1

המבקש הגיש בקשה להשבת תפוס מכוח סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה"), בגדרה ביקש כי בית המשפט יורה למשיבה להחזיר לו רכוש שנתפס בעת חיפוש בביתו. מדובר בסך של 68,500 ₪ וכן 15,000 דולר ארה"ב (להלן: "הרכוש" או "הכסף"). להשלמת התמונה יצוין, כי בחיפוש נתפס גם סכום של 1,000 דינר ירדני אותו החזירה המשיבה למבקש מיוזמתה.

טענות הצדדים:

2

1.      בפי המבקש מספר טענות: ראשית, החיפוש נעשה שלא כדין, שכן צו החיפוש לא ניתן כנגדו; שנית, מהצו לא ברור שם השופטת אשר חתמה עליו; שלישית, הצו לא התיר תפיסת כספים. בנוסף טען המבקש, כי לא היה מקום להעביר את הכסף לתשלום חובות לצדדים שלישיים.

2.      מנגד טענה המשיבה, כי אין חולק שהכסף שנתפס אינו קשור לעבירת הסמים, אולם תפיסתו נעשתה כדין, שכן לטענתה "כשעושים חיפוש סמים בחשד לסחר בסמים הכסף הוא הפירות של הסחר בסמים". לאחר הדיון ביקשה המשיבה לתקן את הפרוטוקול, והבהירה כי החשד מכוחו ניתן צו החיפוש היה בגין עבירות החזקה ושימוש בסמים (ולא בעבירות סחר בסמים). עיון בבקשה להוצאת צו חיפוש מלמד, כי אכן החשד מכוחו התבקש צו החיפוש היה להחזקת סמים ולא לסחר בסמים והפרוטוקול תוקן בהתאם.

3.      עוד טענה המשיבה, כי היא פנתה לרשויות המס בכדי לבדוק אם הוא אכן מדווח על הכנסותיו, ואז התברר כי למבקש חוב למס הכנסה. לטענת המשיבה, קיים נוהל המחייב אותה להעביר את הכסף שנתפס לצורך כיסוי החוב, ככל וקיים צו עיקול, וכך פעלה. למעשה, המשיבה העבירה לרשות המיסים סך של 68,500 ₪ לכיסוי חובות נטענים של המבקש למס הכנסה.

סך של 15,000 דולר ארה"ב עדיין מוחזק על ידי המשיבה. לטענתה, קיים צו עיקול חלוט לטובת עיריית ירושלים בסכום של 6,170 ₪ וסכום זה נמצא בתהליך ההעברה לעיריית ירושלים.

דיון והכרעה:

4.      לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתיק החקירה שנמסר לעיוני, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מכמה טעמים.

5.      ראשית, הכסף נתפס שלא כדין.

צו החיפוש שניתן למשיבה התיר תפיסת אחד מאלה:

א.    חומר החשוד כסם מסוכן;

ב.     כל חפץ ומסמך הקשורים לחקירה;

ג.       כל דבר שהחזקתו אסורה על פי חוק.

3

אין חולק, כי הכסף שנתפס אינו עונה להגדרות א' ו - ג'. נשאלת השאלה האם ניתן לומר כי הכסף שנתפס הינו חפץ הקשור לחקירה. במאמר מוסגר יצוין, כי לא נתפסו סמים בבית המבקש או דבר אחר שהחזקתו אסורה על פי חוק.

6.      בדיון שהתקיים בפני ביום 12.4.2022 טען נציג המשיבה כי "כשעושים חיפוש סמים בחשד לסחר בסמים הכסף הוא הפירות של הסחר בסמים" (עמ' 1 ש' 21-22 לפרוטוקול הדיון), ועל כן הייתה עילה לתפוס את הכסף כחפץ הקשור לחקירה, כך נטען.

7.      כאמור לעיל, לאחר הדיון הגישה המשיבה בקשה לתיקון פרוטוקול, והבהירה כי החיפוש לא נעשה בחשד לעבירה של סחר בסמים אלא בחשד לעבירות של שימוש והחזקה של סמים. עיון בצו החיפוש ובתיק החקירה מעלה, כי החשד מכוחו נתבקש וניתן צו החיפוש היה לעבירות של שימוש והחזקה של סמים.

8.      כן יצוין, כי הצו כלל לא הופנה כלפי המבקש אלא כלפי נכדו המתגורר עימו לאחר שהוריו נפרדו.

9.      לכך יש להוסיף את טענת נציג המבקש ולפיה אין חולק שלא מדובר בכספי סמים (עמ' 1 ש' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 12.4.2022).

10.  אם כן, נוכח בקשת המשיבה לתיקון הפרוטוקול, ומתן הבהרה כי צו החיפוש ניתן בנוגע לחשד לביצוע עבירה של החזקת סם והשימוש בו, נשמט הבסיס לטענת המשיבה כי היה חשד שהכסף קשור לעבירה של סחר בסמים, נימוק שהצדיק, לשיטתה, תפיסה ראשונית של הכסף. כעת, משהובהר כי לא היה חשד לביצוע עבירה של סחר בסמים, ממילא לא הועלתה טענה כלשהי שיש בה כדי להצדיק תפיסת כסף מכוח צו החיפוש.

11.  יתר על כן, נוכח העובדה שהמבקש ואשתו, להם שייך הכסף, אינם חשודים בביצוע עבירה כלשהי, לא היה מקום לתפוס את כספם. בנסיבות אלה, הצו מכוחו פעלה המשיבה לא התיר לה לתפוס את הכסף שנתפס, ולא הייתה עילה חוקית לתפוס אותו.

12.  שנית, גם אם תאמר שתפיסתו הראשונית של הכסף נעשתה כדין, וכאמור, לא כך הם פני הדברים, הרי שהמשך החזקתו והעברתו לרשות המיסים לצורך תשלום חובות נטענים, נעשו שלא כדין.

13.  אין חולק, כי ביום 29.3.2022 נתפס הכסף בחדר השינה של המבקש. באותו יום זומן המבקש לתחנת המשטרה, מסר עדות פתוחה והסביר כי הוא עובד כקבלן משנה בחברה העוסקת בחלוקת חמצן רפואי בבתי חולים וקופות חולים.

4

במילים חרות, כנגד המבקש, שכספו נתפס על ידי המשיבה, לא היה כל חשד לביצוע עבירה פלילית כלשהו, שכן הוא אף לא נחקר תחת אזהרה. יתר על כן, צו החיפוש כלל לא ניתן כנגדו אלא כנגד נכדו. בנסיבות אלה, כאשר היה ברור כי מדובר בכסף השייך למבקש ואשתו, שאינם חשודים בעבירה כלשהי (הכסף נתפס בחדר השינה שלהם), היה על המשיבה להחזירו לידיהם באופן מידי.

14.  תחת זאת, עוד באותו יום, 29.3.2022, נעשתה פניה יזומה של המשיבה לרשות המיסים וכן לעיריית ירושלים לצורך "בדיקה כלכלית ראשונית" לגבי המבקש. מהבדיקה עלה כי קיימים למבקש חובות לרשות המיסים ולעיריית ירושלים.

כבר למחרת היום, 30.3.2022, העבירה המשיבה לרשות המיסים סך של 68,500 ₪ אשר נתפסו בחיפוש שנערך בבית המבקש יום קודם לכן.

15.  לא ניתן להשלים עם התנהלות זו.

16.  הסמכות לתפוס רכוש מכוח סעיף 32 לפקודה איננו מאפשר תפיסת כסף לצורך כיסוי חובות אזרחיים, קל וחומר כאשר הכסף שייך למי שאין נגדו חשד לביצוע עבירה פלילית כלשהי. המשיבה טענה כי פעלה להעביר סכום זה בהתאם להוראות הנחיה החלות עליה. דין טענה זו להידחות.

17.  ההנחיה אליה הפנתה המשיבה קובעת כי לא ניתן לתפוס כסף מכוח סעיף 32 לפקודה בחשד לעבירות מס בלבד, מבלי שקיים חשד לביצוע עבירה פלילית אחרת המצדיקה תפיסה, וזאת בהתאם להלכה שנקבעה בעניין זה בבש"פ 333/21 עלי אבו ג'אבר נ' מדינת ישראל.

18.  כפי שנקבע לעיל, כנגד המבקש לא היה חשד לביצוע עבירה כלשהי, אף לא של עבירות מס. מכאן, שתפיסת כספו נעשתה שלא כדין, וכך גם המשך ההחזקה.

19.  לפיכך, גם ההנחיה אליה הפנתה המשיבה איננה רלוונטית לעניינו של המבקש, ואין בכוחה להצדיק המשך החזקת הכספים שנתפסו שלא כדין, לא כל שכן העברתם לכיסוי חובות אזרחיים נטענים לגורמים שונים.

מכל המקובץ עולה, כי דין בקשת המבקש להתקבל.

המשיבה תשיב למבקש סך של 68,500 ₪ וכן 15,000 דולר ארה"ב שנתפסו בעת חיפוש בביתו.

5

ניתנה היום, ט"ו ניסן תשפ"ב, 16 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.