מת (באר שבע) 58276-06-25 – מדינת ישראל נ' דוד אלקיים
לפני |
כבוד השופט נסר אבו טהה
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל - פמ"ד (פלילי) |
|
נגד
|
||
המשיבים |
1. דוד אלקיים (עציר) - נדחה ליום 287025 2. מוריאל סיבוני (עצירה) ע"י ב"כ עו"ד לימור הלל - ס.צ |
|
החלטה ביחס למשיבה 2 |
||
1. זוהי בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים, על רקע כתב אישום המייחס לה לכאורה בצוותא חדא עם הנאשם 1, עבירות של נשיאה והובלת נשק והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירות מיום 10.06.2025.
2. עובדות כתב האישום:
א. נטען, כי עובר לתאריך 10.06.2025, בסמוך לשעה 01:30, נסעו המשיבים ברכב, בכביש 12 לכיוון העיר אילת, כשהמשיבה נוהגת והנאשם 1 יושב במושב הנוסע.
ב. בסמוך לכניסה לעיר אילת, הוקם מחסום משטרתי יזום (להלן:"המחסום"), כאשר הניידת המשטרתית עם אורות מהבהבים וחוסר מקטע מהכביש. משהבחינו השוטרים ברכב, סימנו למשיבה ולנאשם 1 באמצעות פנס לעצור בצד, או אז, המשיבה האיצה את מהירות הנסיעה, עברה את המחסום ולא נענתה להוראות השוטרים. מיד ובסמוך השוטרים דלקו אחר המשיבה בניידת משטרתית.
ג. משהגיעו המשיבה והנאשם 1 לשכונת "עין נטפים", עצרה המשיבה את הרכב והנאשם 1 יצא מהרכב, כשרימון יד - רסס דגם ב' (להלן:"הרימון") בידו בתוך שקית, והחל לברוח רגלית כשהשוטרים דולקים אחר הנאשם 1. באותה עת, הבחינו השוטרים שהנאשם 1 משלים מידו את השקית. בתוך השקית נמצא רימון עטוף באיזולירבנד, מעליו נייר טואלט עטוף בניילון נצמד בצבע כחול, עטוף בשתי כפפות גומי, שהיו עטופות בגרב שחורה.
3. המבקשת טענה, כי קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיבה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום, שתמציתן: דוחות פעולה של השוטר שמואל פיטוסי, והפקח אדיר משה, אשר מתארים כיצד הציבו מחסום משטרתי, וכאשר הבחינו ברכב ובו המשיבים סימנו ולהם לעצור בצד. המשיבים לא שמעו להם ובמקום להאט את הרכב, האיצו את נסיעתם.
עוד מתארים השוטרים, שהבחינו ברכב עוצר, ונאשם 1 יורד מהרכב כשבידו שקית כתומה. עוד מתארים שהם הבחינו בנאשם 1 משליך את השקית. בהמשך, נתפסת השקית ריקה, ובצמוד אליה רימון הרסס עטוף בגרב שחורה.
מחת"קים ומזכר ניתוח מחת"ק בעניינה של המשיבה, המחזקים את הקשר שלה לנאשם 1, וסותרים את גרסתה של המשיבה שטענה בתחילת חקירתה, כי שהתה רק באילת, ולאחר מכן מסרה, כי שהתה גם בבאר-שבע כדי להביא את בנה.
מזכר צפייה מעין הנץ, לפיו בין השעות נשוא האירוע נכנס רק רכב אחד דרך כביש 12 לעיר אילת, אשר עונה על תיאור מספר לוחית הזיהוי של רכבם של המשיבים. פלט מערכת עין הנץ, המתאר את נתיב נסיעתה של המשיבה 2 לאורך כל היום, עד להגעתה למחסום המשטרתי בכניסה לאילת.
באשר לגרסת המשיבה - נטען, כי המשיבה תחילה טענה כי אינה מכירה את בעל הרכב וכן את הנאשם 1. כמו כן, מסרה ששהתה רק בעיר אילת בתאריכים אלו. לאחר מכן, מסרה שנסעה לבאר-שבע על מנת לקחת את בנה מאביו, ועצרה לנאשם 1 טרמפ אקראי.
באשר להימלטות מהמחסום - מסרה המשיבה, כי לא שמעה את קריאות השוטרים.
עוד עמד ב"כ המבקשת על עילות המעצר העומדות לחובת המשיבה בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ב) לחסד"פ. עוד עמדה המבקשת על כך שלמשיבה שלוש הרשעות בעבירות גניבה, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר.
4. ב"כ המשיבה הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה. יחד עם זאת, לגישתה, קיים כרסום משמעותי בנוגע לשאלת היסוד הנפשי. בתמצית נטען, כי הרימון, גם על פי עובדות כתב האישום, נתפס מחוץ לרכב כאשר הבחינו השוטרים בנאשם 1 זורק דבר מה בעת מנוסתו ולאחר שפרק מהרכב. על פי התיאור העובדתי לפי כתב האישום, הרימון נתפס עטוף באיזולירבנד, מעליו נייר טואלט, עטוף בשתי כפפות בתוך גרב שחורה. בנוסף נטען, כי בפועל הגרב שעטפה את הרימון הייתה בתוך שקית במבה. עוד בהקשר זה, נשאלה המשיבה בחקירתה אם הנאשם 1, עת שנכנס לרכב, היה עם ציוד או תיק. עוד נשאלה אם היא אכלה בנסיעה, לרבות אם אכלה במבה, השיבה שהיא אכלה שוקולד. באשר לנאשם 1 השיבה, שהיא לא זוכרת אם הוא אכל במבה. לשיטת הסנגורית, קיים קושי משמעותי לייחס למשיבה מודעות להימצאות רימון בתוך שקית הבמבה.
באשר לטענת המאשימה, שבכיבול ניתן ללמוד על המודעות של המשיבה לגבי הרימון מעצם זה שהיא ברחה מהמחסום - נטען, כי המשיבה בכל הודעותיה, הכחישה שברחה, היא תיארה שהגיעה למחסום ואמנם סימנו לה עם פנסים והיא סברה שמסמנים לה להתקדם והיא נסעה. (הסנגורית הציגה סרטון מהמחסום במעמד הדיון) עוד בהקשר זה נטען, כי המשיבה מסרה באותה עת שמעה מוסיקה עם ווליום גבוה. עוד בהקשר זה, מהסרטונים, לשיטת הסנגורית, רואים נסיעה רגילה ולא מרדף. כמו כן, בשלב מסוים עוצרת כדי להוריד את הנאשם 1 והמשיכה בנסיעה לביתה.
עוד נטען, כי אין מחלוקת שגורמי החקירה רק כעבור שלושה ימים מיום האירוע, טרחו לבדוק את מערכת "עין הנץ". בנוסף, רק בחלוף שבעה ימים מהאירוע, הגיעו לביתה באילת ועצרו אותה. נתונים אלה משליכים, לשיטת הסנגורית, על עוצמת עילת המעצר.
באשר לעברה הפלילי - נטען כי מדובר בשתי הרשעות בין השנים 2019-2022 בגין עבירות גניבה שבוצעו בשנת 2018.
עוד נטען, כי מדובר באימא חד הורית לילד בן שמונה, נתונה במעצר למעלה מחודש ימים וחוויית המעצר לראשונה בחייה, מהווה גורם מרתיע.
הסנגורית עתרה להורות על שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בכתובת מגוריה, ולחילופין, להעבירה למעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני בפיקוח אמה, הגב' רבקה סיבוני, ברחוב ברנע 449/12, אילת. אמה התייצבה ונחקרה על ידי הצדדים והותירה רושם חיובי כאישה בוגרת ואחראית המסוגלת לשמש כערבה וכמפקחת עבור המשיב. בנוסף נטען, כי חברת המשפחה, הגב' פאני זקרי ובתה הגב' שובל זקרי. לחילופין, יסייע בפיקוח שאול סיבוני ואלבז ואלריה שחתמו על תצהיר.
5. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ועל אף הסכמתה של הסנגורית לקיומן של ראיות לכאורה לאור הערות בית המשפט במהלך הדיון וצפייה בסרטונים, לא ניתן להתעלם מההשגות שעמדה עליהן הסנגורית ככל שנוגע למודעות של המשיבה בדבר הימצאותו של רימון הרסס ברכב (עטוף בשקית במבה). יחד עם זאת, השגות אלה מקומן להתלבן בהליך העיקרי ומבלי לקבוע מסמרות, לא ניתן לומר, כי אפשרות זו היא משוללת כל יסוד.
6. המשיבה ילידת 1990, אם חד הורית לילד בן 8. לחובתה שתי הרשעות קודמות בתחום הרכוש בין השנים 2019-2022, בגינן נידונה לעונש צופה פני עתיד. המשיבה נתונה במעצר לראשונה בחייה למעלה מחודש ימים, וניכר, כי חוויית המעצר מהווה גורם מרתיע עבורה.
7. בפני בית המשפט התייצבה אמה של המשיבה, הגב' רבקה סיבוני, בת 57, והביעה את נכונותה והסכמתה לפקח על המשיבה בכל תנאי שיקבע בית המשפט. עוד מסרה, כי היא פנויה למלאכת הפיקוח. עוד מסרה, כי יכולות לסייע לה בפיקוח חברות המשפחה, פאני זקרי ושובל זקרי. אמה של המשיבה הותירה רושם חיובי כאישה בוגרת ואחראית המסוגלת לשמש כערבה וכמפקחת עבור המשיבה. עוד התרשמתי מאישה בעלת אישיות סמכותית המסוגלת להציב גבולות להתנהגותה של המשיבה. עוד התרשמתי מנכונותה והתגייסותה לסייע למשיבה ככל שיידרש.
8. בהעדר מחלוקת בדבר קיומה של עילת מעצר, נותר אפוא לבחון, בהתאם למצוות המחוקק, אם ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופה.
9. בהמשך להחלטת בית המשפט, הגישה הסנגורית תצהירים של שני מפקחים נוספים שיכולים לסייע בפיקוח - שאול סיבוני, ת.ז. 058435538 ואלבז ואלריה, ת.ז. 057115362, כנגד חתימת ערבות צד ג' על סך 15,000 ₪.
10. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, שוכנעתי שיש במתווה המוצע, כדי להשיג את תכלית המעצר, וביתר שאת, בהינתן הנסיבות החריגות והמיוחדות של המשיבה. עוד שמתי לנגד עיניי את מכלול הנתונים שעמדה עליהם הסנגורית עובר ליום מעצרה של המשיבה, וכן השגות הסנגורית במישור המשפטי.
11. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:
א. מורה על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים במתכונת של מעצר בפיקוח אלקטרוני ברחוב ברנע 449/12, אילת, תחת פיקוחה של אמה, הגב' רבקה סיבוני, כמפקחת עיקרית, ובסיועם של המפקחים שאול סיבוני, והגב' אלבז ואלריה, לסירוגין.
ב. הפקדה כספית בסך 5,000 ₪.
ג. חתימת ערבות עצמית וצד ג' כל אחת על סך 15,000 ₪.
ד. צו עיכוב יציאה מן הארץ.
ה. הפקדת דרכון במזכירות בית המשפט.
ו. המשיבה תתייצב לדיונים שייקבעו בעניינה בבית המשפט וכן למשרדי שרות המבחן בכל עת שתוזמן, בליווי מי מהמפקחים.
12. קובע להמשך דיון וקבלת תסקיר מעצר ליום 03.09.2025 שעה 12:00.
13. לכשתתקבל חוות דעת פקא"ל ישימה, וימולאו יתר התנאים, ניתן ליישם את ההחלטה בפועל.
בהתאם להוראות הדין, התחייבות המשיבה והערבים לפרוטוקול וכן בתצהירים שהוגשו, נרשמו ומהווים התחייבות כדין להקמת הערבויות הכספיות.
עותק ההחלטה יישלח לפקא"ל, לשרות המבחן ולב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ד תמוז תשפ"ה, 20 יולי 2025, בהעדר הצדדים.
