המבקש שוחרר ממעצרו בתיק זה לחלופת מעצר וכעת הוא מבקש לחסות כל פרט מפרטי החקירה, לרבות שמו ומהות העבירה שיוחסה לו.

לטענתו העבירה המיוחסת לו היא במדרג הנמוך של העבירות מסוג זה, הוא חף מפשע, והוא משוכנע שבסופו של יום התיק לא יוליד כתב אישום, אך הפרסום יפגע בו בצורה בלתי הפיכה.

סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984 שמאפשר לבית המשפט לאסור פרסום פרטים לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות מורה כדלקמן:

"(ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם."

איסור הפרסום יינתן רק כדי למנוע פגיעה חמורה בפרטיות. הפסיקה פירשה את המונח "פגיעה חמורה בפרטיות" באופן מצמצם.

ברע"פ 7276/13 ישראל פינטו נ' מדינת ישראל (12.11.13) נאמר:

"ודוק: אין הליך פלילי שלא כרוכה בו מעצם טיבו וטבעו פגיעה בכל מישורי חייו של מי שכנגדו מכוון ההליך הפלילי, לרבות: פגיעה בשמו הטוב, פגיעה במשפחתו ופגיעה בעבודתו ובמשלח ידו. לפיכך, על חשוד המבקש לפגוע בעקרון פומביות הדיון על דרך של איסור פרסום שמו, מוטל הנטל להראות כי עלול להיגרם לו "נזק חמור" מהרגיל באם יותר הפרסום - ונטל זה הוא משמעותי וכבד "

לעמדתם של הצדדים להליך אין משקל מכריע בסוגיית איסור הפרסום ולכן לא ביקשתי את תגובת המשטרה.

שיקולי פומביות הדיון הינם שיקולים ציבוריים, החורגים מעבר לאינטרס הצדדים להליך.

סיכומו של דבר - הבקשה לאיסור פרסום - נדחית.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"ו, 05 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.