החלטה

1. בקשה למעצר המשיב ל- 3 ימים לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"), שמייחסת למשיב חשד בביצוע עבירות של איומים והיזק לרכוש.

2. עיינתי בחומר החקירה וקיימות ראיות המקימות חשד סביר למעורבותו של המשיב בעבירה המיוחסת לו.

3. עקב טיב העבירה, שכולל איומים חמורים על הוריו וכן עקב העובדה שהוא ביצע את הדבר כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד כנגדו, קמה עילת מעצר.

4. יחד עם זאת, יצוין כי עוד במשטרה האב חזר בו מן התלונה ובבית המשפט הוא שב וציין כי כל רצונו היה שהמשיב יתחיל בהליך גמילה.

5. גם המשיב התחייב בפני בימ"ש כי הוא ישתף פעולה עם הוריו באופן מלא ובהליך הגמילה.

6. לא התעלמתי מהעובדה כי הערבים המוצעים הם גם למעשה המתלוננים בתיק החקירה, אולם הם עצמם ציינו כי הם מוכנים לשמש ערבים וחזרו באופן חלקי מהתלונה שהגישו ובנסיבות אלה למרות הקושי בחלופה המוצעת, נראה כי אין מנוס מדרך זו.

7. יצוין כי ההורים ציינו בפניי כי המשיב מעולם לא הרים יד ולכן אינם חוששים כי ישוב לביתם וגם המעשה המרכזי שלו היה ניסיון לפגוע בעצמו ולא באחרים. שני ההורים ציינו, לאחר התייעצות כי הם מסכימים שהוא ישוב הביתה בלבד שיחל בהליך גמילה ונראה כי פתרון זה עדיף ממעצרו באופן שיקטע את הניסיונות שהמשיב החל על מנת להתחיל הליך גמילה.

8. בנסיבות אלה נראה למרות החשד הסביר ועילת המעצר, ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

9. אשר על כן אני מורה על שחרור המשיב בתנאים הבאים: