ב. ביום 25.1.25 הזדהה הנאשם עם ארגון טרור והסית לטרור בכך שפרסם בחשבון הטיקטוק שלו סרטון תעמולה של ארגון הטרור חמאס, בו מצולמות 4 תצפיתניות אשר נחטפו במהלך אירועי השבעה באוקטובר, אשר הובלו לנקודת שחרורן, ונדרשו לשאת דברים בשפה הערבית. בסרטון עצמו ישנו דובר ירדני בשם עלאא ג'אבר המציג סרטון זה ומנתח את דברי התצפיתניות, באופן הבא:

לעניין דברי החטופה דניאל גלבוע האומרת: "סלאם עליכם, מרחבא, תודה לגדודי אלקאסם על כל היחס הטוב", אומר הדובר: "שמעתם את הדברים אחיי? אני רוצה לומר לכם את הניתוח שיש לעבד הנזקק. היא אומר 'סלאם עליכום' ו-'מרחבא', היא הביאה 'אחרית' ו-'דניא', 'סלאם עליכום' זה שלנו ו'מרחבא' כל אחד אומר. אח"כ מה היא אמרה? 'תודה לבחורים על היחס הטוב'. הבחורים שלנו טובים, הבחורים שלנו מצוינים. לא ניצלו אותן כמו שהייתה מנוצלת אצל אותם נבלות כשהייתה בישות שלהם ושורותיהם (ישראל). בטוח שזאת לא הייתה מרוצה בישות שהייתה בה לפני שזכתה לכבוד בשבי אצל הגיבורים שלנו. תראו מה השנייה אמרה".

לעניין דברי החטופה לירי אלבג האומרת: "תודה על האוכל והשתייה והבגדים", אומר הדובר:"הבחורה הזאת אכלנית, ואפשר לדעת שהיא אכלנית מהמשקל שלה ומה'לגליג' שלה (סנטר כפול). מה היא אומרת? היא אומרת תודה על האוכל והשתייה והבגדים. זאת הדאגה שלה, האוכל והשתייה והלבוש והחום ו'העפא' (הגנה). כלומר התחביב שלה הוא אוכל ושינה. ואנחנו ראינו אותה מכורבלת בשמיכה היקרה הזאת והכבדה ששוקלת 5 ק"ג לפחות. ואתם יודעים שהאוכל העזתי טעים, ה'מפתול' מצד אחד וה'מסחין' מצד אחד ושמן הזית וה'דוקה'. אז זאת, לכל הפחות עלתה במשקל אצל החבר'ה שלנו, אצל חברינו בין 8-10 ק"ג. תראו את השלישית".

לעניין דברי החטופה קרינה ארייב האומרת: "תודה לבחורים ששמרו עלינו מפני ההפצצות", אומר הדובר: "זאת אומרת 'תודה לבחורים ששמרו עלינו מפני ההפצצות'. ההפצצות האלה שהיא מדברת עליהם שייכות לחבר'ה שלה, אלה שהיא הייתה חלק מהם, כלומר שהיו אמורים במקור לשמור עליה. וכשהיא אומרת "תודה לבחורים ששמרו עלינו" זה אומר שאלה שהייתה איתם, היו חושפים אותה לסכנה כדי לשמור על עצמם. בטוח שהאחראי עליה בגדוד המטונף שהיא משתייכת אליו היה שולח אותה להסתכן ונשאר הוא בטוח. אז היא ראתה ההפך הגמור אצל הגיבורים שלנו אשר הונחו על ידי דברי הנביא הנכבד שאמר "התייחסו לשבויים בטוב" והחדית' נמצא אצל א-טבראני. תראו מה האחרונה אמרה".

לעניין דברי החטופה נעמה לוי האומרת: "אינשאללה יהיה יום שמח", אומר הדובר: "האחרונה הזאת אומרת "אינשאללה יהיה יום שמח". אני רוצה לשמוע את ה'קלקלה' אחותי. אין לי ספק שהחברה השמיעו להן את ה'פאתחה'. כלומר אני רוצה לשאול אתכן יחד, כולכן, אתן יכולות לומר לי מה הם עמודי התווך של האסלאם? טוב, ספרו לי קצת על תכונות ה'צחאבה' הנכבדים, שאותה חיקו אלה שהתפעלתן מהתנהגותם ומהליכותיהם".

בסרטון רואים את 4 החטופות אומרות יחדיו את התאריך 25/1, זהו תאריך שחרורן וברקע ישנו חוף ים. הדובר בסרטון מתייחס לכך ואומר: "25/1 אומר לך, על הים. כלומר הם באו בדרך, לקחו אותן לים לפרידה. התרגלנו תמיד לכבד את אורחינו. לקחו אותן לים לפני שהן באו (לפני העברה לישראל). יא ג'מעה, מה זה הפינוק הזה? אני מבקש מאללה שיצליח את דרכם של גיבורינו ושישרה עליהם את חכמתם"(להלן:"פרסום ב'").

ג. הנאשם הזדהה עם ארגון טרור והסית לטרור בכך שבתאריך שלאחר ה-23.12.24 ולא מאוחר מיום 5.5.25 עשה הנאשם ריפוסט, בחשבון הטיקטוק שלו. בפוסט ישנו סרטון ובו רקע של מסגד אל אקצא. בסרטון ישנו נאום של 'אבו עבידה' דובר החמאס ובו הוא אומר את הדברים הבאים: "למרות מלחמת ההרעבה, ההרס, הרצח והפשע, שאילו נגזרה על מעצמה גדולה, הייתה קורסת כבר לפני חודשים, אלא שהמג'אהדין שלנו וההתנגדות שלנו ומאחוריהם עם גדול, גאה ונגיד, ובכוח אללה ובתמיכתו, יוצאים מול האויב מכל מקום כדי להנחית עליו ועל חייליו מכות קטלניות. זאת למרות פער הכוחות שאין להשוותו למרות משלוחי הנשק הבלתי פוסקים של הממשל האמריקאי, נותן החסות לטרור ולהרס בעולם. אותם כלי נשק אמריקאים המגויסים להשמדת עמנו, הקוטפים את נשמות החפים משפע מדי יום ויוצרים את ההרס העצום שהוא ההישג היחיד של האויב המתנשא והמתוסכל הזה. וזה לא משום שאנו מעצמה, אלא משום שאנו בעלי האדמה הזו ובעלי הזכות עליה. אנחנו עזה על כל שמיה, האוויר שלה, הים שלה וחולותיה, ונזכיר לכם בכל פעם שהיא בית קברות לפולשים וביצה ללא תחתית לכובשים לאורך הדורות. למדתם בהיסטוריה ובהווה לקח, והעתיד יהיה קשה ומר יותר עבורכם, בעזרת אללה יתעלה ובפקודתו. מה שלוחמי הקודש שלנו מציגים כמעשי גבורה, ומה שעמנו מציג כהקרבות ונתינה המתעצמים כל יום, הם מקור גאווה לדורות ובית ספר לכל האומות. ועמידה איתנה ונתינה זו של התנגדותנו הן התגשמות הבשורה הנבואית לכם, הן הקבוצה המנצחת, האוחזים בגחלים, למרות כל הפגיעה, הדיכוי, העריצות וההפקר ותוצאות סבלנותכם, הוי עמנו, לא תהיה הישועה והניצחון בעזרה אללה יתעלה" (להלן:"פרסום ג'").

ד. הנאשם הסית לטרור בכך שבתאריך שלאחר 30.11.24 ולא מאוחר מיום 5.5.25 עשה ריפוסט, בחשבון הטיקטוק שלו. בפוסט ישנן 2 תמונות. בתמונה העליונה ישנם עולים לרגל לטקס תפילה ובתמונה התחתונה ישנם פעילים צבאיים רעולי פנים כורעים ומתפללים. על המסך וברקע מופיעים ונשמעים פוסקים מתוך סורת 'אלתובה' בשפה הערבית, והם: "הסבורים אתם כי השקיית עולי הרגל ושימור המסגד הקדוש שקולים בערכם למעשיו של המאמין באללה וביום האחרון והקם להיאבק למען אללה? אין הם שווים בעיני אללה ואללה לא ינחה את בני העוולה. המאמינים והמהגרים הקמים להיאבק למען אללה. בהקריבם את רכושם ואת נפשותיהם, מעלתם רמה מכל אצל אללה, והם יהיו הזוכים. ריבונם מבשר להם כי יעניק להם מרחמיו ויפיקו רצון מלפניו" (להלן:"פרסום ד'").

ה. הנאשם הזדהה עם ארגון טרור והסית לטרור בכך שבתאריך שלאחר ה-23.12.24 ולא מאוחר מיום 5.5.25 עשה ריפוסט בחשבון הטיקטוק שלו. בפוסט ישנו סרטון ובו נראה רכב טיוטה אפורה בשדה כלניות אדומות ודשא. ברקע הסרטון ישנו חלק מנאומו של 'אבו עבידה' דובר החמאס, האומר את המילים הבאות: "אם המוסלמים ברחבי העולם מתכוננים לקבל את הרמצ'אן. הרי שאנחנו הקרבנו קורבן לאללה - מפל של דמים זכים ונשמות טהורות. קיבלנו אותו..." (להלן:"פרסום ה'").

4. על פי בקשת המעצר, בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, ובהם תיעוד הפרסומים שפרסם המשיב בחשבון האינסטגרם ובחשבון הטיקטוק שבבעלותו. המשיב אף אישר בחקירתו כי החשבונות האמורים בבעלותו. בתחילה טען כי יש פרסומים כי ייתכן ושיתפם, אך מאוחר יותר בחקירותיו, טען כי יתכן ואחיו הקטנים הם שפרסמו את הפרסומים, והדבר הוכחש על ידי אחיו. בשים לב למסוכנות הנשקפת ממנו, המתעצמת נוכח המצב הביטחוני השורר במדינה, נטען כי אין כל חלופה שתוכל להבטיח את מטרות המעצר.

תמצית טיעוני הצדדים

5. ב"כ המשיב עמד על הפגמים שנפלו בניסוח כתב האישום. נטען כי בפרסומים ג', ד' ו-ה' כתב האישום לא מצביע על מועד מדויק בו בוצעה העבירה, וככל שיש ספק הוא פועל לטובת המשיב. נטען כי יש לצאת מנקודת הנחה שהפרסום נעשה במועד המוקדם ביותר. עוד נטען כי החומרים התקבלו בידי המשטרה כבר בחודש מאי 2025, ורק שלושה חודשים לאחר מכן נעצר המשיב, משמע אף המבקשת לא סברה כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב מחייבת את מעצרו המיידי. לעמדת ההגנה, אמנם אין מחלוקת לגבי עצם הפרסומים, אך עבירת ההזדהות אינה מצדיקה מעצר, ויתר הפרסומים אינם מבססים את יסודות עבירת ההסתה. נטען כי פרסום א' - מבטא הזדהות ברף נמוך, לכל היותר, ואינו מעיד על מסוכנות, ופרסום ב' - אמנם מקומם אך אינו מקים את יסודות עבירת ההסתה. אשר לפרסום ג', נטען כי המשיב עשה לו ריפוסט ולא פרסם בעצמו, ליבת הדברים אינה עולה לכדי הסתה, והמשיב אינו איש ציבור כך שהשפעתו מועטת. אשר לפרסום ד', נטען כי מדובר בפרסום של פסוקים מהקוראן, שאין להם כל קשר להסתה, ולפרסום ה' אין כל קשר לשבעה באוקטובר. זה המקום לציין כי מטעם המשיב לא הוצעה כל חלופה לבחינת בית המשפט.

6. ב"כ המבקשת הבהיר כי משמדובר ב'ריפוסט' לא ניתן לדעת מתי בפועל הפוסטים שותפו בחשבון הטיקטוק של המשיב, וקיימים נתונים אודות מועדי הפרסומים המקוריים בלבד. לעמדת המבקשת, פרק הזמן בו פעלו היחידה החוקרת והפרקליטות מאז הועברו החומרים למשטרה אינו מלמד על שיהוי. אשר לפרסומים עצמם, נטען כי פרסום א' עולה לכדי הזדהות, ופרסום ב' הוא סרטון תעמולה של ארגון הטרור חמאס, המשבח את "הכנסת האורחים" שלהם. בשים לב לכמות העוקבים של המשיב קיימת אפשרות ממשית כי הפרסום יביא לעשיית מעשי טרור. אשר לפרסום ג', נטען כי מדובר בתמונה של מסגד אל אקצא, וברקע נאום של דובר חמאס, המשבח את מחבלי חמאס ומעודד פגיעה באזרחים. משלא ניתן לצפות מי ייחשף לסרטון, הפרסום עולה לכדי הסתה. אשר לפרסום ד', נטען כי אמנם לא ניתן לשייך את תמונת פעילי הצבא לארגון כלשהו, אך המשיב בחקירתו מסר כי הם נראים כמו מחבלים. עוד נטען כי הפסוק המצוטט מהקוראן, העוסק במאבק למען אללה, עולה לכדי הסתה בזמן מלחמה. אשר לפרסום ה', נטען כי ברקע נשמע נאום דובר חמאס, המציין הקרבה לאללה בדמות "מפל של דמים" ומעודד אלימות. לשיטת המבקשת, הפרסומים המיוחסים למשיב מצויים במדרג הגבוה של עבירת ההסתה לטרור, ויש להם תפוצה רחבה. כמו כן, עברו הנקי של המשיב וגילו הצעיר אינם מקהים את מסוכנותו שכן מדובר ב"עבריינות מקלדת" שהשפעתה רחבה, ואין מנוס ממעצרו עד לתום ההליכים.

דיון והכרעה

בחינת התשתית הראייתית

7. על בית המשפט לבחון, טרם מתן החלטתו על מעצר נאשם עד תום ההליכים, אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. במסגרת זו, נבחנות הראיות הגולמיות המצויות בידי התביעה, ועל בית המשפט להכריע אם יש בהן פוטנציאל לבסס את הרשעתו של הנאשם מעבר לספק סביר. מדובר בבחינה ראשונית, שבגדרה לא יידרש בית המשפט לשאלות של מהימנות העדויות ומשקלן, או לקשיים שעולים מן החומר שלפניו, אלא אם מדובר בסתירות או פירכות מהותיות, הגלויות על פני הדברים.

8. הצדדים אינם חלוקים בדבר קיומן של ראיות לכאורה לעצם הפרסום, ואף לא בנוגע למיוחס למשיב בפרסום א', בעניינו הוסכם כי הוא מקיים את יסודות עבירת ההזדהות, אף אם לא ברף גבוה. עיקר המחלוקת נוגעת לפרסומים ב' עד ה', האם הם מקיימים את יסודות עבירת ההסתה, אם לאו, ובהם אתמקד.

המסגרת הנורמטיבית

9. סעיף 24 לחוק המאבק בטרור, קובע עבירות בגין "גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור", כאשר סעיף זה מבחין בין שתי העבירות:

"(א) העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1) בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור;

(2) בנסיבות שבהן יש אפשרות ממשית שהדבר יביא לביצוע מעשה טרור או עבירה לפי סעיפים 22, 23, 25 או 29".

(ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:

(1) מפרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור;

(2) מפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור".

10. הפרשנות לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, נדונה בפסיקה שקדמה לחקיקת החוק, בעניינו של סעיף 144ד2 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהינתן הנוסח הדומה של הסעיף.

11. הסוגיה נדונה ברע"פ 2533/10 מדינת ישראל נ' מיכאל בן חורין (26.12.2011) (להלן: "עניין בן חורין"), שם קבע בית המשפט העליון כי יש להידרש לנסיבות הפרסום ולמכלול מאפייניו. בית המשפט עמד על מספר מאפיינים הכוללים, בין היתר, את סוג האלימות המדוברת, היקף הקבוצה החשופה לאותה אלימות, היקף הפרסום וקהל היעד שלו, הקשר הפרסום, מקומו והמדיום שבו נעשה שימוש, ובלשונו של כב' הש' הנדל:

" ... המבחן הוא תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם. הסעיף אינו מציין במפורש את דומיננטיות המפרסם והאווירה המתלהמת. ודוק: נתונים אלה רלוונטיים על פי המבחן הכללי שמופיע בסעיף - נסיבות הפרסום. ברם, העדר הפירוט בהגדרתן של נסיבות אלו איננו מקרי. הוא דורש כי בית המשפט יבחן את המקרה כמכלול, מבלי לקבוע מראש מעין מבחנים ראשיים. ודאי, מיהות המפרסם והאווירה השוררת בציבור הינם נתונים חשובים כאמור, אך הם אינם עומדים לבדם. יש לשקול גם שיקולים נוספים, כגון סוג האלימות המדוברת, היקף הקבוצה החשופה לאותה אלימות, היקף הפרסום וקהל היעד שלו, הקשר הפרסום, מקומו והמדיום שבו נעשה שימוש. יש לשאול, בין היתר - מי אמר, מה נאמר, היכן נאמר, באיזה אופן נאמר, למי נאמר ובאיזו מסגרת נאמר. נכון יהא לתת את הדעת למהות הפרסום ואופיו: קריאה, דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות. זו מצוות המחוקק - "תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם".

12. הובהר, באותו עניין, כי הרשימה אינה רשימה סגורה, וכי יתכן שבית המשפט יעניק משקל יחסי שונה לכל נסיבה בראייה הכוללת בכל מקרה ומקרה. עוד נקבע כי: "... בדיקת האפשרות הממשית של מעשה אלימות אינה מופנית דווקא לקהל יעד המורכב מאנשים סבירים, אלא גם לקהל שעשוי לכלול אנשים שאינם סבירים או נורמטיביים, ולו בתקופה הרלוונטית לפרסום".

13. אלו אם כן המבחנים שנקבעו בפסיקה המנחה לבחינת התקיימות יסודות העבירה שעניינה הסתה לטרור בהתאם לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, ולאורם תיבחן טענת ההגנה כי הפרסומים המיוחסים למשיב אינם מבססים את יסודות עבירת ההסתה, והכל בהתאם לשלב בו מצוי ההליך, במסגרתו יש להכריע בה ברמה "לכאורית" בלבד.

מן הכלל אל הפרט

14. לאחר שנתתי דעתי למבחנים שנקבעו בפסיקה מצאתי כי פרסומים ב' עד ה', בנסיבותיהם, טומנים בחובם אפשרות ממשית לביצוע מעשה טרור, ואפרט.

15. המשיב פרסם את הפרסומים המסיתים בחשבונות האינסטגרם והטיקטוק שלו. מדובר ברשתות חברתיות להעברת מסרים, המאפשרות ליצור תוכן ולשתפו. חשבון האינסטגרם של המשיב היה פתוח לכלל הציבור ולו 129 עוקבים. בחשבון הטיקטוק היו למשיב 1,103 עוקבים, ופרסומיו היו פתוחים אף הם לכלל הציבור. פרט לעוקבים האמורים, לא ניתן לעקוב אחר כלל האנשים אשר נחשפו לפרסומים, שעה שהתוכן גלוי לכל המשתמשים ברשתות ללא כל הגבלה.

16. מדובר בארבעה פרסומים אשר פורסמו בתקופה שבין נובמבר 2024 למאי 2025. הפרסומים עצמם כוללים אמירות בשבח האויב, ודברי עידוד למעשיו, אף אם במשתמע, ונראה שאף המשיב בחקירותיו, לא חלק על כך, על אף שהכחיש את פרסומם.

פרסום ב'

17. מדובר בסרטון של ש'יח מירדן, המתייחס לסרטון התעמולה של חמאס, שצולם כאשר תצפיתניות החטופות הובלו לנקודת שחרורן, ונדרשו לדבר בערבית, בטקסט שהוכתב להן מראש. הדובר משתמש בדבריהן של החטופות בסרטון כדי לצייר את חמאס כארגון הומני, מכבד, הפועל על פי עקרונות האסלאם ביחסו לשבויים, תוך הצגת ישראל וצה"ל באור שלילי, כאשר הוא מכנה אותם 'נבלות', 'ישות', 'גדוד מטונף'. הדובר מדגיש כי צה"ל השתמש בחטופות כמגן אנושי בעוד מחבלי חמאס שמרו עליהן והאכילו אותן. הסרטון מלגלג על התצפיתניות, מנרמל את חטיפתן והחזקתן בשבי, ומתייחס לאירוע החטיפה כ'הכנסת אורחים'. כמו כן מודגשת ההתייחסות לפעילי חמאס כגיבורים.

18. בחקירתו מיום 13.8.25 הכחיש המשיב כי פרסם את הסרטון ומסר כי אינו תומך בחמאס. בחקירתו מיום 17.8.25 אישר כי הוא מזהה את הדובר, ומדובר על ש'יח עלאא מירדן. לדבריו, אינו עוקב אחריו אך מכיר אותו "מבחינת דת" (עמ' 8, ש' 91-95). המשיב שב והכחיש כי פרסם את הסרטון ושיתף אותו, ומסר כי אינו תומך באמור בסרטון שכן לדבריו "זה כמו גזענות או שנאה" (עמ' 9 ש' 105). המשיב אישר כי הסרטון מעודד להסתה נגד אזרחי מדינת ישראל (שם, ש' 139), אך הוא לא ראה אותו ולא פרסם אותו.

פרסום ג'

19. מדובר בסרטון בו מופיע דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עבידה, על רקע תמונה של מסגד אל אקצא. הדובר משבח את מחבלי חמאס ואת המכות הקטלניות שמנחית על האויב. הדובר פונה לאויב ומאיים כי עזה תהפוך לבית קברות לפולשים, והעתיד יהיה קשה ומר יותר עבורם. אף כאן מודגשת התייחסות למחבלי חמאס כגיבורים וכמקור לגאווה.

20. בחקירותיו הכחיש המשיב כי שיתף את הסרטון ומסר כי אינו יודע מיהו 'אבו עובידה' דובר הזרוע הצבאית של החמאס. המשיב אישר כי מדובר בסרטון העוסק במלחמה בעזה. בחקירתו מיום 18.8.25 התבקש המשיב להתייחס לסרטון ומסר כי מדובר ב"שקר, שנאה וגזענות" (עמ' 4, ש' 14), ואישר כי הוא מודע להשלכות של פרסום כזה המסית לפגיעה בישראל. לדבריו, הוא אינו תומך בתכנים המועלים בו ואם היה רואה את הסרטון היה מוחק אותו (עמ' 5, ש' 51).

פרסום ד'

21. מדובר בשתי תמונות. בעליונה - עולים לרגל, ובתחתונה - פעילים צבאיים מתפללים. ברקע פסוקים מסורת 'אלתובה'. מחוות הדעת של השב"כ עולה כי לא ניתן בוודאות באילו פעילים צבאיים מדובר, אך ניתן לזהות כי מדובר בפעילים צבאיים, רעולי פנים, כשעל פניהם סרט בשפה הערבית, והפעילים יושבים על ברכיהם. התמונות לצד הפסוקים מדברים בעד עצמם - כלומר, מי שמאמין באללה לא צריך לעלות לרגל אלא צריך לקחת חלק במאבק צבאי.

22. בחקירתו מיום 18.8.25 ציין המשיב כי הפרסום כולל תמונה של "מחבלים מתפללים" (עמ' 6, ש' 57), והסרטון מדבר על כך שאללה לא ישכח "את אלה שהולכים לטקס של החאג' וגם לא את המוג'האדין לוחמי הקודש" (שם, ש' 61). לדבריו, אינו יודע מה הקשר בין החאג לבין המחבלים (שם, ש' 63), ומדובר במחבלים של עזה, בהם הוא אינו תומך. המשיב אישר כי בסרטון הדובר מהלל את ההתנגדות של עזה וכי המתפללים בתמונה למעלה מתפללים להצלחת המחבלים בתמונה למטה. המשיב עמד על כך שלא פרסם את הסרטון, אך הוא מודע להשלכות של פרסום סרטון כזה ואינו תומך בתכנים המועלים בו.

פרסום ה'

23. תמונת רכב טויוטה בשדה כלניות וברקע חלק מנאומו של דובר חמאס, אבו עבידה, שמדבר על קורבן שהקריבו לאללה בדמות "מפל של דמים זכים ונשמות טהורות". לא ניתן להתעלם מכך שבהמשך הנאום, שלא פורסם, הדובר מדבר על ג'יהאד.

24. בחקירתו מיום 18.8.25 אישר המשיב כי הפרסום מתייחס למלחמה "שאנחנו נמצאים בה" (שם, ש' 107-109). המשיב מסר כי הוא חושב שאבו עבידה הוא הדובר בסרטון, אך הוא לא פרסם אותו. בהמשך מסר כי לא הבין את המילים של הסרטון (עמ' 10 ש' 146).

25. דומני כי כוונת הדובר בפרסומים ברורה. מדובר בהזדהות ברורה עם ארגון החמאס ופועלו הרצחני החל מהשבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. בפרסומי ההזדהות והשבח לאותם מחבלים נתעבים טמונה אפשרות ממשית לכאורית להסית אחרים לבצע מעשים דומים.

26. לא ניתן להעניק לדברים פרשנות, המנותקת מהמערכה הצבאית המתנהלת בעזה ובכל החזיתות. מאז מתקפת הפתע האכזרית בשבעה באוקטובר מתנהלת מערכה צבאית עצימה בין ישראל לבין פעילי ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובגזרת יהודה ושומרון. במהלך כל התקופה מדינת ישראל אף מתמודדת עם פיגועי טרור רבים על קו התפר ובמרכזי הערים. נוכח התסיסה הביטחונית מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', בפרסומים אלו יש פוטנציאל להסתה של ממש. החשש שאחד מעוקביו של המשיב, ישאב השראה מהפרסומים מושא כתב האישום, ובתוך האווירה המתוחה והתוססת ממילא, יבחר לעשות מעשה הוא חשש ממשי עד מאד. המלחמה המתחוללת, מגבירה את השפעתו של הפרסום על מי שנחשף אליו ומגבירה את הסיכון כי הדברים יפלו על אוזן קשבת, ויביאו למעשי טרור נוספים בתוך גבולות המדינה. לא ניתן להתעלם אף מהתסיסה המשמעותית שחלה בעקבות פעילות צה"ל בעזה והטענות אודות אסון הומניטרי ברצועה, הבאים לידי ביטוי בעליה מדאיגה ב'טרור הבודדים' בתקופה האחרונה ממש.

"ימי מלחמה אינם ימים רגילים. מדובר בימים בהם למילים כוח משלהן לעודד ולדרבן אנשים לנקוט באלימות, או להעיר מרבצם תאים רדומים התומכים בטרור בכלל ובארגון החמאס בפרט, הן בתוככי המדינה והן מחוצה לה."(עמ"ת (מחוזי מרכז) 9932-11-23 חאג' יחיא נ' מדינת ישראל (20.11.2023)).

27. היקף החשיפה רחב למדי ואף קשה לאמוד אותו. לא מצאתי לדקדק בכל מילה ומילה שפורסמה, שכן המשמעות הכוללת של הדברים ברורה. פרסומי התמיכה באויב שהפיץ המשיב עלולים להביא לדרדור המצב בקרב מי שעד כה לא לקחו חלק פעיל במאבק נגד המדינה במהלך תקופת המלחמה, ולתת לגיטימציה למי שעד כה התלבט. אמנם המשיב אינו אושיית רשת אך במועד הפצת הפרסומים היו לו למעלה מאלף עוקבים, שיכלו לצפות בדברי ההסתה וההזדהות, וחלילה להיות מושפעים מהם. מה גם שחשבונותיו לא היו מוגבלים, אלא נגישים לכלל הציבור, כך שאינספור אנשים יכולים היו להיחשף לפרסומיו. אמנם חלק מהסרטונים שותפו אף במדיות אחרות, אך לא מצאתי כי יש בכך כדי לפגום במשקלן של הראיות לכאורה כנגד המשיב.אני סבורה כי הפרסומים טומנים היתכנות הסתברותית גבוהה וסיכון ממשי לביצוע מעשי אלימות או טרור.

28. נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את טענת ההגנה, וקובעת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירות ההסתה המיוחסות לו.

עילת מעצר

29. הפרסומים של המשיב כוללים אמירות בשבח האויב, ודברי עידוד למעשיו, ומשכך מלמדים על מסוכנות משמעותית בהינתן הסכנות והאיומים החריגים בפניהם ניצבת המדינה בעת הזו.אף שהעבירות המיוחסות למשיב אינן מקימות עילת מעצר סטטוטורית, הרי שנוכח הפרסומים המיוחסים לו, היקף החשיפה והמתיחות הביטחונית - יש במעשיו כדי להוות סכנה לביטחון הציבור ומשכך קמה עילת מעצר בעניינו.

30. המשיב עודד ותמך במעשי טרור רצחניים, וגילה אהדה כלפיהם וכלפי מבצעיהם. בעשותו כן העיד על עצמו כי הוא אוחז באידיאולוגיה קיצונית ומסוכנת. הלכה היא כי בעבריינות אידיאולוגית יש כדי לחזק את יסוד המסוכנות. (ראו למשל: בש"פ 369/12 מדינת ישראל נ' הכהן (15.01.2012)).

31. הפסיקה כבר עמדה על כך כי בתקופה של מתיחות ביטחונית, אין מנוס ממעצר מעורבים בעבירות אלה עד לתום ההליכים.

"המצב בשטח הוא אחד הפרמטרים להערכת מסוכנות, שהרי מסוכנות אינה נבחנת בחלל ריק, אלא על רקע של מציאות נתונה. כך, מן המפורסמות כי חלופת מעצר אינה הרמטית ואינה נדרשת להיות הרמטית, אך לא דומה נטילת סיכון מסוים במצב רגיעה לנטילת סיכון במצב בו השטח תוסס. מכאן, שהמצב השורר בשטח הוא נסיבה "חיצונית" המהווה אחד הפרמטרים הרלבנטיים בבחינת עילת המסוכנות" (בש"פ 6825/14 פקטורוביץ' נ' מדינת ישראל (23.10.2014)).

32. הסיכונים הנשקפים לציבור ממעשיו של המשיב רבים וקשים הם, והיכולת לאיינם מוטלת בספק, שכן מדובר בעבירות שיכולות להתבצע גם כאשר הנאשם מצוי בחלופת מעצר, וגם כאשר חופש התנועה שלו מוגבל, שהרי די בגישה לטלפון או לאינטרנט בכדי לבצע את העבירה. מבחינה זו אף הטלת תנאי מגביל לאיסור שימוש בטלפון או בכל מדיה דיגיטלית, אין בו בכדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב בשל הקושי הברור לאוכפו. לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת י' וילנר בבש"פ 6058/20 פלוני נ' מדינת ישראל (9.9.2020):

"בהקשר זה כבר נקבע לא אחת כי עבירות הנעשות במרחב האינטרנטי, ובעיקר כשהן מלוות בהפעלת כישורים בתחום המחשוב, נתפסות כגורם המגביר את מסוכנותו של נאשם, ומהווה שיקול נגד שחרורו לחלופת מעצר או מעצרו בפיקוח אלקטרוני. זאת, בשל הקושי הרב למנוע את המשך השימוש באמצעים טכנולוגיים, שממנו נובע גם קושי לאיין את מסוכנותו של נאשם במעצר שאינו מאחורי סורג ובריח".

33. כאשר מדובר במעשים שעיקרם הבעת עמדה שיכולה לסכן את הציבור, באופן בו פעל לכאורה המשיב, מציב הדבר אף סימן שאלה האם יש מקום לבחון את מסוכנותו באמצעות שירות המבחן. עידוד מעשי טרור רצחניים מזעזעים וכה קיצוניים בחומרתם, ומידת האהדה שהביע המשיב במעשי הטרור, מעידים על אידיאולוגיה קיצונית ומסוכנת, על העדר מעצורים ועל עיוות מחשבתי. זאת ניתן לקבוע כבר עתה, אף מבלי להסתייע בשירות המבחן. מתיק החקירה עולה כי המשיב לא מסר אמת בחקירותיו ומסר גרסאות פתלתלות המעידות על הקושי לתת בו אמון. המשיב אף לא הביע חרטה על מעשיו. איני שותפה לעמדת ההגנה, לפיה השיהוי בעבודתם של גופי האכיפה מעיד על עוצמת המסוכנות הנשקפת מן המשיב. ניכר כי מאז הגיעו הפרסומים לידי היחידה החוקרת, פעלה תוך פרק זמן סביר לקידום החקירה, וזאת בשים לב לצורך בקבלת האישורים הנדרשים מבעוד מועד.

34. אכן חובה על בית המשפט לבחון תמיד האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות הנאשם פחותה, אך לא אחת נאמר בפסיקה כי כאשר נסיבות המקרה מעידות על מסוכנות חמורה ומוכחת, עשוי להתייתר הצורך בבחינת חלופת מעצר קונקרטית או בהזמנת תסקיר משירות המבחן. לא נעלמו מעיני גילו הצעיר של המשיב ועברו הנקי, אולם במקרה זה סבורתני כי האינטרס של המשיב נדחה מפני האינטרס הציבורי במניעת המסוכנות בעת קשה זו. איני סבורה כי יש מקום להפנות את המשיב לשירות המבחן, ואני מורה על מעצרו עד לתום ההליכים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"ה, 21 ספטמבר 2025, בנוכחות הצדדים.