2. על פי כתב האישום, עת נהג המשיב ברכב ברחוב ראשי בבעיר רהט, הבחינו בו שוטרים שנסעו ברכב מוסווה. המשיב ניסה להסתיר את פניו מפני השוטרים ולכן, החלו השוטרים נוסעים אחריו. נרשם כי הנאשם הגביר מהירות נסיעה ונהג בפראות, עקף כלי רכב אחרים באופן שגרם לנהגים לסטות לשולי הדרך. בשלב מסוים, כרזו השוטרים לנהג והפעילו "סירנה". הנאשם לא נשמע להוראות השוטרים אלא הגביר את מהירות הנסיעה במטרה להימלט מהם. נטען שהמשיב עקף רכב מימין כאשר הוא עולה על המדרכה וכי הרכב נאלץ לבלום בלימת חירום. כל העת השוטרים כרזו למשיב והפעילו "סירנה" אך הנאשם לא נשמע להם. עוד נרשם כי המשיב עקף רכב נוסף ואילץ אותו לבלום כדי למנוע תאונה. המשיב עבר בין שני כלי רכב, אחד המם סטה ימינה והשני עצר עצירה מוחלטת ובכך מנע תאונה. המשיב המשיך בנסיעתו הפרועה, בנתיב נסיעתו חנתה משאית, הוא עקף אותה משמאל, ורכב מזדה נסע מולו. נהגת הרכב נאלצה לסטות שמאלה לכיוון המשאית ובלמה בלימת חירום. בכך מנעה התנגשות עם רכב המשיב. המשיב המשיך להימלט כאשר השוטרים דולקים אחריו, עצר בשלב מסוים את הרכב והמשיך להימלט רגלית עד שנעצר לאחר מרדף רגלי.

3. המבקשת טוענת כי במעשיו, טיפל המשיב ברכב ובנתיב תחבורה בדרך שיש בה כדי לסכן את השימוש והבטיחות של נוסעים וכלי רכב או לפגוע בשימוש החופשי והבטוח בנתיב תחבורה, בכוונה לסכן את בטיחותם, עשה מעשים בכוונה להפריע לשוטרים ונהג כאשר לא היה לו רישיון תקף.

הטענות והמחלוקות

4. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ביחס לעבירות שעניינן הפרעה לשוטרים ונהיגה לא רישיון תקף, אך טען כי הראיות הקיימות מצביעות על ביצוע לכאורה של עבירה מסוג נהיגה פוחזת ולא סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. נטען על ידו כי המדובר בעבירה מסוג "מטרה" וכי היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בה הוא כוונה לפגוע בהולך רגל או בכלי רכב. הוא הפנה להנחיות פרקליט המדינה שמנחות את התביעה לבחון את היסוד הנפשי הנדרש לצורך אישום בעבירה הנידונה. לטענתו, דוחות הפעולה של השוטרים אינם עולים בקנה אחד עם הנצפה סרטון אשר הסריט אחד מהם במהלך המרדף. לא היו בלימות פתע, שהוא יסוד מיסודות העבירה. אמנם כלי רכב עצרו אך לא באופן פתאומי אלא בשל התראות ניידת המשטרה. הוסיף וטען הסנגור כי בהתאם להנחיות פרקליט המדינה, על מנת שיתקיים היסוד הנפשי של כוונה, יש צורך בקיומה של פגיעה בכלי רכב או במניעת פגיעה בשל התנהגותם של נהגי כלי הרכב אחרים. דברים אלה לא אירעו במקרה הזה. טענה נוספת בפי הסנגור והיא כי המשטרה לא חקרה שני נהגים נוספים אשר מספרי הרישוי של רכבם מתועדים. יש בכך כדי לכרסם בראיות.

5. ב"כ המבקשת השיב לטענות הסנגור וטען כי הסרטון אינו מתעד את כל המרדף וכי קיימים גם דוחות פעולה המשלימים את תיאור ההתרחשות. נטען כי ברגע מסוים בו הרכב של המשיב פנה ימינה, הסרטון אינו מתעד את סטייתו של רכב המזדה שמאלה, אך נהגת הרכב מסרה בהודעה כי כך נהגה ואם לא הייתה סוטה לכיוון המשאית, המשיב היה מתנגש ברכבה. נטען כי בסרטון רואים כלי רכב בולמים באופן פתאומי, סוטים מנתיב נסיעתם ועוצרים. גם דוחות הפעולה של השוטרים מתעדים את הדברים וניתן לשמוע את דבריהם בסרטון. הוסיף ב"כ המבקשת והדגיש כי המשיב הודה שהוא נהג במהירות כדי להימלט מהשוטרים. נטען כי אדם שנהג כפי שנהג המשיב, היה מצפה כי עלול הוא לפגוע באנשים או בכלי רכב.

סעיף 332(2) לחוק וההלכה לענייננו

6. סעיף 332 לחוק כותרתו "סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה" והוא מורה כי:

"העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים:

(2) מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר אשר עליהם או בקרבתם, בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים;"

7. אין מחלוקת כי לאור פסיקת בית המשפט העליון, ניתן להאשים אדם בעבירה בסעיף זה בעקבות נהיגה פרועה ומסוכנת או במצבים של מרדף, ובלבד שיתקיימו כל יסודות העבירה, לרבות היסוד הנפשי, שעניינו כוונה להביא לפגיעה בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו. עוד אין מחלוקת על כך שבית המשפט העליון קבע הלכה מחייבת לפיה הלכת הצפיות חלה גם בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (ע"פ 217/04 אלקורעאן נגד מדינת ישראל, פסק דין מיום 29.6.2006, פורסם בנבו).

8. בעניין אלקורעאן התייחס בית המשפט העליון להבדל בין העבירה הנידונה לבין אלה שעניינן נהיגה בדרך נמהרת או רשלנית, כדוגמת סעיף 338 לחוק, באומרו כי העבירות מן הסוג האחר עוסקות בנהג הסביר, הממוצע, שבשל נסיבות שונות מבצע עבירה בזמן נהיגה, שעה שעבירה לפי סעיף 332(2) מטפל בנהג שאינו "תמים", היודע על הפסול בהתנהגותו, ולמרות זאת הוא לוקח סיכון ביודעין לפגיעה בחפים מפשע, הצפויים להינזק מנהיגתו הפרועה. באותו המקרה, הנהג ניהל מרדף במהירות גבוהה תוך התעלמות מכריזות השוטרים המורות לו לעצור, התנגד בניידת, חצה רמזורים באור אדום, נסע בנתיב הנגדי ואילץ מכוניות לסטות מנתיב נסיעתן לבל תיפגענה. בנס לא נגרמה תאונה. נקבע כי התנהגות הנהג שם לא נבעה מחוסר מיומנות או חוסר זהירות (ראה פסקה 13 לפסק הדין). בית המשפט מצא כי די היה במעשים אלה כדי להצביע על קיומו של היסוד הנפשי, הנדרש לצורך הרשעה בעבירה לפי סעיף 332(2) לחוק, בשילוב מבחן הצפיות.

מן הכלל אל הפרט

9. צפיתי פעמיים בסרטון (הוא הוצג לי, לבקשתי, על ידי ב"כ המבקשת באולם בית המשפט למחרת הדיון שהתקיים ביום 15/12/15, לאחר שלא עלה בידי לפתוח הקובץ במחשבי, מבלי שנאמר דבר על ידי ב"כ המבקשת). הסרטון הוסרט בטלפון הסלולארי של אחד השוטרים אשר ניהלו את המרדף אחרי המשיב. בסרטון ניתן להבחין כי המשיב לכאורה נהג נהיגה פרועה ומסוכנת וכי עלה בידו להתרחק מרכב המשטרה, אשר רדף אחריו בהפעילו "סירנה" כל העת. המשיב גרם לכאורה לכלי רכב לעצור ולסטות מנתיב נסיעתם על מנת למנוע תאונות. אכן, את סטייתו של רכב המזדה בעת שהמשיב היה קרוב אליו לא ניתן לראות הסרטון, אך ניתן להבחין באותו הרכב כשהוא עומד קרוב למשאית שחנתה בנתיב נסיעתו של המשיב, כפי שתיארה נהגת הרכב את מצב הדברים לאחר שסטתה.

השוטר משה בוחניק מסר בהודעתו מיום 26/11/15 כי המשיב נהג במהירות וגרם לכלי רכב לסטות מהנתיב וכי כרז למשיב לעצור, בכריזות שהן צפצוף, בהיעדר אפשרות לכריזה בדיבור ברכבו. עוד הוא מסר כי המשיב עלה על המדרכה וגרם לרכב מסוג סקודה לעצור כדי למנוע תאונה. כן הוא גרם לרכב מסוג פאסאט לעצור עצירה מוחלטת, המשיך ועבר בין שתי מכוניות, אחת עצרה עצירה מוחלטת והשני סטה ימינה כדי לאפשר למשיב לעבור ולמנוע בכך תאונה. בהמשך גרם המשיב לרכב נוסף מסוג הונדה לבלום ולסטות. עוד נרשם כי לאחר מכן נאלץ רכב מסוד מזדה לסטות אל נתיב הנסיעה הנגדי שלו כדי לא להתנגד ברכב המשיב ולעצור מספר מטרים ממשאית. רכב המשיב נעצר בסוף רחוב והמשיב יצא ממנו וברח.

גם השוטר אורי כהן, אשר הסריט את הסרטון, מסר בהודעתו מאותו היום דברים דומים.

בהודעתה מיום 29/11/15 מסרה הנהגת של רכב המזדה כי המשיב נסע במהירות בנתיב שלה, מולה, היא נבהלה, סטתה שמאלה ונצמדה למדרכה והרכב של המשיב עבר בינה לבין המשאית. הנהגת אמרה כי אם לא הייתה סוטה שמאלה "הוא בטח היה מתנגש בי מקדימה".

גם המשיב בהודעתו מסר כי הוא ידע שרכב משטרה רודף אחריו וכי נסע במהירות. הוא אישר כי נהג בפראות וכי גרם לכלי רכב לעצור ולבלום.

שני שוטרים נוספים שהיו בניידת המשטרה מתארים בדוחות הפעולה שלהם דברים דומים לאלה שנמסרו על ידי השוטרים בוחניק וכהן ונהגת המזדה.

10. המסקנה מסקירת חומר הראיות האמור הינה כי, לכאורה, אין בפנינו נהג "תמים", חסר זהירות ורשלני, אלא נהג אשר ידע כבר בתחילת ההתרחשויות כי שוטרים בניידת משטרה מבקשים ממנו לעצור, אשר בחר ביודעין להתעלם מכך, נסע במהירות רבה ובצורה מסוכנת, נסע על מדרכה, גרם לכלי רכב לסטות ולעצור כדי למנוע תאונות, כל זאת על מנת לחמוק מן השוטרים. על נהג כזה יאמר כי לכאורה הוא צפה, כאפשרות קרובה לוודאי את התממשות המטרה האסורה, שהיא פגיעה באנשים או בכלי רכב או סיכון בטיחותם.

11. אציין כי גם אם קיים כרסום בראיות בשל כך שהמשטרה לא חקרה שני נהגים נוספים אשר מספר הרישוי של הרכב שלהם ידוע, הרי נוכח הראיות הקיימות, אין המדובר הוא בכרסום אשר יש בו כדי להשפיע בהשפעה של ממש על עצמתן של הראיות לכאורה.

12. התוצאה היא כי במקרה דנן, מתקיימים לכאורה היסודות העובדתיים והיסוד הנפשי לביצוע עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ו, 22 דצמבר 2015, במעמד הנוכחים.