1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו לכאורה עבירות של הובלה ונשיאה לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); החזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין; ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין - עבירות מיום 06.05.2025.

 

על פי כתב האישום, ביום 6.5.2025 בשעה 16:30 או בסמוך לכך, נסעו המשיבים סמוך לרחוב ביאליק בבאר שבע, ברכב מסוג יונדאי סונטה מ"ר 393-01-802 השייך לאביו של המשיב 2 (להלן: "רכב היונדאי"), כשהם נושאים ומובילים אקדח חצי אוטומטי דמוי גלוק קליבר 9 מ"מ פאראבלום עליו מופיע הסימון TLP825 על הגוף, ועל הצינה והקנה TLP817 (להלן: "הנשק").

 

  נטען, כי בשלב מסוים הבחין המשיב ברכב בו נסעו קציני הבילוש אוראל הרוש, איציק בונה ושניר ביטון, והחל בנסיעה מהירה ובהימלטות מהבלשים. הבלשים הבחינו בנסיעתו של המשיב ונסעו אחרי המשיבים תוך שהם מפעילים אורות כחולים מהבהבים וכורזים למשיבים לעצור בצד הדרך.

 

על פי כתב האישום, המשיבים לא שעו לקריאות הבלשים והמשיכו בנסיעה עד שנכנסו לחניית רכבים ברחוב יעלים 82 בבאר שבע. על פי כתב האישום, הנאשם 1 יצא מרכב היונדאי ונמלט מהבלשים. הוא השליך את האקדח לתוך שיח סמוך והמשיך לרוץ עד שנעצר על ידי הבלש אוראל כשהוא נושא על גופו סכין שלא כדין. המשיב, כך נטען, נעצר ברכב היונדאי כשהוא נושא על גופו סכין שלא כדין.

 

  על פי כתב האישום, המשיבים במעשיהם נשאו והובילו נשק בלא רשות על פי דין, החזיקו אגרופן או סכין שלא כדין ושיבשו מהלכי משפט.

 

2. הדיון בבקשה בדבר קיומן של ראיות לכאורה, התקיים בפני כב' השופטת גאולה לוין, ולאחר ששמעה את טיעוני הצדדים, ועיינה בחומרי החקירה, קבעה דבר קיומן של ראיות לכאורה לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום (ראה החלטה מיום 04.06.2025).

 

3. בהמשך, עמד בית המשפט בהחלטתו על עילות המעצר העומדות לחובת המשיב, וציין:

  "סעיף 21 לחוק המעצרים, שכותרתו "מעצר לאחר הגשת כתב אישום", מורה כך:

"(א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה:

(א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי- מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

 

(ב) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;

(ג) הואשם הנאשם באחד מאלה:

  ...

  (2) עבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב)".

 

בהתאם לאמור, עבירת הנשק בה מואשם המשיב מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית. בית המשפט העליון עמד על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מעבירות נשק. נפסק כי נקודת המוצא היא שמי שהואשם בעבירות מסוג זה, וקיימות נגדו ראיות לכאורה - ייעצר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. רק בהתקיים נסיבות חריגות, תוכל חלופת מעצר לאיין מסוכנות זו (בש"פ 5385/23 סארי משלב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 21.7.2023))".

 

4. עוד הוסיף בית המשפט, גם לאחר שקבע דבר קיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר לחובת המשיב, הורה בהתאם למצוות המחוקק, על הפניית המשיב לקבלת תסקיר מעצר מאת שרות המבחן, וזאת מבלי לטעת ציפיות בלבו של המשיב בדבר התוצאה שתתקבל בסופו של יום, והמשך הדיון נקבע בפניי.

 

 

 

5. המשך הדיון התקיים בפניי, ובמסגרתו התקבל תסקיר מעצר מאת שרות המבחן, שתמציתו - המשיב בן 23, רווק, עובר למעצרו התגורר בגפו בשכירות בעיר באר-שבע. סיים 12 שנות לימוד, במישור הלימודי אובחן כמתמודד עם בעיות קשב וריכוז ומקבל קצבת נכות בשיעור של 50% מהמל"ל. הוריו גרושים. אביו גמלאי משטרת ישראל, אמו עקרת בית, מתקיימת מקצבת נכות של מהמל"ל, על רקע נכות רפואית. עוד שיתף המשיב, כי מעת גירושיהם של הוריו, משפחתו חוותה טלטלה כלכלית ורגשית ונאלץ להשתלב בתעסוקה לצרכי פרנסה. עוד לדבריו, מגיל נעורים אחיו מעורה בחברה שולית, בעל עבר פלילי בתחום הסמים ונידון למאסרים בפועל ועל כן הקשר ביניהם נותק למשך מספר שנים.

 

בגיל התואם גיוס לשירות צבאי, המשיב קיבל פטור על רקע עברו הפלילי. חרף זאת, השתלב במסלול טירונות ב"חוות השומר". עוד לדבריו, התקשה בקבלת סמכות ומרות וכן התקשה בקבלת חוקי המסגרת הצבאית, ומשכך, ביצע עריקות וריצה מאסר בכלא צבאי.

 

  במישור המשמעתי - שיתף המשיב את קצינת המבחן, כי היה מעורב באירועי אלימות חריגים. בהיותו בן 14 בגין ביצוע עבירות אלימות ורכוש בגינם ריצה מאסר בפועל בכלא "אופק" כארבעה חודשים. בסיום השתלב במסגרת חינוכית והשלים את לימודיו. עוד שיתף, כי במסגרת החינוכית נתרם מהטיפול, דבר שסייע לנתב את דרכיהם של חבריו להתנהלות חיובית לאור התנסותו בחברה שולית במסגרת מעצרו.

 

  הערכת סיכון - השרות מתרשם מבחור צעיר, אשר גדל במערכת משפחתית אשר התאפיינה במשברים ובקשיים כלכליים. מתוך כך, נשא על כתפיו אחריות להשתלב בתעסוקה בהיותו נער ולפרנס את משפחתו, התנהלות אשר הובילה להיפוך תפקידים ולצבירת כעס ותסכול כלפי הדמויות ההוריות. תחושותיו נעשו בדרך של מעורבות באירועי אלימות וכרצון לתחושת כוח, על כן, המשיב סיגל לעצמו דפוסי אלימות. המשיב חיפש אחר תחושת שייכות, הגנה וכוח, על כן חבר לחברה שולית והיה מעורב בפלילים. המשיב בעל דימוי עצמי נמוך וכן בעל דפוסי ריצוי אשר מתבטאים גם ברקע לנסיבות מעצרו, כאשר עולה, כי נזקק לשמירת קשריו השוליים לצרכי הגנה. עם זאת, השרות התרשם, כי על אף המתואר, המשיב ערך מאמצים לסיים את לימודיו ולהשתלב בשירות צבאי ולייצר יציבות במישור הזוגי. מעצרו הנוכחי מהווה טלטלה והרתעה עבורו לאור חוויית עברו במסגרת מאסרו אותו תיאר כטראומתי בעבר. מאידך, בשקלול כלל הגורמים, סבור שרות המבחן, כי קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק הקשורה בהיגררות וחבירה לחברה שולית, ותוך רצון לריצוי וקשר עם חברה זו.

 

  חלופת המעצר שנבחנה - שרות המבחן מציין, כי תחילה הוצעה חלופה בדמות מעצר בית מלא בביתה של דודתה של בת זוגו של המשיב ביישוב אשלים, בפיקוחה ובפיקוח בעלה וכן בפיקוח אביו של המשיב (להלן:"החלופה הראשונה"). אולם, בהמשך נמסר לשרות המבחן, כי חלופה זו אינה אקטואלית עוד.

 

החלופה השנייה - בדמות מעצר בית מלא בבית אביו של המשיב בבאר-שבע, תחת פיקוחו וכן פיקוח רעיית אביו, הגב' סיון, בת 43, נשואה ואם ל-4 ילדים, עובדת כסייעת בתחום החינוך בין השעות 13:00-17:00, וכן אמה של בת זוגו של המשיב, הגב' יפעת דבש, בת 45, נשואה ואם ל-3 ילדים, עובדת כסייעת במערכת החינוך המיוחד (להלן:"כתובת החלופה" ו"הערבים").

 

שרות המבחן נפגש עם הערבים. ככל שנוגע לאביו - נמסר, כי הינו בן 52, נשוי בשנית ואב ל-6 ילדים. לשעבר גמלאי משטרת ישראל, כיום עובד לדבריו כקב"ט באוניברסיטה. שיתף, כי בנו הבכור הינו עובר חוק, התנהלות אשר אינה עומדת בקנה אחד עם השלכותיו ועמדותיו, ועל כן הקשר עמו נותק. בנוגע למשיב, תיאר כי ערך מאמצים לאורך השנים לנתבו למסלול חיים נורמטיבי ומתפקד על-ידי תמיכה וסיוע במישור הלימודי, בשרות הצבאי. באשר למיוחס למשיב - הביע פליאה ומסר, כי המשיב אינו מעורה בחברה שולית וכי המיוחס לו אינו עומד בהלימה עם אופיו. הציע עצמו כגורם פיקוח עיקרי.

 

באשר לרעיית אביו של המשיב, הגב' סיון - תיארה את המשיב כאדם טוב, מכבד ואוהב את אחיו למחצה. עוד הדגישה, כי אביו מהווה בעבורו דמות דומיננטית בחייו. התקשתה להרחיב באשר לקשריו החברתיים ו/או השוליים, כך גם כלפי המיוחס לו.

 

באשר לאמה של בת זוגו של המשיב, הגב' יפעת - תיארה את המשיב כבעל מוסר עבודה, כמכבד ומסייע לכל אדם. מסרה, כי אינה בקיאה בפרטי המיוחס לו. הביעה רצון לסייע בפיקוח על המשיב במידה ואביו ורעייתו יזדקקו לכך.

 

שרות המבחן מציין, כי התרשם מגורמי פיקוח חיוביים, נורמטיביים, בעלי כמיהה לסייע למשיב ככל שניתן. עוד התרשם השרות, כי גורמי הפיקוח המוצעים מוכנים לערוך התארגנות סביב הפיקוח עליו, מגלים הבנה אודות המשמעות של תפקיד הפיקוח, בעיקר אביו שמוצע כערב עיקרי.

 

עם זאת, שרות המבחן מציין, כי מהתרשמותם עולה, כי מחד, ישנה התגייסות לסייע למשיב ומאידך, להערכתם, קיימות מורכבויות משפחתיות וחוסר היכרות מעמיקה עם המשיב אשר עלולה להוביל לקושי בעמידה בתנאים ובפיקוח לאורך זמן.

 

בנוסף, מיקום החלופה בעיר באר-שבע, היכן שמנהל, לכאורה, המשיב קשרים שוליים, אך בשקלול הגורמים, מעריך שרות המבחן, כי יש בחלופה לסייע לתת מענה לסיכון המתואר.

 

ככל שנוגע לבקשת בית המשפט לבחינת אפשרות מעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני - מציין שרות המבחן, כי להערכתם, החלופה שנבחנה הינה מספקת ואין צורך בממד הרתעתי וגבולי נוסף, בהינתן הרתעתו של המשיב משהותו במעצר. כמו כן צוין, כי במידה והמשיב ייעצר בפיקוח אלקטרוני, לא יוכלו לתת מענה טיפולי התואם את צרכיו בדמות שילוב בקבוצה טיפולית, תעסוקה ודיור.

 

לסיכום - שרות המבחן ממליץ על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בכתובת אביו ותחת פיקוחו העיקרי של האב, וכן סיוען של רעייתו ואמה של בת זוגו, לצד צו פיקוח מעצר של שרות המבחן למשך שישה חודשים.

 

6. ב"כ המשיב עתר לאמץ את המלצת שרות המבחן, וזאת מהטעמים והנימוקים שעמד עליהם שרות המבחן בהמלצתו. עוד נטען, כי מדובר במשיב צעיר, עברו בהיותו קטין התיישן ומאז חלפו 8 שנים. המשיב בעל נסיבות אישיות ומשפחתיות מורכבות, וחרף זאת, כפי שהתרשם שרות המבחן, הצליח על אף הקשיים, לסיים לימודיו ולהשתלב בשירות צבאי והמשך מעצרו מהווה טלטלה והרתעה קשה עבורו.

 

עוד הציע ב"כ המשיב לעבות את החלופה בפיקוח אלקטרוני, שכן כעולה מהתסקיר, אפשרות זו הוצעה בפני שרות המבחן, אולם שרות המבחן סבר, כי החלופה שבחן יש בה כדי לתת מענה מספיק לסיכון הנשקף מן המשיב. כמו כן, בכוונת שרות המבחן, לשלב את המשיב בקבוצה טיפולית במסגרת צו פיקוח מעצר.

 

לשיטת ב"כ המשיב, נסיבות המעשה (הנשק נתפס עם האחר) והעושה כמתואר בתסקיר, לרבות גילו הצעיר ועברו שהתיישן בהיותו קטין, מהווים נסיבות חריגות ומיוחדות, המצדיקות סטייה מן נקודת המוצא בעבירות נשק, ומשכך, עתר לאמץ את המלצת שרות המבחן. הסנגור הפנה לאסופה של פסיקה התומכת בגישתו (עמ"ת 73182-05-25, בש"פ 361/24, בש"פ 1760/24, בש"פ 6469/22, בש"פ 5986/22, מ"ת 10874-03-20, מחוזי מרכז, בש"פ 5169/19, מ"ת 67058-03-17, מחוזי מרכז).

 

7. ב"כ המבקשת מנגד, עתר לדחות את המלצת שרות המבחן ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען, כי כנגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחסד"פ, שכן המשיב יחד עם הנאשם 1, החזיקו בנשק חם, טעון במחסנית עם שלושה כדורים, שביכולתו לירות ולפגוע, דבר שמגביר את הסיכון ואת פוטנציאל הנזק והסיכון הגלום בעבירות מסוג זה.

 

  עוד נטען, כי לחובת המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק, שכן מדובר בעבירות נשק. עוד נטען, כי כנגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א), שכן קיים יסוד סביר לחשש, כי אם ישוחרר ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין, וזאת לאור העובדה, כי עת שהבחין המשיב בשוטרים, החל בנסיעה מהירה ובהימלטות.

 

עוד נטען, כי חרף שהשוטרים נסעו אחרי רכבו של המשיב תוך הפעלת אורות כחולים מהבהבים וכורזים לו לעצור בצד הדרך, המשיב לא שעה לקריאות השוטרים והמשיך בנסיעה עד שנכנס לחניית רכבים ושם פרק נאשם 1 מרכב המשיב ונמלט, כשהאקדח ברשותו ובהמשך, השליך אותו לתוך השיחים, ואילו המשיב נעצר ברכב כשהוא נושא על גופו סכין שלא כדין.

 

  עוד נטען, כי לחובת המשיב עבר פלילי הכולל הרשעות בגין עבירות אלימות, התפרצות, היזק לרכוש - המשיב צירף חמישה כתבי אישום ונידון ל-4 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר מותנה משך שנתיים (ראה ת"פ 51178-08-17, בית משפט השלום לנוער בבאר-שבע).

 

  באשר לתסקיר - נטען, כי מדובר בהמלצה כשמה היא. יחד עם זאת ולגופם של דברים, נטען, כי המלצת התסקיר לא מתיישבת עם תוכנו, שמתאר צעיר שסיגל לעצמו דפוסי אלימות, חבר לחברה שולית והיה מעורב בפלילים עוד בהיותו קטין ואף נידון למאסר בפועל. נזקק לשמירת קשריו השוליים לצרכי הגנה. כמו כן, להערכת השרות, קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק וחבירה לחברה שולית, ומאידך, סבור שרות המבחן, כי חלופה בדמות מעצר בית מלא בבית אביו בבאר-שבע, הינה מספקת ואין צורך בממד הרתעתי וגבולי נוסף, בדמות פיקוח אלקטרוני.

 

עוד בהקשר זה נטען, כי נקודת המוצא בעבירות נשק, הינה מעצר עד תום ההליכים, גם ביחס לנאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי, למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן. עוד בהקשר זה נטען, כי גם כאשר בוחנים מעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני, נדרשים טעמים מיוחדים שיירשמו, מה שאין לגישת המבקשת בעניינו של המשיב, כך שהמלצת שרות המבחן גם לא מתיישבת עם המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה בעבירות נשק.

 

גם ב"כ המבקשת הפנתה לאסופה של פסיקה התומכת בגישתה.

 

דיון והכרעה

8.  המדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון בעבירות נשק ככלל קובעת, כי נקודת המוצא היא מעצר מאחורי סורג ובריח, שכן הכלל הוא, כי עבירות מסוג זה מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, אשר ככלל, חלופת מעצר לא תאיינה, אלא במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו (ראה סעיף 21(א)(1)(ג)(2) ו-22ב(ב)(1) לחוק המעצרים), לרבות בעניינם של נאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי, לצד תסקיר חיובי, גם כאשר מדובר בקטין.

 

זאת ועוד, קיימים מקרים של מעצר עד תום ההליכים בעבירות נשק, אף מבלי הצורך להפנות לקבלת תסקיר מעצר של שרות המבחן, כמתואר בפסיקה.

גם בעניינם של קטינים (ראה בש"פ 1925/22 - עניינו קטין, לצד תסקיר חיובי וחרף זאת, בית המשפט העליון הורה על מעצרו עד תום ההליכים, תוך ציון: "המחוקק הנחה את בית המשפט כי הכלל הוא אם יורים - לא משתחררים. זה הכלל.")

 

מעט ההחלטות שניתנו לאחרונה החורגות במעט מהגישה העיקרית בבית המשפט העליון, אינן משקפות שינוי בהלכה, אלא עמדה של מיעוט השופטים ודומני, שנכון יהיה בעניין זה, ללכת בעקבות הרוב.

 

ראה: בש"פ 4422/22, מחמוד אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל - כב' השופטת ג. כנפי-שטייניץ, מיום 05.07.2022; (אף ללא הפנייה לקבלת תסקיר.) בש"פ 5407/22, פלוני נ' מדינת ישראל - כב' השופט י. כשר, מיום 29.08.2022; (אף ללא הפנייה לתסקיר.) בש"פ 1925/22, מדינת ישראל נ' פלוני - כב' השופט י. עמית, מיום 22.03.2022; (קטין) בש"פ 7776/21, חמזה אלכתנאני נ' מדינת ישראל - כב' השופט י. עמית, מיום 17.11.21; בש"פ 8026/19, מדינת ישראל נ' רמדאן זיידאת - כב' השופט ג. קרא, מיום 11.12.2019; בש"פ 6890/21, מדינת ישראל נ' כארם שריף - כב' השופט ג. קרא, מיום 17.10.2021; בש"פ 4930/22, פירס חשים ומחמד עבדין נ' מדינת ישראל - כב' השופטת ד. ברק-ארז, מיום 04.08.2022; בש"פ 6556/21, מדינת ישראל נ' אברהים שייח-יוסף - כב' השופט ע. פוגלמן, מיום 11.10.2021; (אף ללא הפנייה לקבלת תסקיר.) בש"פ 79/22, מוחמד סולימאן נ' מדינת ישראל - כב' השופט נ. סולברג, מיום 05.01.2022; בש"פ 7023/20, מוחמד עלאווי נ' מדינת ישראל - כב' השופט י. אלרון, מיום 21.10.2020; בש"פ 968/22, שאדי חוויס נ' מדינת ישראל - כב' השופט י. אלרון, מיום 16.02.2022; בש"פ 4370/20, תאמר חמדון נ' מדינת ישראל- כב' השופטת ע. ברון, מיום 05.07.2020; בש"פ 5245/20, חסאן שאני נ' מדינת ישראל - כב' השופט ד. מינץ, מיום 05.08.2020; בש"פ ­6085/22, אברהים אזברגה נ' מדינת ישראל - כב' השופט א. שטיין, מיום 18.09.2022. מ"ת 57684-05-22, בית המשפט המחוזי באר-שבע - אף ללא הפנייה לתסקיר. מ"ת 1463-10-22, בית המשפט המחוזי באר-שבע - אף ללא הפנייה לתסקיר. עמ"ת 5672-09-22, בית המשפט המחוזי באר-שבע - אף ללא הפנייה לתסקיר.

 

עוד ראה בש"פ 6469/22, של כב' השופט גרוסקופף, נקבע בפיסקה 9: "אין חולק על כך כי גיל צעיר והעדר עבר פלילי אינן כשלעצמן נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל."

 

9.  ער אנוכי להיות המשיב צעיר שעברו הפלילי התיישן מהיותו נער. אולם, אין בנתון זה כשלעצמו כדי לגבש נסיבות חריגות או יוצאות דופן, המצדיקות במקרה דנן, סטייה מנקודת המוצא כפי שהתווה בית המשפט העליון בעבירות נשק, שכן השילוב בין רמת המסוכנות האינהרנטית הנלמדת מנסיבות המקרה והמעידות על נגישות המשיב לנשק לבין מאפייני אישיותו ודפוסיו כפי שעמד על כך שירות המבחן בתסקירו, לצד התנהלותו של המשיב בחקירה, אינן מגלות הצדקה לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר (ראה התייחסות כב' השופטת גאולה לוין מיום 04.06.2025, בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה והתנהלותו של המשיב).

 

עוד לענייננו, המשיב עצור בעבירה של אחזקת נשק שלא כדין, עבירה המקימה כנגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית. המשיב החזיק לכאורה ברכבו נשק חי ומחסנית עם שלושה כדורים, באופן המסכן את הציבור. בנוסף, הוא החזיק בסכין, חרב ואלה. הדבר מצביע על מסוכנות ממשית, מעבר למסוכנות הסטטוטורית. העובדה שלא ציית לכאורה לשוטרים שכרזו לו מגבירה את המסוכנות ואולי אף מקימה חשש להימלטות או לשיבוש.

 

יתרה מכך, המלצת שרות המבחן איננה חזות הכל, ובית המשפט אינו כבול אליה, שכן הינו אחרי הכול, אך אמצעי וכלי עזר לשם קבלת אינפורמציה עובר לקבלת ההחלטה.

 

לגופם של דברים, המלצת שרות המבחן אף לא מתיישבת עם הפסיקה בעבירות נשק (מעצר בית מלא), קל וחומר כאשר נבחנת היתכנות של מעצר בפיקוח אלקטרוני בעבירות נשק, נדרשים טעמים מיוחדים שיירשמו בהתאם לסעיף 22ב(ב)(1) לחוק המעצרים. כאמור, בענייננו לא מצאתי טעמים מיוחדים כנדרש על פי סעיף 22ב(ב)(1) לחוק המעצרים.

 

למעשה, שרות המבחן ממליץ על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא, דהיינו חזרתו של המשיב לסביבתו הטבעית היכן שקיימים לו קשרים שוליים. תחת פיקוחן של שתי ערבות שהתרשם מהן שאין להן היכרות עמוקה עם המשיב. כמו כן, אביו שמוצע כערב עיקרי, עובד כקב"ט במשך היום באוניברסיטה. יתרה מכך, שרות המבחן אף סבור, שאין צורך במעצר בפיקוח אלקטרוני, חרף עברו של המשיב שאמנם התיישן, נסיבות המעשה והעושה, מאפייני אישיותו ודפוסי התנהלותו, לרבות קיומו של סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק הקשורה בהיגררות וחבירה לחברה שולית מתוך רצון לריצוי וקשר עם חברה זו (ראה עמ' 3 לתסקיר). דומני, שתוכנו של התסקיר לא מתיישב כלל ועיקר עם המלצתו הסופית.

 

10. לא אוכל לסיים מבלי לחזור על מה שאמרתי במקרים דומים, כי הנשק מגלם סיכון פוטנציאלי שישתמשו בו. מידת הסיכון למימוש הפוטנציאל ניתנת להערכה, בין השאר, גם לפי התפוצה של המקרים בהם נעשה שימוש בפועל בכלי נשק בלתי חוקיים בסביבתו של מחזיק הנשק.

 

ריבוי המקרים של שימוש בפועל בנשק לאחרונה, במיוחד במחוז הדרום ובמגזר הערבי, מגביר את הערכת הסיכון הנובע מכל נשק ונשק. זאת גם בטרם התממש הפוטנציאל, טרם נעשה שימוש באותו נשק עצמו. עוד בהקשר זה, יודגש שהנטל להפריך את חזקת המסוכנות הסטטוטורית הרובצת לפתחו של מחזיק נשק (כדי לשכנע בהיתכנות חלופת מעצר) גובר בתקופות בהן נעשה שימוש רב בנשק, כמו המציאות דהיום. כאמור, התנהלות המשיב בחקירתו מהווה אינדיקציה הפוכה.

 

הגוף העברייני המחזיק בנשק, בדרך כלל, יהיה ארגון פשיעה, כנופיה או משפחה ולא אדם בודד. גוף זה, בדרך כלל, ידאג לכך שהנשק ייאחז בפועל על ידי מי שאין לו עבר פלילי כדי להקטין את הסיכון למעצר אם הנשק ייתפס. משכך, המעצר בגין החזקת נשק שלא כדין נדרש כדי לגדוע את היד של הגוף המסוכן כולו - אף אם היד, כשלעצמה, אינה נראית כל כך מסוכנת, רק המעצר יכול לוודא שהיד לא תתחבר חזרה לגוף העברייני, זאת בדומה לקטיעת שרשרת הפצת הסם בתחום הסמים, כפי שעמד על כך בית המשפט העליון בפסיקתו.

 

הערה אחרונה בטרם סיום, ובענווה, מוצא מותב זה, אשר דן במשך שנים כמותב קבוע בהליכי מעצר עד תום ההליכים במחוז הדרום, מרבית כתבי האישום ובקשות המעצר שמובאים בפניי בתחום הנשק עניינם נאשמים צעירים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי. יכול והדבר מקורו בסכסוכי משפחות, בהתארגנות עבריינית רחבה, בפיתוי הכספי והקלות הבלתי נסבלת בהשגת כלי נשק בלתי חוקיים. במקביל, מאמצי אכיפה מרובים מושקעים בגילוי כלי נשק לא חוקיים, בתפיסתם, במניעת השימוש בהם ובסיכול עבירות חמורות, וכן בפענוח העבירות ובהבאת הנאשמים לדין. המעצר נדרש במלחמה זו, לא לשם הרתעה, אלא לשם מניעה בפועל של העבירות על ידי העצורים עצמם, שלימדו על עצמם שהם נכונים לרתום את עצמם למלחמה נגד החברה הנורמטיבית.

 

11.  מן המקובץ לעיל, ובהעדר נסיבות חריגות ויוצאות דופן או "טעמים מיוחדים שיירשמו", כנדרש על פי סעיף 22ב(ב)(1) לחוק המעצרים, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

פרוטוקול זה ישמש כצו מעצר.

 

עותק ההחלטה יישלח לשרות המבחן ולב"כ הצדדים.

 

ניתנה היום, 13 13 יולי 2025, בהעדר הצדדים.