5. במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 29.7.25 טען בא כוח המשיב 1 כי התנהלות הסוכן המשטרתי כלפי המשיב 1 מגעת כדי "סוכן מדיח", ומשכך יש לראות במשיב 1 כמי שהודח ע"י הסוכן המשטרתי לבצע את עסקאות הסחר בסם, עניין המשליך על מסוכנותו של משיב זה באופן שיש בו להצדיק את שחרורו של משיב 1 לחלופת מעצר.

עוד נטען כי נפלו פגמים בדרך הפעלת הסוכן המשטרתי, וחסרים בחומר החקירה חומרים ואישורים הנוגעים להפעלתו, באופן שמקשה להסתמך על דוחות הסוכן כדי להגיע למסקנה מפלילה ביחס למשיב 1.

6. בא כוח המשיב 2 טוען כי בעניינו של המשיב 2 כלל לא מתקיימת תשתית ראייתית המגעת לכדי ראיות לכאורה, כאשר ביחס לאישום הראשון המיוחס למשיב זה לא קיימות ראיות כלל, בעוד שביחס לאישום הרביעי התשתית הראייתית חסרה ואינה מספיקה לצורך הותרתו של משיב זה במעצר.

ראיות לכאורה

7. לאחר שעיינתי בתיק החקירה נחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים 1 ו-2 בעבירות של סחר בסמים.

8. ביחס למשיב 1 הרי שדוחות הפעולה של הסוכן המשטרתי מיום 26.3.25 (אישום ראשון) ומיום 1.7.25 (אישום שלישי) ומיום 14.7.25 (אישום רביעי) בצירוף חוות דעת הסם ביחס לסמים שנרכשו ע"י הסמים מהמשיב 1, מקימים ראיות לכאורה כנגד המשיב 1 ביחס לביצוע 3 עבירות סחר בסם במועדים שונים.

9. עיון בדוחות הסוכן מהמועדים לעיל אין בו לתמוך בטענת בא כוח המשיב בדבר "סוכן מדיח", כאשר מעיון בדוח המשטרתי ביחס לאישום הראשון בזמן (26.3.25) עולה כי המשיב 1 נענה בהתלהבות לפניית הסוכן אלי, שואל לרצונותיו ("מה אתה רוצה לעשן?"), מתחקר את הסוכן אודות שמו ואודות כמות הכסף שברשותו, ופועל להתקשר לאחר כדי שיגיע לספק את הסמים המבוקשים.

10. לציין כי גם אם היה בסיס לטענת המשיב 1 בדבר "סוכן מדיח" (וכאמור, מעיון בדוחות הפעולה, אין בסיס כזה) הרי שעל פי הפסיקה אין בטענה זו כדי לפטור את המשיב מאחריות פלילית למעשים, ולכל היותר עשויה להיות לטענה זו משמעות ביחס לעונשו של המשיב 1 בסופו של יום. ובכל מקרה הדברים יתבררו במסגרת ההליך העיקרי ואינם רלוונטיים לשלב בו אנו מצויים.

11. יפים לעניין זה דברים שקבעה כב' הש' דניה קרת-מאיר ב-מ"ת (מחוזי-ת"א) 28281-06-13 מדינת ישראל נ' עלי [פורסם בנבו] (24.7.13) (וראו גם האסמכתאות שם) - "..., נלהבותו של הסוכן, אפילו אם היא עולה כדי הדחה, ואיני סבורה כי כך הדבר, אינה רלוונטית לשלב הנדון כאן (מעצר עד תום ההליכים) ואף לא לצורך הכרעת הדין. ההלכה הפסוקה היא כי קבלת טענת הגנה לפיה מבצע העבירה הושפע מסוכן מדיח, אינה פוטרת את הנאשם מאחריות פלילית, אלא עשויה, לכל היותר, להוביל להקלה בעונשו בשלב מתן גזר הדין...".

כך גם קבע כב' הש' רובינשטיין, בפסקה י' להחלטתו ב-בש"פ 5297/13 עלי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.8.13) - "לא נעלמו מעיניי נסיונות הסוכן לדחוק בעורר..., בחינת - לעתים - 'יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק'. אין אלה עניינים של מה בכך, והן הפגמים שנפלו בהתנהלות הסוכן, הן שאלת ההדחה, ייבחנו באופן מעמיק בהליך העיקרי; אך אנו מצוים בשלב הלכאורי, וראיות לכאורה יש גם יש".

ראו גם סעיף 11 להחלטת כב' הש' דנציגר ב-בש"פ 1924/14 מדינת ישראל נ' זוננשוילי [פורסם בנבו] (24.3.14)- "באשר לטענות המשיב בעניין עוצמת הראיות ובעניין השימוש בסוכן מדיח, הרי שטענות אלה מקומן להתברר בהליך העיקרי. אמנם, טענות המשיב ראוי שילובנו, אך המסלול הדיוני המתאים לכך איננו בקשה להארכת מעצר". כן ראו סעיף 18 להחלטת כב' הש' ג'ובראן בבש"פ 4395/13 עבאסי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.6.13) והאסמכתאות שם ו-סעיף 8 להחלטת כב' הש' זילברטל ב-בש"פ 5213/14 פרנקו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.6.13) והאסמכתאות שם.

12. כך גם ביחס לאישום השלישי (עסקה מיום 1.7.25) דוח הסוכן המשטרתי מצביע על המשיב 1 כמי שנענה בהתלהבות לפנייתו הטלפונית של הסוכן, שואל לצרכיו, מנחה אותו לגבי אופן העברת התמורה עבור הסמים שימכרו לו.

13. כך הם פני הדברים גם ביחס לאישום הרביעי (14.7.25) - המשיב 1 אקטיבי, מברר את צרכי הסוכן המשטרתי, מוודא את גובה התמורה המועברת עבור הסם, מנחה את הסוכן המשטרתי להמתין עד הבאת הסם אליו.

14. גם ביחס למשיב 2 נמצא כי התשתית הראייתית, לכל הפחות ביחס לאישום הרביעי (אירוע מיום 14.7.25) מקימה תשתית ראייתית מספקת למעצרו, כאשר תשתית ראייתית זו נסמכת על דוח הסוכן המשטרתי אלירן, בצירוף עם דוח הפעולה והתצפית של השטר שוטה חטיבשווילי, ובצירוף דוח המעצר של השוטר שחף זנו, במסגרתו נתפסו על גופו של המשיב 2 300 ₪ מתוך שטרות הכסף המסומנים שמסר הסוכן אלירן למשיב 1 דקות מספר קודם לכן. תשתית ראייתית זו מתחזקת באופן ממשי נוכח גרסתו רצופת הסתירות של המשיב 2 מיום 14.7.25 (ראו בעיקר שורות 29 ואילך להודעה זו, שם מאשר משיב 2 כי קיבל את 300 השקלים מידיו של משיב 1 ביום בו נעצר לאחר שקודם לכן באותה ההודעה הכחיש כל קשר עם המשיב 1 באותו מועד).

עילת מעצר וסיכום

15. בעניינם של המשיבים קמה עילת מעצר של סטטוטורית של מסוכנות, כאשר בעניינו של משיב 1 מדובר במסוכנות ברף הגבוה נוכח מספר העסקאות, ונוכח סוגי הסם השונים שסיפק לסוכן המשטרתי, ונוכח עברו הפלילי.

16. ביחס למשיב 2 מצטרפת לחזקת המסוכנות בעניינו גם העובדה שאך לאחרונה הורשע במסגרת ת.פ. 56201-02-24 בעבירות של סחר והחזקת סם, ואך לאחרונה סיים לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו ולחובתו מאסר על תנאי ביחס לעבירות לפי פקודת הסמים.

17. בנסיבות כאמור, הנני להורות על מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים בתיק זה וזאת נוכח ההלכה הפסוקה לפיה בעבירות של סחר בסמים והפצת סמים יש לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים נגדם, וזאת נוכח המסוכנות הרבה לשלום הציבור הנשקפת ממנו, ובשל כך שלא ניתן להפיג את המסוכנות הטבועה בנאשמים אלה באמצעות חלופת מעצר, שאין בכוחה - על פי רוב - למנוע הישנותן של עבירות מסוג זה [השוו: בש"פ 8087/09 מדינת ישראל נ' מידברג (20.10.2009); בש"פ 7283/16 אלמגור נ' מדינת ישראל (27.9.2016)].

אמנם, לצד הכלל האמור, הכיר בית המשפט בקיומם של חריגים לכלל, בהם תתאפשר חלופת מעצר, ובפרט כאשר עסקינן בנאשם צעיר ללא עבר פלילי, שמעורבותו בעבירות היתה מצומצמת [ראו: בש"פ 8155/15 קלר נ' מדינת ישראל (9.12.2015), ואולם אין זה המקרה ביחס למשיבים שבפניי, ומשכך הנני מורה על מעצרם של המשיבים 1 ו-2 עד לתום ההליכים בעניינם.

18. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים, ותימסר לצדדים במסגרת הדיון הקבוע בפני היום.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"ה, 31 יולי 2025, בהעדר הצדדים.