4. בבקשה נטען כי המבקש הינו אדם עובד ובשל התנאים שהוטלו עליו לא יכול הוא לבצע פעולות שונות. על פי הנטען, מאחר ולא הוגש כנגד המבקש כתב אישום בפרשייה זו, להבדיל מן האחרים, ואף לא חלה כל התקדמות בחקירה בעניינו והתיק נסגר ומאחר והוא מעוניין לשוב לשגרת חייו, יש לבטל כליל את התנאים וההגבלות בעניינו ולהורות על השבת כלל התפוסים לרשותו.

5. בתגובתה, טענה המשיבה כי המבקש אכן נעצר במסגרת חקירת פרשייה חמורה זו ואף שהה במעצר מתאריך 16.1.17 ועד 29.1.17, אז שוחרר בתנאים מגבילים. לטענתה, על אף שכתב האישום אכן הוגש בעניינם של האחרים החקירה בעניינו של המבקש בעיצומה ואף קיימות ראיות לכאורה הקושרות אותו לעבירות על חוק איסור הלבנת הון בהיקפים גבוהים, כפי שאף פורט במסמך סודי אשר הוגש לעיוני, בצירוף חומרי חקירה נוספים, לאחר הדיון שהתקיים בפניי ביום 3.4.17. המשיבה הטעימה כי כנגד מעורב נוסף הוגש בתאריך 16.3.17 כתב אישום, דבר המלמד כי החקירה בפרשייה זו כלל לא הסתיימה. לנוכח האמור, סבורה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה, וזאת אף מאחר ובכוונתה לבקש חילוט התפוסים בבוא העת. על אף האמור מסכימה המשיבה להסיר את העיקולים על 3 מחשבונות הבנק של המבקש, כמפורט בסעיף 6 לתגובתה.

דיון והכרעה :

6. סמכות לתפוס חפצים מקורה בהוראות החיקוק הבאות בפקודת סדר הדין הפלילי (להלן: "הפקודה"):

32. (א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

מסירת התפוס לפי צו

34. על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.

החזרת התפוס על ידי המשטרה

35. אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע.

כלומר, סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי מורה, כי אם המשטרה מעוניינת להמשיך להחזיק בחפץ שנתפס, עליה להגיש בקשה מתאימה לבית משפט השלום, שבתורו יאזן בין זכות החשוד לקניין לבין צרכי החקירה והציבור (בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 464 (2000)).

7. בית משפט העליון התייחס, לא אחת, לשיקולים הנדרשים על מנת להחזיק בתפוס טרם הגשת כתב אישום, וכפי שנקבע בבש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (מיום 12.3.2006):

"נדרשת, אפוא, בחינה שלה שתי פנים: האם המשך החזקת התפוס בידי המשטרה משרת תכלית המשתלבת עם מקור סמכות לתפיסה; אם שאלה זו תיענה בחיוב, האם ניתן לשחרר את החפץ באופן ובתנאים שישיגו במשולב ובאורח מידתי ומאוזן את תכלית התפיסה, מחד, ואת מימוש זכות הקניין של הפרט מנגד [...] עקרונות הדין בדבר תפיסת חפצים בידי המשטרה מחייבים החלת אמות מידה חוקתיות ביישומם. פירוש הדבר, כי חייב להימצא מקור סמכות לעצם תפיסת חפץ בידי המשטרה. מקור כזה עשוי להישען על טעם מניעתי; על צפי בדבר חילוטו בתום המשפט; או על הצורך בו כראייה במשפט. קיומו של מקור סמכות לתפיסת החפץ מלכתחילה אינו מצדיק בהכרח את המשך החזקתו לאורך זמן, ויש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בחלוף זמן ואם כן, האם קיימת "חלופת תפיסה" נאותה, העשוי להגשים בעת ובעונה אחת את תכלית התפיסה בלא פגיעה בלתי מידתית בבעל הקניין. מקום בו ניתן למצוא נוסחת איזון נאותה כאמור, ראוי להחילה, תוך שחרור התפוס אגב קביעת תנאים מידתיים הולמים להגשמת תכלית משולבת של הגנה על האינטרס הציבורי ושמירה על זכויות הפרט".

לאור כללים אלו, אין מקום לקבל פרשנות לפיה כל רכוש תפוס שקיים לגביו חשד כי בוצעה באמצעותו עבירה, דינו להישאר בידי המשטרה עד לסיום ההליכים, אף לא לנוכח השאיפה לחלטו בתום ההליך.

8. עיון במסמכים שהוצגו לעיוני מלמד כי החיפוש והתפיסה בוצעו בהתאם לצו שניתן מכוח הוראות הפקודה, ולכן קיימת סמכות לאחוז בתפוסים למשך 180 ימים. אכן, כטענת המשיבה, עיון בחומרי החקירה הללו מלמד כי קיימת תשתית ראייתית מספקת הקושרת את המבקש למעורבות בביצוען של העבירות, בגינן אף נחקר מספר פעמים עד כה. מן הראיות עולה, לכאורה, כי המבקש ביצע במהלך התקופה הרלוונטית, במספר רב של פעמים, פעולות שונות, בעיקר משיכות כספים בסכומים המשיקים לסכום המחייב דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ובכדי להימנע מחובת דיווח זו.

9. עוד התרשמתי כי טרם הושלמה הבדיקה באשר להיקף מעורבותו של המבקש בעבירות המיוחסות לו, באשר למשך התקופה בה סייע לאחרים, לכאורה, ואף באשר להיקף סכום העבירה. ממסמך השלמות חקירה שנערך על ידי פרקליטות מחוז צפון התרשמתי כי החקירה בעניינו טרם מוצתה, לנוכח קיומן של פעולות חקירה נוספות ומשמעותיות הנוגעות למבקש באופן ישיר. אומנם, מסמך זה נערך אך ביום 3.4.17, בסמוך לאחר הדיון שהתקיים בפניי בנוכחות הצדדים, דבר תמוה לכשעצמו, המעורר ספק באם החקירה בעניינו של המבקש הייתה מקודמת בקצב סביר אלמלא הוגשה בקשה זו. עם זאת, מאחר ומצאתי כי החקירה טרם מוצתה וכי פעולות החקירה המבוקשת הכרחיות אף לבירור היקף פעולות ההלבנה, סבורני כי אין מקום בשלב זה להיעתר לבקשה ולהשיב למבקש את התפוסים.

10. לא למותר לציין כי במרבית חקירותיו עד כה שמר המבקש על זכות השתיקה, בעיקר עת נדרש להשיב לשאלות קשות המתייחסות באופן ישיר לחלקו בעבירות בגינן נחקר ובנוגע לסיוע שהעניק לאחרים המוגדרים בכתב האישום שהוגש כנגדם כ"ארגון פשיעה". אף אם זכותו של המבקש שלא להפליל את עצמו, ודאי שלא יכול הוא לאחוז במקל משני קצותיו - מחד, לדרוש דרישות שונות, לרבות השבת התפוסים וביטול מלוא המגבלות בטרם הסתיימה החקירה,; ומאידך, לא לשתף פעולה עם חוקריו, דבר אשר וודאי מכביד ואינו מסייע לקדם חקירה זו.

11. בית המשפט מצווה לבחון היטב את מכלול השיקולים ולערוך איזון במסגרתו תיבחן "חלופת תפיסה" חלף ההחזקה הממושכת בתפוסים, תוך מתן משקל לצורכי החקירה ולמטרות ההחזקה. לאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, לא השתכנעתי כי קיים טעם משכנע בשלב זה להשבת התפוסים, תוך קביעת תנאים שיבטיחו את הצגתם או את חילוטם בהמשך ההליך, וזאת לנוכח העובדה כי לא חלף זמן רב מאז תפיסת הרכוש, בהתחשב במורכבות החקירה ובמספרם הרב של הנחקרים במסגרתה, ואף לנוכח העובדה כי החקירה בעניינו של המבקש טרם מוצתה וטרם הובהר עד תום היקף מעורבותו או סכום העבירה, דבר היכול להשליך על דרישת החילוט בבוא העת.

12. באשר למחשבים ולמכשירי הטלפון הניידים שנתפסו, סבורני כי ניתן להשיג את מטרות ההחזקה בתפוסים הללו בדרך של העתקת החומר המצוי בהם, בד בבד עם חתימת המבקש על כך שעסקינן בעותק זהה למקור, תוך איסור העברת התפוסים לצד ג' עד תום ההליך, לצורך הבטחת חילוטם במידת הצורך. עם זאת, לנוכח צורכי החקירה ומהות פעולות החקירה המפורטות במסמך הפרקליטות אינני סבור כי בשלה העת לכך, ולכן אף התפוסים הללו יישארו ברשות המשיבה. כך הדבר אף בכל הנוגע לכלי הרכב ולמקרקעין.

13. באשר לחשבונות הבנק, לא מצאתי כל טעם המצדיק השבת הכספים לרשות המבקש בשלב זה או ביטול המגבלות. עסקינן בחשבונות בנק אשר היוו, על פי הנטען, אכסניה לכספים אשר התקבלו, על פי החשד, במהלך ביצוען של העבירות נשוא חקירה זו. עיון בחומרי החקירה מלמד כי בוצעו תנועות כספיות משמעותיות וחריגות על ידי המבקש לחשבונות הבנק שלו. מחומר החקירה ניתן ללמוד אף על פעולות אשר נועדו להתחמק מחובת הדיווח. לכן, מאחר ועסקינן בחשד לפיו מקור הכספים בעבירה, יש טעם בדרישת המשיבה להותיר אף את צווי הקפאת חשבונות הבנק של המבקש על כנם, פרט ל - 3 חשבונות הבנק המפורטים בסעיף 6 לתגובת המשיבה, אשר בהסכמתה, יוסרו מהם העיקולים והמגבלות.

14. לנוכח האמור, ומאחר והתרשמתי כי טרם בשלה העת להשבת התפוסים לידי המבקש לנוכח טעמי החקירה והצורך בקיומן של פעולות חקירה נוספות, אני דוחה את הבקשה. מאחר והמחוקק קבע סד זמנים קצוב להחזקה בתפוסים, ממילא תידרש המשיבה בקרוב לפנות לבית המשפט ולהניח את דעתו כי אכן המשך ההחזקה בתפוסים נחוץ וראוי, בין היתר בהתחשב בתשתית הראייתית באותה עת.

15. בהסכמת המשיבה, אני מורה על ביטול צווי הקפאה, עיקולים או כל מגבלה אחרת על חשבונות הבנק הבאים :

א. חשבון מס' 88074 בבנק הפועלים סניף 714.

ב. חשבון מס' 488805, בבנק הפועלים סניף 714.

ג. חשבון מס' 353353, בנק הבינלאומי סניף 001.

הודעה אודות ביטול הצווים בנוגע לחשבונות הנ"ל, תועבר לסניפי הבנק הרלוונטיים באמצעות המשיבה.

החלטה זו תועבר לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ז, 12 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.