הבקשה הזהה הוגשה בשני התיקים שבכותרת. באותו יום הוריתי למשטרת ישראל - תחנת נוף הגליל להגיב לבקשה, וזאת עד ליום 03.04.25 בהחלטה שניתנה באחד התיקים ועד 04.04.25 בהחלטה בתיק השני.

6. ביום 07.04.25, משטרם הוגשה תגובת המשטרה אף לא באחד התיקים, הוריתי על החזרת הפקדונות.

7. בו ביום הגישה המשטרה את תגובתה, במסגרתה בקשה לעיין מחדש בהחלטה בדבר החזרת הפקדונות וזאת משום שלטענתה, הגישה את תגובתה במועד באמצעות בית משפט השלום בטבריה, אך ככל הנראה בשגגה לא נסרקה התגובה.

לגופו של ענין, פרטה המשטרה את עיקרי החשדות נגד החשודים והצהירה כי יש בכוונתה להגיש בקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים, שטרם תם המועד המקורי להחזקתם.

8. בהמשך, הוגשה גם בקשה להארכת תוקף ההחזקה בתפוסים ולהארכת תוקף תנאי השחרור של החשודים. גם בבקשה פורטו עיקרי החשדות נגד החשודים, ואף חלק מהראיות שנאספו. לטענת המשטרה מדובר בחקירה בהיקף גדול, במהלכה נאספו ראיות לכאורה רבות וטובות נגד החשודים ביחס למעשי מרמה והונאה כלפי קרבנות רבים. לפיכך, בקשה המשטרה להאריך את תוקף החזקת התפוסים ב-180 יום נוספים וכן לדון בהארכת תוקף תנאי שחרורם של החשודים ב-180 ימים נוספים.

9. בהתאם, הוריתי על הקפאת החלטתי מבוקרו של אותו יום בדבר השבת הפקדונות, וקבעתי דיון במעמד הצדדים למחרת היום.

טיעוני הצדדים

10. ב"כ החשודים חזר על בקשתם, טען כי בחלוף הזמן פקעו כל התנאים, צווי עכוב היציאה מהארץ בוטלו ודרכוני החשודים הוחזרו להם. לגישתו, לולא הוגשה הבקשה להשבת הפקדונות לא היתה מוגשת כלל הבקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים. הסניגור טען כי הכספים נדרשו להבטחת קיום תנאי השחרור, כי לא ברור לאיזו מטרה מתבקשת הארכת תפיסתם וכי הפגיעה בקניינם של השניים איננה מוצדקת.

11. ב"כ המשטרה חזרה על תגובתה ועל בקשותיה, הטעימה כי מבוקש שהפקדונות ימשיכו להבטיח את תנאי השחרור, אותם בקשה להאריך. עוד ציינה כי קיים פרקליט מלווה לתיק וכי יש כוונה להגיש כתב אישום נגד החשודים. המשטרה העבירה לעיוני את תיק החקירה, הכולל חומר רב, אשר מורכב מתיקי חקירה רבים שאוחדו תחת מטריה אחת.

דיון והכרעה

12. למעשה, מונחות לפניי כרגע שלוש בקשות. האחת בקשת החשודים לשחרור הפקדונות והתנגדות המשטרה לה, השניה בקשת המשטרה להארכת תוקף החזקת התפוסים והתנגדות החשודים לה והשלישית בקשת המשטרה להארכת תוקף תנאי השחרור, גם לה התנגדו החשודים.

13. אשר לבקשה השניה, אומר בקצרה כי אין מדובר בתפוסים, שיש מקום לדון בהארכת תוקף החזקתם מכח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, אלא בפקדונות שניתנו כערובה להבטחת תנאי שחרור.

לפיכך, הבקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים - נדחית.

14. טרם קבלת החלטה בבקשה המקורית להחזרת הפקדונות (הבקשה הראשונה) ובבקשה המקבילה-הנגדית לה להארכת תוקף תנאי השחרור (הבקשה השלישית), עיינתי בחומר החקירה. מטבע הדברים, לא ניתן בשלב זה לפרט את מהות הראיות שנאספו, אך שוכנעתי כי החומר הקיים מגבש בסיס ראוי לכוונה להגשת כתב אישום נגד החשודים, כפי שהצהירה ב"כ המשיבה.

15. אשר למסגרת המועדים, בנגוד לטענת ההגנה, במועד הגשת הבקשות וכך אף במועד הדיון שהתקיים לפניי, טרם חלפו 180 ימים מיום מתן החלטת השחרור, ביום 18.10.24.

16. ועתה לתנאים אותם מבטיחים הפקדונות;

התנאים המקוריים כללו מעצר בית למשך כשבועיים ואיסור יצירת קשר עם המעורבים במשך חודש ימים. שני תנאים אלה הסתיימו זה מכבר.

בנוסף, חוייבו החשודים להפקיד את דרכוניהם ונאסרה יציאתם מן הארץ. שני תנאים אלה בוטלו, כאמור לעיל, בהחלטות שיפוטיות, בהסכמת הצדדים.

17. תנאי ו' להחלטה קובע התייצבות לחקירה על פי דרישה.

תנאי זה הוא, למעשה, תנאי סטטוטורי מכח סעיף 48(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, לצדו קבע המחוקק תנאֵי חובה נוספים, שהם התייצבות המשוחרר לדיון במשפטו או בערעור או לנשיאת עונשו, וכן תנאי האוסר על שבוש הליכי משפט.

תנאים סטטוטוריים אלה תקפים עד תום 180 הימים.

18. על יסוד האמור, אני רואה להאריך את תוקף הערובה, אם כי לא לתקופה המרבית הקבועה בחוק, וזאת על מנת לאפשר סיום החקירה באין מפריע, תוך פגיעה מזערית, ככל שניתן, בחירותם של החשודים ובקניינם.

19. משכך, אני מקבלת את הבקשה השלישית ומורה על הארכת תוקף הערובה, על תנאיה הסטטוטוריים, עד ליום 31.07.25.

כפועל יוצא, אני דוחה את הבקשה הראשונה להשבת הפקדונות.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"ה, 23 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.