על פי רוב, מסכימה המדינה לאחר לקיחת אחריות מלאה לשינוי תנאי שחרור (בד"כ מעבר למעצר בית לילי), אך במקרה זה עומדת המדינה על תנאי המעצר המקוריים שהוגדרו משיקוליה.

בנוסף, צודק ב"כ המבקש כי 4 חודשים בתנאי מעצר באיזוק אינו פרק זמן מבוטל, עם דגש על העובדה כי לא נרשמו לחובת המבקש כל הפרות של תנאי מעצרו בתקופה משמעותית זו.

במקביל, החליט בעל הדירה אותה שכר בעיר ערד כי הוא מסרב להמשיך ולהשכיר הדירה (ככל הנראה בשל סירובו של אח המבקש להמשיך ולממן את מקום השכירות).

בצבר האירועים לעיל, חל אכן שינוי נסיבות המצדיק הדיון בבקשה זו.

שקלתי שוב את רף מסוכנותו של המבקש נוכח חלוף הזמן, לקיחת האחריות המלאה מצידו, והיעדר כל הפרה של תנאי שחרורו עד היום.

הגעתי למסקנה ולפיה ניתן בשלב זה להמיר את מעצרו באיזוק במעצר בית מלא בפיקוח אחד הערבים שאושרו לפיקוח בתנאי האיזוק.

כמו כן הגעתי למסקנה ולפיה לא תהיה כל הקלה נוספת בתנאי השחרור (ובכלל זה השארת המבקש פסול עד לתום ההליכים).

אני מורה אם כן על הפסקת המעצר באיזוק, והעברת המבקש למעצר בית מלא בביתו בפיקוח אחד הערבים שאושרו במתחם משפחת אלחסוני הצמודה לעיר ערד.

מיד לאחר הסרת האיזוק מהמבקש הוא יתייצב בתחנת ערד לצורך ביצוע הצבעה על הבית וככל שסיור או מודעין ערד מכירים את המבנה, הם פטורים מביצוע ההצבעה.

עותק יועבר למנהלת האיזוק.

ניתנה היום, א' שבט תשפ"ו, 19 ינואר 2026, בנוכחות הצדדים והמבקש עצמו.