החלטה

בפני ביהמ"ש משיב אשר מיוחסות לו עבירת איום.

על פי הפסיקה ניתן לקבוע כי דברי הנעצה אשר היו רשומים במסמכים שהוצגו בפני ביהמ"ש וגם אפילו המלל בחולצת הטריקו של המשיב, יכולים להיכנס לגדר של איום על פי הפסיקה. אין זה השלב לקבוע האם מדובר בעבירת איום אלא די לקבוע כי מדובר בראיות לכאורה.

כמו כן ההתנהגות המתוארת מהווה אלימות מילולית שגם על זה יש פסול ואיסור.

עם זאת, אין בכך כדי להקים עילה להארכת מעצרו כאשר קיימת חלופה המאיינת את הסיכון שהמשיב מהווה כלפי המתלונן בענין דנן. ניתן להשיג את הארכת מעצרו של המשיב בהרחקת המשיב ממחוז ירושלים.

ביהמ"ש מפנה תשומת ליבו של המשיב, כי לפעמים אופן התבטאות אינו בהכרח מהווה חופש הביטוי לא לפי תיקון 1 בארה"ב ולא על פי הפסיקה כאן בארץ. יש לציין כי הדברים יכולים להשפיע על אחרים למעשה אלימות אבל אין בתפקיד מותב זה כדי לשפוט אדם רק על מילותיו ודעותיו.

לאור האמור, מורה על שחרור המשיב בתנאים הבאים:

א. המשיב יורחק ממחוז ירושלים למשך 90 ימים מיום שחרורו.

ב. נאסר על המשיב להתקרב לשגרירות ארה"ב בתל אביב או כל קונסוליה אמריקאית אחרת במרחק של קילומטר.

ג. על המשיב להמציא ערב צד ג' כתנאי לשחרורו, כאשר הערב צד ג' יחתום על ערבות בסך של 5,000 ₪. ניתן לחתום בכל תחנת משטרה. המשטרה תאפשר למשיב 10 שיחות טלפון על חשבון המדינה בהתאם לנהלי שב"ס על מנת להשיג ערב.