפנו לחקירתו של המשיב מתאריך 10/11/2025, בשעה 13:29, שם נחקר משורה 15 לגבי רכב ספציפי בו נסע; המשיב עצמו אמר בחקירתו שאינו זוכר מי נתן לו את הרכב, אינו יודע מאיפה נלקח, ואינו זוכר אם ביקש רשות לקחת את הרכב; כאשר הוטח בו שגנב את הרכב, הוא אמר "איך יגנוב כי הוא היה בשיג"; בעל הרכב נשאל אם נתן אישור למשיב לנהוג ברכב, וכי זו הפעם השלישית שהכחיש שנתן אישור;

הוצגה תמונה של המשיב מחדר החקירה בה הוא נראה מוריד את פניו ומתחמק ממענה לשאלות החוקר; לא שיתף פעולה; לא רצה שיצלמו אותו; שתק; ובשתי החקירות הבאות שלו אמר שאינו זוכר או אינו יודע, וכי גרסתו הייתה "אתם המשטרה תעשו את העבודה שלכם "; הוצג דו"ח פעולה ממנו ניתן ללמוד כי בתאריך 3/11/2025 בשעה 07:00, הוגשה תלונה על ידי אחמד, בעל הרכב החוקי, על גניבת רכבו; אחמד טען שיצא מחוץ לבית ולא מצא את הרכב.

נטען כי בעל הרכב טען שהמשיב אינו בן משפחתו אלא שכן, ולא נתן לו מעולם רשות להשתמש ברכב, וכי הוא לקח לו את הרכב מבלי שהסכים לכך; הרכב נעצר לאחר שלא נשמע להוראות השוטרים תוך כדי נסיעה פוחזת, מדובר בהתנהגות מפלילה; לוחית הזיהוי המזויפת, בה מולבשת ספרה אחרונה, מהווה התנהגות מפלילה המעידה על מי שיודע שמדובר ברכב גנוב ועל כן מתנהל כך.

ראיות לכאורה ועילת המעצר

10.לאחר שעיינתי בחומרי החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב.

"בשלב המעצר עד לתום ההליכים נדרש בית המשפט אך להערכה ראשונית לכאורית של סיכויי ההרשעה בתיק בהתבסס על חומר הראיות הקיים. השאלה אינה האם הראיות מצביעות על הרשעת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, אלא האם יש בראיות הגולמיות פוטנציאל הוכחתי המספיק כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה (ראו: בש"פ 2563/19 ניאזוב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 26 (18.4.2019); בש"פ 4698/20 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 22 (16.8.2020)). באופן יותר קונקרטי, הלכה ידועה היא כי בשלב זה בית המשפט אינו נדרש לבחון את מהימנות העדים או את משקלן של העדויות, שמקומן להתברר בהליך העיקרי. זאת, "פרט למקרים נדירים, שבהם חוסר המהימנות זועק מן הראיה ונוטל ממנה לחלוטין את כוחה בתור שכזאת"

(מתוך בש"פ 3422/21 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 2.6.2021)‏‏)

(ראו בנוסף עמ"ת 61354-11-24 מוחמד הייב נ' מדינת ישראל (נבו 25.12.2024)‏‏, בש"פ 4496/24 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 21.7.2024)‏‏, עמ"ת 12648-07-25 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 15.7.2025)‏‏, עמ"ת 61655-05-25 עיד אבו אלקיעאן נ' מדינת ישראל (נבו 29.5.2025)‏‏, עמ"ת 46444-10-24 יונתן בוגלה נ' מדינת ישראל (נבו 8.11.2024)‏‏)

11. בשלב זה של מעצר, ובחינת קיומן של ראיות לכאורה, הבכורה היא לבחינת השאלה האם הראיות בתיק החקירה תומכות את תזת התביעה, כאשר הנטל הרובץ על ההגנה חמור יותר והוא קשור בהצבעה על פגמים מהותיים בראיות התביעה (עמ"ז 24736-08-24 פואד סיד אחמד נ' מדינת ישראל (נבו 23.8.2024)‏‏, עמ"ת 27187-09-24 ווליד אבו בלאל נ' מדינת ישראל (נבו 6.10.2024)‏‏).

12. גם מטיעוני הסניגורית אני למד כי המחלוקת איננה עובדתית, אלא מתייחסת למסקנות האפשריות העולות ממעשי המשיב; אין מחלוקת שהמשיב לא ביקש את רשותו של אחמד לקחת את רכבו; אין מחלוקת שהמשיב לא מחזיק ברישיון נהיגה; אין מחלוקת כי לוחית הרישוי של הרכב שונתה; אין מחלוקת כי הרכב בו נהג זגזג בנסיעה קודם למעצר; אין מחלוקת כי המשיב ניסה להימלט מהשוטרים; אין מחלוקת כי המשיב נסע לאחור בעוד שני נהגי כלי רכב היו מאחוריו, ואז התנגש במעקה הבטיחות ונעצר.

13.המחלוקת היא האם ניתן לייחס לו עבירה של גניבת רכב או שימוש ברכב ללא רשות; וכן האם נהיגתו עולה כדי נהיגה פוחזת או שמא רק הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

14. מדו"חות השוטרים עולה כי המשיב נהג ברכב כשהוא נוסע במהירות גבוהה מאוד ומזגזג בין הנתיבים (מסמך יח, יט, כ)וכי לאחר שהשוטרים יצאו מהניידת בכדי לעוצרו, הוא נסע לאחור במהירות - "רכב הקורולה מתחיל בנסיעה לאחור ושובר את ההגה ימינה במהירות גבוהה כאשר אני מזהה 2 רכבים לפחות של אזרחים שהוא כמעט נכנס בהן ומסכן את הסביבה ואז ממשיך בנסיעה למרות שהוא מזהה שאני משטרה...ואני מבצע ירי אזהרה לאוויר לשם ביצוע מעצר...כאשר אני צועק עצור משטרה והוא לא עצר עד שהוא נכנס ברלס מצד ימין של הכביש..." (דו"ח פעולה של השוטר יאדיר חרזי יט).

15. ראו גם דו"ח של השוטר דור צ'רי אשר הוסיף "...אני מתקרב לרכב ואני שומע את המנוע של הרכב מתאמץ ומנסה לנסוע. בשלב זה אני עומד עם הפנים של הרכב שלי למול הפנים של הרכב המדובר. כאשר הוא מתחיל בתזוזה קטנה קדימה אני נצמד עם החזית של הרכב...לחזית של הרכב המדובר..." (מסמך כ').

16. מצפיה בסרטון הבריחה, ברור כי המשיב ניסה להימלט מהשוטרים, ברור כי הוא נוסע לאחור במהירות רבה דרך שול הדרך, כאשר שני כלי הרכב צמודים זה לזה במקביל, ובנוסף הרכב השמאלי צמוד לשול הדרך. בעובדה הוא מתנגש במעקה הבטיחות. להזכיר כי מדובר בכביש 6, שהוא דו מסלולי, כאשר הנסיעה גם בשעה הספציפית, וגם בכלל, כוללת תנועה ערה של כלי רכב. עוד ברור מהצפיה כי המשיב לא שלט ברכב, המרחק בין האירוע בפועל, לבין דריסה של שוטרים או התנגשות בכלי הרכב שהיו מאחוריו, הינו כפסע, ואינו קשור במיומנות המשיב בנהיגה.

17. בהתייחס לעבירות הפזיזות והרשלנות, מהתנהגות המשיב, ברור כי הוא נוסע לאחור מבלי לקחת בחשבון את תוצאות מעשיו, מאבד שליטה, חולף לפני כן בצמוד לשני כלי רכב אחרים - והכל בנתיב תחבורה מרכזי כאשר הגביש עמוס משתמשי דרך. מכאן, אני מקבל את תזת התביעה כי נהיגתו - בכביש קודם לכן, ולאחר מכן בחסימה, עולה כדי נהיגה בפזיזות ורשלנות.

18. ודוק, סעיף 338 (א)(1) לא דורש קיומו של סיכון בפועל אלא - "נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית...בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה לסכן כדי חיי אדם או לגרום לו חבלה...".

(הדגשות וסימונים שלי, ע"צ)

19. חשוב לומר כי מקריאת הדו"חות ברור כי רכב הטויוטה כבר החל משעה 19:45 ואף קודם לכן בתנועה לצפון, בשעה 21:08 במחלף קסם לכיוון דרום. כלל השוטרים מדווחים על נהיגה מהירה, כאשר במעצר עצמו מוצאים ברכב טלפון נייד בשיחה פעילה יחד עם צד שני שפרטיו לא בוררו בתיק החקירה (ראו גם מסמך כא).

20. איכות הזיוף של הספרה מלוחית הרישוי ברמה גבוהה וחריגה (לא הדבקה של איזולירבנד או בורג בצבע שחור שיוצר שינוי ספרה) ונעשה באמצעות הדבקה של ספרה "תקנית" (ראו דו"ח מז"פ לז). כמו כן ממערכת "עין הנץ" ניתן להבין כי הזיוף נעשה בין השעה 19:31 לשעה 19:45 (מ, מא), לאחר שהרכב כבר נלקח ממקום החניה ליד ביתו של אחמד.

21. הרכב מדווח כגנוב (ראו דו"חות האירוע כז, וכן מסמך כה (מטלפון ***-******* השייך לאחמד), וכי בעל הרכב אמר - בזמן אמת - כי השאיר את מפתחות הרכב ברכב, והרכב פתוח, בירר עם בני משפחתו הקרובים ואף אחד מהם לא יודע היכן הרכב.

22.אמרתי בעל פה ואומר גם כאן - השאלה מה חשב בעל הבית בדיעבד, איננה רלבנטית והיא בגדר עדות סברה. בשעת אמת, הוא דיווח על גניבת רכבו, עשה בדיקה מול קרובי המשפחה האם מישהו לקח את הרכב, הוא אלא מכיר את המשיב ברמה האישית, ועשה מאמץ משמעותי להתנער ממנו - מלכתחילה ובדיעבד.

23. זאת ועוד, השאלה כעת היא האם יש סיכוי סביר להרשעה בעבירה זו, וזאת בהתאם לתמונה הראייתית ולתזת התביעה. קשה להבין כיצד המשיב נטל את הרכב - כאשר לדבריו המפתח היה בשיג ולדברי בעל הרכב הם היו בתא הכפפות ברכב, שעה שכבר משעות הערב לפני הרכב נלקח על ידו, לוחית הרישוי שונתה באופן מתוכנן ומדוקדק ועוד - וכיצד הוא ישכנע את בית המשפט באמיתות טענתו, לאור התנהלותו בחקירה עצמה.

24. המשיב בחקירתו הראשונה סירב להשיב, נשאר עם ראשו מטה על השולחן, ואף נמנע מלהתעמת עם באקר שהוכנס לחדר החקירה. בחקירתו השניה לא זיהה עניינים שהונחו לפניו, שמר על זכות השתיקה, הכחיש כי נהג, טען שטייל בארץ, לאחר מכן אמר שלא זוכר אם נהג, מסרב לענות בדבר הסרטון שהוצג לו

25. יש בהתנהלותו בחקירה בכדי להעצים מסוכנותו. העובדה כי הטיל ראשו בידיו, וסירב להשיב לשוטרים (חקירה וכן תמונה יד'), יש בה כדי להביא למסקנה משלימה כי אין מורא השוטרים והחוק שורה עליו (ראו גם עמ"ת 46444-10-24 יונתן בוגלה נ' מדינת ישראל (נבו 8.11.2024)‏‏, בש"פ 8638/96 נחום קורמן נ' מדינת ישראל, נ(5) 200 (1996)‏, בש"פ 4458/18 ויקטור מישייב נ' מדינת ישראל (נבו 24.6.2018)‏, בש"פ 184/12 מדינת ישראל נ' רוני אטיאס (נבו 12.1.2012)‏‏, עמ"ת 61354-11-24 מוחמד הייב נ' מדינת ישראל (נבו 25.12.2024)‏‏)

26. בעל הרכב, אחמד, בחקירותיו, אמר שלא אישר למשיב לקחת את הרכב. אמר שאין לו קשר עם המשיב ואולי הוא שכן שלו - לא יודע היכן גר בדיוק ובסיום חקירתו אמר שלקחו לו את הרכב ללא רשות והוא התקשר למשטרה. בחקירתו השניה של אחמד אמר שמכיר את המשיב כי הוא שכן, אבל לא נמצא איתו בקשר, בחיים לא דיבר איתו (29, 31, 33).

27. הגם שהמשיב לא הוזהר בחקירה ברמה המילולית בדבר גניבת הרכב, הרי שבפועל נערך לו עימות עם אחמד, נשאל שאלות אודות נטילת הרכב ללא רשות, וגם הוא לא אמר שקיבל אישור אלא שהמפתחות היו בשיג - למרות דברי אחמד כי המפתחות היו ברכב.

28. בעניין זה אפנה לרע"פ 1030/05 ריקו ברקו נ' מדינת ישראל (נבו 3.2.2005)‏‏ שם נקבע כי "אכן, סדר הדברים הראוי הוא כי חשוד ייחקר על החשדות המיוחסים לו בטרם מוגש כנגדו כתב אישום. יחד עם זאת, שוכנעתי כי בנסיבות המקרה הקונקרטי ומן הטעמים שפירט בית-המשפט המחוזי, לא נגרם למבקש עיוות דין."במקרה בפני המשיב אמנם לא הוזהר, אך הסרטונים הוצגו לו, החשדות פורטו בפניו, ניתנה לו הזדמנות להתגונן והוא מסר גרסה מסוימת לחלק מהאירועים. אחרון בעניין זה, יש לכך השלכה מזערית אפשרית בהיבטי משקל ולא בהיבטי קבילות.

29. לחובת המשיב שמונה הרשעות קודמות בעבירות של הפרות הוראות חוקיות, סיכון חיי אדם בכלי תחבורה, עבירות התחזות ומרמה, עבירות רכוש רבות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, גניבת רכב, הדחה בכח ובאיומים, תקיפת שוטר, הריגה, החזקת סכין ועוד.

30. עיינתי בתיק ההריגה בו נדון (ת"פ 28629-11-10) ומצאתי כי שם היה נתון בתנאים מגבילים, הפר אותם, נהג ללא שהחזיק .(מעולם) ברישיון נהיגה וכשהוא פסול מנהיגה, סיכן משתמשי דרך אחרים והביא להריגת חברו.

31. גם לאחר הרשעה זו, המשיב המשיך לנהוג בכלי רכב ללא רישיון, גנב כלי רכב, וסיכן משתמשי דרך אחרים.

32. המשיב לאורך שנים, החצין בהתנהגותו, מידת סיכון משמעותית כלפי הציבור, שב ונהג פעם אחר פעם ברכב, למרות האירוע הטראגי בגינו נתן את הדין, למרות שנדון למאסרים ממושכים, ולמרות שהמסר כלפיו היה חד ערכי לאורך השנים כי הוא מתנהל ומסכן את הציבור, בהיותו נהג לא מיומן ולא מורשה. התנהגות זו הינה בעלת אלמנטים אנטי סוציאליים, המעצימים את המסוכנות ממנו.

33. כל האמור מעלה, מביא למסקנה כי למרות שמדובר המשיב יליד 90 (בן 35) לחובתו עבר מכביד. משכך מסופקני אם ניתן לתת בו אמון. לשון אחר - למשיב רף משמעותי שעליו לחצות בכדי לשכנע כי ניתן להסתפק בעניינו בתנאים מגבילים.

34. יחד עם זאת, ולפני שאסגור הגולל על המשיב, יופנה עניינו לקבלת תסקיר של שירות מבחן, וזאת על מנת לסייע לי לקבל תמונה רחבה ככל הניתן בעניינו, להעריך מידת הסיכון הנשקפת ממנו, האם ניתן לתת בו אמון, והאם מדובר בחלופה שיכולה לתת מענה למסוכנות הנשקפת ממנו.

35.לאור כל האמור - הדיון הקבוע בפני לתאריך 08/12/2025 מבוטל.

36.קובע להמשך דיון בעניינו של המשיב לתאריך 18/01/2026 בשעה 11:00.

37.המזכירות תעביר העתק החלטתי לשירות המבחן אשר יגיש תסקירו עד למועד הנדחה.

38. המשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון הבא באמצעות שב"ס בוויעוד חזותי.

39.פרוטוקול זה משמש צו מעצר.

40.תשומת לב המאשימה, כי ברישום הפלילי של המשיב, בחלק המתייחס לעבירת ההריגה, נפלה טעות הנוגעת למספר תיק בית המשפט. המאשימה תפנה העניין לגורם המוסמך לכך.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"ו, 03 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.