טענות הצדדים

5. לטענת ב"כ המבקשת, לא הוגשה הבקשה מכוח חוק איסור הלבנת הון (כגון: בקשת עיקול או בקשת חילוט) ומשכך אין המשיבה עומדת בתנאים להמשיך ולהחזיק בתפוסים לפי ס' 34 לפקודה, אשר לטענתו מאפשר, החזקת התפוסים, לצורך הצגתם כראיה במשפט, או אם קיים חשד סביר כי הושגו בעבירה או בפשע.

6. עוד נטען, כי אין הסכום המזומן שנתפס קשור לחשדות כנגד המבקשת שהועלו כנגד ארגון הפשיעה.

7. לגבי שני חשבונות הבנק המעוקלים, נטען כי הוגשו כתבי אישום ומתנהל הליך בפני בית המשפט המחוזי תל אביב. משכך, לא מתנהלת חקירה כנגד המבקשת ואין כל סיבה לעקל את חשבונותיה.

8. ב"כ המשיבה מסר כי למבקשת יכולת השתכרות מוכחת. לדבריו, החשבון בבנק מזרחי הינו חשבון חדש. לגבי חשבון בבנק לאומי, נטען כי מדובר בחשבון בבעלות משותפת של המבקשת, ושל חברת "ארצי פרויקטים", חברה שהינה בבעלות אחד החשודים המרכזיים בפרשה, העצור כעת בספרד.

9. עוד נטען כי החשדות כנגד המבקשת עדיין תלויים ועומדים, ולפיהם מעורבת היא בביצוע עבירות בחשבונות בנק בשווי מיליוני ₪. עוד נטען כי קיבלה תקבולים בשווי עשרות אלפי ש"ח. ב"כ המשיבה הפנה לדו"ח החיפוש ממנו עולה כי נתפסו בביתה של המבקשת מסמכים של חברות מעורבות החשודות בביצוע עבירות הלבנת הון בהקשר לפעילות ארגון פשיעה.

10. בדיון שהתקיים ביום 16.5.18 נשמעו טענות הצדדים, והוגש קלסר מסמכים לעיוני.

דיון והכרעה

11. התנאים החלופיים לתפיסתו של חפץ על ידי שוטר, קבועים בסעיף 32(א) לפקודה. ולפיהם רשאי שוטר לתפוס חפץ אם קיים יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה, או עומדים לעבור עבירה, או שהיווה אמצעי לביצועה, או אם הוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה וכן אם החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע העבירה.

12. בפסיקה נקבע שרמה ראייתית זו, של "יסוד סביר להניח" דומה לרף הראייתי הנדרש לצורך מעצרו של אדם בטרם הגשת כתב אישום, לאמור "חשד סביר" לביצוע העבירה (ראה בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל).

13. משנתפסו החפצים, רשאי המבקש לבקש את השבתם מכוח סעיף 34 לפקודה:

"על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו". בית המשפט מוסמך להורות על השבתם או המשך החזקתם, ורשאי הוא להתנות את ההשבה בתנאים שיקבע.

14. בעת בחינת המשך החזקת התפוס בידי המשטרה, על בית המשפט לבחון ולהתייחס, בין היתר, לסיכוייה של החקירה להבשיל לכתב אישום ולמשפט; וכן, האם החשש לשימוש בחפץ לצורך ביצוע עבירה עתידית עודנו קיים, ומה עוצמתו. על בית המשפט לבחון חשד סביר ואפשרות לחילוט החפץ (ה"ת 38033-05-13 מיורקס נ' מדינת ישראל).

15. תכליות התפיסה נחלקות לשלוש: תכלית מניעתית - באשר לחפץ שעלול לשמש לביצוע עבירה (רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל), תכלית ראייתית -באשר לחפץ שעשוי לשמש כראיה בהליך המשפטי ותכלית של חילוט - באשר לחפץ בו נעשה שימוש לצורך עבירה, או חפץ שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצוע (רע"פ 7600/08 אברם נ' מדינת ישראל). בנוסף לכך, בהתאם לסעיף 39(א) לפקודה, ניתן לחלט כל חפץ שנתפס, גם ככלי ענישה והרתעה.

16. בבש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' יוסף ברוך (פורסם בנבו, 15.03.2017) (להלן: "עניין ברוך") קבע בית המשפט העליון, כי ניתן לתפוס או לחלט באופן זמני רכוש בשווי רכוש הקשור בביצוע העבירה מכוח פקודת סדר הדין הפלילי: "נחה דעתי כי יש לאפשר תפיסת רכוש בשווי מכוח הפסד"פ, בנסיבות המתוארות. זאת לנוכח לשונו הברורה של סעיף 26(א)לחוק איסור הלבנת הון; הנתיב בו צעדה הפסיקה; והגשמת תכליותיו של חוק איסור הלבנת הון בכללותו. שיקול נוסף הוא האיזונים המגולמים בנוהל שהנהיגה המדינה כמו גם במסלול הפסד"פ לגופו. כל נימוק מאלה עומד לגופו - ונחה דעתי כי כוחם המצטבר של הנימוקים משלים את התמונה האמורה".

17. כידוע, נקבע העיקרון לפיו קיימים שני מסלולים בחוק איסור הלבנת הון. האחד, בהתאם להוראות פקודת הסמים המסוכנים (סעיף 23 לחוק), והשני בהתאם להוראות הפקודה המעוגנת בסעיף 26 (א) לחוק איסור הלבנת הון, הקובע: "סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה". כאמור המבקשת פנתה בבקשתה להחזרת התפוסים לפי מסלול זה מכוח סעיף 34 לפקודה, שעניינו החזרת התפוס לפי צו של בית משפט.

18. בפסיקה נקבע, כי שני המסלול שוכנים זה לצד זה ואף מסלול אינו מוציא מתחולתו את המסלול האחר. בעניין ברוך בחן בית המשפט העליון את עניין "השינויים המחויבים" הקבוע בסעיף 26(א) לחוק איסור הלבנת הון, ונקבע כי הפקודה כשלעצמה אינה מאפשרת חילוט של "רכוש בשווי" ואילו סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון מאפשר זאת. בסופו של דבר הכריע בית המשפט העליון לטובת אותו שינוי המאפשר תפיסה של "רכוש בשווי". המשמעות היא הרחבה של הקבוע בסעיף 32 לפקודה (ר': ה"ת (שלום ב"ש) 32478-09-16 שרה אבו רקייק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.05.2017)).

19. מטרתו של חוק איסור הלבנת הון מוסברת בהצעת חוק איסור הלבנת הון, תשנ"ט-1999 (להלן הצעת החוק), ובה מתוארת תכלית החקיקה:

"המאבק הבין-לאומי בעבריינות, במיוחד בעבריינות בתחום הסמים המסוכנים ובפשעים חמורים אחרים, מתמקד, בעשור האחרון, בתופעה של הלבנת הון הננקטת בעיקר בידי סוחרי הסמים ועברייני הפשע המאורגן, בתחכום גדל והולך, כאמצעי לשמור בידיהם את רווחי הפעילות העבריינית.

הלבנת הון היא עשיית פעולה ברכוש, לעיתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש.

...ההכרה בצורך להילחם בתופעה של הלבנת הון כאסטרטגיה העיקרית למלחמה בעבריינות הסמים המסוכנים והפשע המאורגן, על ידי שיתוף פעולה בין-לאומי היא כיום נחלת רוב המדינות בעולם. השקעת אמצעים לנטרול יסוד הרווח מעסקות עברייניות משרתת תוצאה כפולה" האחת - הון המוצא מן המחזור לא ניתן לשימוש חוזר לצורך מימון עסקאות עברייניות נוספות, השנייה - מניעת הרווח מן העבריין מבטלת את התמריץ לעבור עבירה." (ר': א' ברק, פרשנות תכליתית במשפט, עמ' 188 ואילך)

20. טען לפני ב"כ המבקשת כי אין המשיבה עומדת בתנאים להחזקת התפוסים, ומשכך עליה להחזירם (ר' סעיף 4 לעיל). אינני מקבל טענת ב"כ המבקשת. יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת שטרסברג- כהן: "בסעיף 34 לא נקבעה מגבלת זמן לפנייה לבית המשפט ולא נקבעו קריטריונים שידריכו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו. מובן שבהפעלת שיקול הדעת השיפוטי על בית המשפט לתת דעתו לכל השיקולים הרלבנטיים, בין השאר, לטיב החפץ התפוס, לסוג העבירה שיש חשד כי יעברו באותו חפץ, לנטל ההוכחה ולמידת ההוכחה הדרושה לצורך הכרעה בגורל התפוסים, לזכות הקניינית של הטוען לזכות בחפץ, לאינטרס הציבורי למנוע ביצוע עבירה בחפץ וכיוצ"ב.

הרשימה איננה סגורה. בית המשפט רשאי לקבוע תנאים בצו הניתן על ידו. גם כאן אין רשימת תנאים שניתן להתנות ואין הנחיה לגבי טיבם ומהותם. הדעת נותנת, כי על התנאים להיות כאלה שיש בהם כדי לשמש תחליף לתפיסה באופן שישיגו את תכליתה ועם זאת, תהיה פגיעתם קטנה ככל שניתן מזו הנגרמת בעקבות התפיסה" (ר' גם: בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2), 464 עמ' 477-478). כזכור, לפנינו חקירה בעבירות בין השאר, של הלבנת הון.

21. תפיסת הרכב, המזומנים, השיקים והכספים בחשבונות הבנק, התבצעה כחלק מהחקירה כנגד המבקשת (ר' פרוט' הדיון מיום 16.5.18 עמ' 12 שורה 27-31). תכלית תפיסתם היא לצורך חילוטם, כפי שטען ב"כ המשיבה (שם, עמ' 13 שורה 10, וכן עמ' 17 שורה 13). זוהי תכלית הצופה פני עתיד, ומיועדת לאפשר למערכת אכיפת החוק לממש את האפשרות שניתנה בידי בית המשפט לחלט חפץ הקשור בעבירה במסגרת העונש הנגזר על עבריין. בשלבים מוקדמים אלה של ההליך הפלילי, אף בטרם הוגש כתב אישום, נועדה התפיסה להבטיח כי יכולתו זו של בית המשפט לא תסוכל (בש"פ 342/06 לרגו נ' מדינת ישראל). במובן זה, תפיסתם מהווה מעין "צו זמני" שנועד להבטיח את החילוט, באם בסופו של ההליך הפלילי יוגש כתב אישום ותורשע המבקשת.

22. לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהוגש, מצאתי כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות למבקשת. בשולי הדברים אציין כי אין בעובדה כי הוגשו זה מכבר כתבי אישום כנגד נאשמים אחרים, והעובדה כי כנגד המבקשת טרם הוגש כתב אישום, כדי לגרוע מעוצמת חשד זה. אמנם החקירה טרם הסתיימה, אך סבורני כי בהתקיים החשד הסביר העולה מחומר הראיות, קיים סיכוי של ממש כי החקירה תביא להגשת כתב אישום.

23. כזכור, אף טרם עבר מניין 180 הימים, הקבועים לפי סעיף 35 לפקודה. החקירה בעיצומה והמבקשת עתידה להתייצב לחקירה, וזאת בהתאם לאינדיקציות שהונחו בפני. (ר' ב.מ/4, וכן ב.מ/ 4א).

24. בהינתן קיומה של עילת תפיסה מתמשכת, על בית המשפט לאזן בין הפגיעה בזכות הקניין של הפרט בגין התפיסה, אל מול תכלית התפיסה ואינטרס הציבור. במסגרת איזון זה, יחליט בית המשפט אם ניתן לשחרר את התפוס אף שמתקיימת עילה נמשכת לתפיסתו, ואם כן- באלו תנאים וסייגים יש לעשות כן, כדי להגן על תכלית התפיסה תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין של בעל הזכות בנכס התפוס (ר' בש"פ 555/07 יחיא נ' מדינת ישראל ובש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל).

סוף דבר:

25. בהתחשב בכל האמור לעיל, וכן בעמדת המשיבה, מצאתי לנכון לקבוע כדלקמן:

א. רכב מסוג גולף מ.ר 9891752 יוחזר למבקשת בכפוף להפקדת מזומן בסך 15,000 ₪. אני אוסר על המבקשת ו/או מי מטעמה ו/או על בעל הרכב לבצע כל דיספוזיציה ברכב. לצורך הבטחת איסור דיספוזיציה ברכב, תחתם התחייבות עצמית על ידי המבקשת ועל ידי הבעלים הרשום של הרכב ע"ס 15,000 ₪, כל אחד. תערך פוליסת ביטוח מקיף לרכב לטובת מדינת ישראל. להבטחת התנאים תחתם בנוסף ערבות צד ג' על סך 20,000.

ב. מורה על הסרת העיקול מחשבון המבקשת בבנק פועלים שמספרו 583420 בסניף 617, והשבת הכספים בחשבון זה לידי המבקשת.

ג. מורה על החזרת שלושה שיקים שנחתמו על ידי שגיא סעדיה, וכן שיק שנחתם על ידי אביטל מימון לידי המבקשת.

ד. יתר התפוסים, העיקולים על החשבונות והשעבודים יוותרו בעת הזו על כנם.

26. חומר החקירה שהועבר לעיון בית המשפט אגב הדיון יוחזר לידי נציג היחידה החוקרת באמצעות המזכירות.

27. המזכירות תעביר החלטתי לידיעת ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ח, 27 מאי 2018, בהעדר הצדדים.