החלטה

1. ביום 26.9.17 הוגשה בפני בקשה מטעם המבקשת להארכת תוקף הערובה שהוטלה על המשיבים ביום 3.4.17 בהתאם לסעיף 58(א) לחסד"פ (סמכויות אכיפה מעצרים)התשנ"ו - 1996 וזאת למשך 180 יום. יודגש כי הבקשה הוגשה במעמד צד אחד נוכח נסיבותיה ולא התבקשה תגובת המשיבים.

2. בהחלטתי מיום 27.9.17 הוריתי על הארכת הערבויות הכספיות שניתנו בתיק לתקופה של 180 יום נוספים ממועד ההחלטה.

3. בהחלטה נקבע באופן מפורש כי מדובר בהארכת ערבויות כספיות וזאת לאור שקלול הנתונים השונים המפורטים בבקשה לרבות החשש מהתחמקות מהליכי שפיטה, חלוף הזמן, הודעת יועמ"ש מכס אשדוד ולאור העובדה כי ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד ובהתחשב בעובדה כי השארת צו עיכוב היציאה מהארץ מהווה פגיעה קשה בחרותם של המשיבים כאשר לצורך הבטחת התייצבותם נקבעו ערבויות כספיות הולמות.

4. לפיכך ולאור טיעוני הצדדים בבקשה שבפני, אני מבהיר כי הארכת תוקף הערבויות עליו הוריתי בהחלטה מיום 26.9.17 נוגע לעניין הערבויות הכספיות בלבד ולרבות התנאים המורים למשיבים לשתף פעולה עם גורמי החקירה ככל שיידרשו ואיסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בחקירה.

5. לא הוריתי על הארכת איסור היציאה מהארץ ולפיכך על המבקשת להשיב למשיבים את דרכוניהם.

6. ככל והמבקשת עומדת על הארכת תנאי איסור היציאה מהארץ, היה עליה לבקש דיון במעמד שני הצדדים על מנת שבית המשפט יבחן התקדמות החקירה בתיק וישקול הבקשה אל מול הפגיעה בחרויות המשיבים.