החלטה

בפניי בקשת ב"כ הנאשם להורות על קיום דיון ביום 5.10.2016 על מנת שביהמ"ש יחליט אם להורות על שליחתו של הנאשם, במסגרת בקשה לעיון חוזר לראיון בקהילת "צעדים".

לדברי ב"כ הנאשם בבקשתה, ראיון שכזה כבר נקבע ליום 6.10.2016.

הנאשם נעצר עד תום ההליכים בהחלטת חברתי, כב' השופטת ענת חולתא מיום 29.8.2016.

בסוף ההחלטה קבעה חברתי כי הנאשם יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר במעצרו ולהציע חלופת מעצר הכוללת מרכיבים שונים וכן שהינה שוללת את האפשרות לבחינתה של חלופה מוסדית, ככל שיהיה מעוניין בכך ויימצא מתאים על ידי שירות המבחן.

היום, 2.10.2016, ערב ראש השנה, הגישה הסניגורית בקשה להוציא את הנאשם בליווי שב"ס לראיון קבלה במרכז צעדים בביה"ח קרית שלמה, ביום 6.10.2016.

ב"כ הנאשם פירטה כי תואם למבקש ראיון שכזה אך בתיק ביהמ"ש אין תסקיר שירות המבחן הממליץ על חלופה טיפולית באותו מרכז.

לא די שהחלטתה של כב' השופטת חולתא מתנה במפורש כי נאשם ימצא מתאים על ידי שירות המבחן כתנאי להגשת בקשה לעיון חוזר, אלא שכך גם קובע סעיף 48 (א) (7) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) בזו הלשון: "חובה להתקבל טיפול למשתמשים ובלבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן".

בנסיבות העניין כאשר אין בפני ביהמ"ש אישור שכזה של קצין מבחן, לא מועילה הסכמת הצדדים, הן משום שהיא סותרת את החוק והן משום שהיא סותרת את החלטתה של כב' השופטת חולתא.